תמר לביא

הלבנת אלמוגים, אני בוחר בך!

12/02/2020

יצרני המשחק הפופולרי פוקימון מציגים דמות חדשה שמסמלת את אחת מהתופעות הסביבתיות העצובות בארבעים השנים האחרונות: קצן המתקרב של שוניות האלמוגים בעולם


 

הכול התחיל מאהבתו של סאטושי טג’ירי לאיסוף חרקים. בילדותו, טג’ירי נהנה לחקור את אורח החיים של החרקים בעיר מגוריו מצ’ידה, הסמוכה לטוקיו. במהלך השנים, פחתה כמות החרקים בסביבתו, בין היתר בעקבות האצת הבנייה, וטג’ירי, שפרט לאהבתו לטבע פיתח עניין רב במשחקי מחשב, החליט לפתח משחק מחשב המדמה איסוף חרקים. במשחק, לו קרא פוקימון, על השחקן לאסוף דמויות שונות שנמצאות בסביבה ולאלף אותן לקרבות מול דמויות אחרות, שמשתנות ומשתפרות לאורך הזמן.

המשחק הקטן של טג’ירי הפך להצלחה בינלאומית שמגלגלת מיליוני דולרים וכוללת משחקי מחשב, סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע ואינספור מוצרים שמציגים את היצורים הקטנים והאהובים על ילדים ומבוגרים כאחד.

אחד המוצרים המובילים בעולם הפוקימון הוא המשחק “פוקימון חרב ומגן”, שמציג שיבושים במרחב הדמיוני שבו מתקיים המשחק, גאלאר, ושמזכירים שינויים המתרחשים בכדור הארץ שלנו. אחת הדמויות במשחק נקראת קורסולה. מאז שנת 1999 הופיעה הדמות, שנראתה במקור כמו אלמוג ורוד ושמח, בגלגולים שונים בעולם הפוקימונים, אך בגרסה החדשה שלה קורסולה עברה שינוי בהשראת משבר האקלים העולמי. הדמות הפכה לרוח רפאים ושינתה את צבעה ללבן-אפרפר, זאת בעקבות “שינוי פתאומי באקלים” שפגע בקורסולה, כפי שנמסר בתיאור הדמות במשחק.

קורסולה הפכה לרוח רפאים ושינתה את צבעה ללבן-אפרפר, זאת בעקבות “שינוי פתאומי באקלים”

כיצד החום משפיע על אלמוגים?

מאחורי הסיפור של קורסולה עומד כמובן הסיפור האמיתי והמטריד של שוניות האלמוגים בעולם, שנפגעות כתוצאה משינוי האקלים העולמי. האלמוגים תלויים ביחסי גומלין בינן לבין אצות. האלמוג מארח את האצה, שחיה בתוכו ומייצרת מזון עבור שניהם. האצה מבצעת פוטוסינתזה, משתמשת באור ובפחמן דו-חמצני ליצירת פחמימה (סוכרים) והיא זו שמקנה לאלמוג את צבעו המיוחד.

האצה רגישה מאוד לטמפרטורה. מצד אחד, היא לא מותאמת לחיים במים קרים ותלויה כמובן באור השמש לצורך ייצור פחמימות באמצעות פוטוסינתזה, לכן רובן המוחלט של שוניות האלמוגים (בהן חיים בסימביוזה אלמוגים ואצות), נמצאות באזורים טרופיים או חמים יחסית  ורדודים ולא בלב האוקיינוסים. מצד שני, האצה רגישה לחום. כשחם מידי (ומספיק שטמפרטורת המקסימום הממוצעת בקיץ תעלה במעלה עד מעלה וחצי צלזיוס למשך כמה שבועות) היא נכנסת בחלק גדול מהמקרים לעקה ממברנות תוך תאיות בה נפגעות והיכולת שלה לייצר פחמימות בפוטוסינתזה מפסיקה, במקומם, בשל היותה עדיין חשופה לאור היוצר זרם אלקטרונים בתא, היא מתחילה ליצר רדיקלים חופשיים הזולגים ממנה גם אל תאי האלמוג, עד שהאלמוג שמתחיל להיפגע גם הוא מהרדיקלים פולט את האצות מתוך תאיו אל מי הים או שחלק מתאיו מתים יחד עם האצות הגוססות. כאשר זה קורה, האלמוגים מאבדים את צבעם ונותרים שקופים ועל כן שלדם הלבן שעשוי מקלציום קרבונט (פחמת הסידן) חשוף לעין כל- ומכאן מגיע שמה של התופעה “הלבנת אלמוגים”.

שוניות אלמוגים יכולות להתאושש מההלבנה. במצב של הלבנה האלמוג מאבד עד 90% מאספקת המזון שלו ונותרת לו רק יכולת לכידת הפלנקטון באמצעות זרועות הציד שלו. מכיוון שאזורים בהם חיות שוניות אלמוגים הם עניים בנוטריינטים ועל כן גם מכילים אוכלוסיות מצומצמות יחסית של פלנקטון, יכולתם של האלמוגים לשרוד באמצעות ציד בלבד היא לא גבוהה, ואף משתנה בין מינים שונים של אלמוגים. כאשר הטמפרטורות חוזרות לרמתן הממוצעת (וכאשר תקופת החשיפה לחום לא היתה ארוכה מדי), האלמוגים שנותרו בחיים יכולים לרכוש אצות חדשות מהמים ושונית האלמוגים יכולה לחזור ולשגשג לאחר תקופת שיקום.  ככל שעולה תדירותם של אירועי הלבנה המוניים בשוניות האלמוגים בעולם, כך קטן הסיכוי של אותן שוניות שחוות הלבנה שוב ושוב לשרוד להשתקם ולשגשג מחדש. במחקר שנערך בין השנים 2016-1980 נמצא כי תדירות התרחשותם של אירועי הלבנה המוניים בשוניות מסביב לעולם עלתה מפעם ב-25 שנה לפעם ב-6 שנים.

90 אחוז משוניות האלמוגים ייעלמו תוך 30 שנה

“התופעה של הלבנת אלמוגים נצפתה לראשונה בשנות ה-80. זו תופעה חדשה יחסית, אבל היא עולה בעוצמה ובתכיפות שלה”, אומר פרופ’ מעוז פיין, אקולוג ימי מאוניברסיטת בר אילן והמכון הבין-אוניברסיטאי באילת. “שוניות האלמוגים הן סביבה עשירה מאוד. על אף השטח הקטן שהן תופסות באוקיינוסים, יש להן ערך גבוה של יצרנות ופרודוקטיביות והן מהוות בית גידול עשיר של מינים רבים”.

“בעקבות ההתחממות הגלובלית, שטחים גדולים של שוניות אלמוגים לא מצליחים לשרוד. ב-30 השנה האחרונות הפסדנו כמחצית מכל שוניות האלמוגים בעולם, וזה צפוי להחריף. אנחנו צופים שעד 2050 יישארו רק כ-10 אחוזים בלבד משוניות האלמוגים בעולם. אם נמשיך בקצב הנוכחי, נאבד משאב אדיר עם ערך גבוה גם מבחינת תרבותית וגם מבחינת כלכלית”.

שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. במצב של הלבנה האלמוג מאבד עד 90% מאספקת המזון שלו. תצלום: yanguang lan – unsplash

 

הלבנת האלמוגים פוגעת בבני האדם באופן ישיר. ראשית, שוניות האלמוגים מהווים הגנה פיזית לקו החוף מהשפעות מזיקות של גלים וסופות ומשחיקה טבעית. בנוסף, בני אדם רבים תלויים בשוניות אלמוגים לתזונתם היומית. שוניות האלמוגים מהוות מקור לחומרים חיוניים לרשת המזון הימי, פגיעה בשונית תפגע גם בדיג. “מעבר לזה”, מוסיף פיין, “כשאנחנו מסתכלים על הפוטנציאל הטמון בשוניות אלמוגים מבחינת חומרי טבע ותרופות הוא אדיר. בשוניות אלמוגים יש המון ידע שעדיין לא חקרנו מספיק”.

לפי הערכות, שונית המחסום הגדולה באוסטרליה, שונית האלמוגים הגדולה ביותר בעולם, מכניסה מדי שנה 1.5 מיליארד דולר מדיג ומתיירות, זאת בנוסף לשירותים הנוספים שמתקבלים כתוצאה מפעילות השונית: קיבוע פחמן דו חמצני מהאטמוספרה והפיכתו לאבן (שלד האלמוגים),ייצור חמצן בתהליך הפוטוסינתזה של האצות, קיבוע חנקן המעשיר ומזין את הסביבה הימית של השוניות, מיחזור נוטריינטים ועוד. באחרי אירוע ההלבנה ההמוני של שנת 2016 שהתרחש בעקבות גל חום שנמשך 9 חודשים, דווח על ירידה של 29 אחוז בכיסוי האלמוגים בשטחן של 3,863 שונית האלמוגים שמרכיבות את שונית המחסום הגדולה בשל תמותה מסיבית של חלק ממיני האלמוגים

לשמור על השונית האחרונה

“באילת וצפון ים סוף אנחנו מוצאים שלעולם לא התרחש אירוע הלבנה”, אומר פיין. בעוד המגמה בעולם ברורה, בישראל המצב דווקא הפוך. “זו אחת השוניות היחידות בעולם שנמצאת במצב של שגשוג ושיפור”.

על פי מחקר שערך פיין עם צוותו, נראה כי הסיבה לשגשוג היא סלקציה שהאלמוגים עברו בעת הכניסה לים סוף. תקופת הקרח האחרונה, שהתרחשה לפני כ-20 אלף שנים, עשתה מעין כיבוי והדלקה לאזור ים סוף. רק לפני כ-7,000-6,000 שנה המפרץ התחיל להתעורר לחיים. יחד עם כניסה של מים נכנסו גם אלמוגים שחיפשו מקום להתיישב ולהתרבות בו. הם התיישבו בדרום ים סוף, שהוא אזור חם למדי. רק האלמוגים שהצליחו לגדול ולהעמיד צאצאי המשך בעצמם הם אלו שגם התקדמו צפונה בים סוף ולהתיישבו לבסוף במפרץ אילת. “אלא שהטמפרטורות הקיץ אצלנו נמוכות בכ-7-6 מעלות מאשר בדרום ים סוף. האלמוגים עברו סלקציה לטמפרטורות גבוהות, אבל חיים היום בטמפרטורות נמוכות משמעותית, עובדה שנותנת להם מרווח נשימה לפני שיגיעו לטמפרטורה הקריטית והקטלנית מבחינתם”.

“הבעיה היא שהאלמוגים לא עמידים להפרעות מקומיות, כמו זיהומים”, מוסיף פיין. “לכן, אם לא נשמור על שונית האלמוגים במפרץ אילת מזיהומי מקומיים, כמו נפט וביוב שנכנסים מהעיר אילת או מהערים האחרות במדינות השכנות, אז אנחנו עלולים להפסיד גם את השוניות האחרונות שעדיין משגשגות בעולם”.

מה יהיה גורלן של שוניות האלמוגים בעולם? זה תלוי עד כמה נשקיע בשמירה עליהן (במחקר, בטיפול ובצמצום הגורמים המזיקים) ובמיוחד בהפחתת פליטות גזי החממה שמניעות את שינוי האקלים  המאיים על המשך קיומן. לשם כך, גם דמות מצוירת במשחק פופולארי שמושכת אליה תשומת לב ועניין יכולה לסייע.

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
תשבץ
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

כל הנחלים זורמים למסך "זורמים" היא מיני-סדרה חדשה של ניקלודיאון שעוסקת בחשיבותם האקולוגית של נחלים בישראל. זה אולי לא נשמע מבדר כמו ספוג שחי בתוך אננס מתחת לים אבל הסדרה מצליחה ליצור קשר רגשי בין הנוער הישראלי לסביבה

thumbnail

השמות החדשים של המדוזות בקיץ הזה רוב המדוזות שתפגשו בים יהיו קצת שונות מהרגיל. הכירו את ביצת העין הים תיכונית, ירחית ארבע הקשתות, השייטת הארגמנית ואת שאר חברותיהן

thumbnail

צבי נינג'ה תוצרת ישראל מושבת צבים רכים, מין בסכנת הכחדה, קבעה את ביתה במקום מפתיע במיוחד באזור השרון