ארץ זבת חלב ונזק סביבתי

מחקר ישראלי חדש בחן את השפעותיו של תהליך ייצור החלב בישראל ומצא שהוא מייצר נזק ישיר ועקיף לסביבה בעקבות צריכה מוגברת של משאבים ופליטת מזהמים שונים

חג שבועות הגיע, וכמיטב המסורת, הישראלים אכלו הרבה גבינות ומאכלי חלב, החל ממנה ראשונה ועד לקינוח. אמנם המנהג לאכול מוצרי חלב השתרש מאוד בתרבות החג המודרנית שלנו, אך על פי המסורת התנ"כית המקורית של החג ("וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים", שמות ל"ד), שבועות מצוין כחג חקלאי, חגה של תנובת האדמה, של ביכורי הפירות, הירקות והדגנים, ואילו עוגת הגבינה החגיגית נכנסה למסורת החג בשלב מאוחר הרבה יותר.

לפי נתוני מועצת החלב, הצריכה לנפש בישראל עמדה בשנת 2017 על כ-179 ליטר לשנה (בשנת 2000 הצריכה הייתה כ-172 ליטר לשנה). הגידול נובע משינויים בהרגלי הצריכה הבאים לידי ביטוי בצריכה גבוהה יותר של גבינות קשות ומותכות, זאת לצד ירידה עקבית מ-2006 בצריכת החלב לשתייה ומשקאות החלב (מ-57 ל-52 ליטר לנפש בשנה). לצד העלייה בביקוש למוצרי חלב, משרד הבריאות דווקא ממליץ לאזרחי ישראל להפחית בצריכת מוצרי החלב (צריכה מתונה), כחלק משינוי הרגלי תזונה וצריכת מזון בריא יותר, במסגרת ההמלצות על מעבר לתזונה ים-תיכונית קלאסית. היצמדות לתזונה כזו עשויה להפחית את הסיכון לתחלואה בסוכרת מסוג 2, מחלות לב, וכן לסייע בהורדת רמות הכולסטרול בדם ובשמירה על משקל גוף תקין.

יותר ממאה אלף פרות

לעלייה בצריכת החלב יש השפעה לא רק על הבריאות, אלא גם על הסביבה. מחקר ישראלי חדש, שנערך על ידי פרופ' מידד קיסינגר ושיר טיריקי מהמעבדה לקיימות ולמדיניות סביבתית במחלקה לגאוגרפיה ולפיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון, ויתפרסם בגיליון הקרוב של כתב העת "אקולוגיה וסביבה", בחן את מגוון ההשפעות הסביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב מבקר בישראל. לצורך כך החוקרים השתמשו בשיטת ניתוח מחזור החיים, שמציגה את ההשפעות הסביבתיות בנקודות שונות לאורך חייו של מוצר מסוים, מהפקת חומרי הגלם והובלתם, המשך בייצור המוצר והובלתו, ועד השימוש בו והפסולת שנותרת אחריו לאחר מכן.

תעשיית ייצור חלב הבקר בישראל מונה למעלה מ-100 אלף פרות חולבות ומאופיינת בתפוקת חלב גבוהה לפרה ובשיטת הזנה שונה ממדינות רבות בעולם. הפרות בישראל אינן ניזונות על ידי מרעה אלא במנות מדודות ואחידות לאורך כל השנה. כ-35 אחוז מהתזונה מתבססים על מזון מקומי (מזון גס ופסולת מתעשיית המזון) וכ-65 אחוז מהמזון מיובאים (מזון מרוכז).

"המחקר על משק החלב הוא חלק מסדרת מחקרים שמתמקדת במערכות מזון וגידולים חקלאיים שונים", אומר קיסינגר. "מטרת המחקר היא לספק לאזרחים ולצרכנים מידע לגבי מוצרים שבהם אנחנו עושים שימוש יומיומי. בנוסף, עד כה לא נבחנה בישראל מערכת ייצור החלב כך שתכלול את ההשפעות הישירות והעקיפות של המוצר לאורך מחזור החיים כולו. המחקר מאפשר לנו לזהות את הנקודות עם ההשפעה העיקרית בתהליך ייצור החלב בישראל ולחשוב איך אפשר לשנות ולהקטין אותן".

המחקר נערך ממאי 2015 עד אפריל 2016 ב-12 רפתות שיתופיות. וכלל איסוף נתונים באזורים שונים בארץ ומרפתות בגדלים שונים. תוצאות המחקר, הראשון מסוגו שנערך בישראל, מראות כי קיימים מספר שלבים ומרכיבים בעלי השפעה שלילית מרכזית על הסביבה. חלק ניכר מההשפעות הסביבתיות נובע מהשימוש במזון מרוכז שרובו מיובא, ומשפיע על המדינות שבהן הוא גדל ועל המערכת הגלובלית. בנוסף, קיימת השפעה מרכזית על פליטות גזי חממה כתוצאה מתסיסת זבל ברפתות וממערכת העיכול של הפרות כתלות בסוג המזון שבו הן מוזנות. נקודה חשובה נוספת היא השימוש בדשנים וחומרי הדברה לגידול מזונן של הפרות.

גם שלב ייצור החלב ברפת משפיע באופן מיוחד על הסביבה. דברים אמורים בעיקר בצריכת אנרגיה ומים, בפליטות הקשורות למערכת העיכול של הפרות, בפסולת מוצקה (זבל) ובשפכים. במחקר נמצא כי ייצור קילוגרם חלב ברפתות שנחקרו דורש בממוצע 0.5 מ"ר שטח, 52 ליטר מים ו-3.3 מגה-ג'אול אנרגיה.

"לצד ההשפעות הסביבתיות המשמעותיות שעולות מהמחקר, מערכת ייצור החלב הישראלית יחסית יעילה ומשתמשת ביחסית מעט משאבים בהתייחס להיבטי קרקע, אנרגיה ומים", אומר קיסינגר. "עם זאת, חשוב לציין שהמחקר נערך רק ב-12 רפתות שיתופיות בארץ, וכרגע באמת קשה להגיע למסקנה כוללת בנושא. כיוון שהמחקר עורר עניין בקרב גורמים שונים, כמו משרד החקלאות ומועצת החלב הישראלית, בימים אלה מתקיים מחקר המשך גם ברפתות נוספות והכוונה היא להרחיב את המחקר הנוכחי כך שייצג בצורה טובה ורחבה יותר את כלל מערכת החלב בישראל, וישמש בסיס לבחינת אפשרויות לקידום מערכת יעילה תוך הפחתת ההשפעות הסביבתיות".

"קיימות בישראל מערכות בהתהוות המקדמות שיפור תשתיות לצמצום ההשלכות הסביבתיות דוגמת טיפול בשפכים, קומפוסטציה והפקת אנרגיה מזבל חקלאי. יחד עם זאת למערכת המקומית שורה של השפעות גלובליות הקשורות באספקת חלק משמעותי מהמזון לפרות ובפליטות גזי חממה".

שבועות גם בלי חלב

בעוד שהשפעותיו הסביבתיות של תהליך ייצור החלב בארץ רק מתחילות להתברר, הרי שכבר ידוע שלתהליך ייצור החלב וגידול הבקר השפעות שליליות ברמה הגלובלית. כבר בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי", שתיאר את ההשפעות הסביבתיות השליליות שנגרמות כתוצאה מתעשיית המזון מן החי בכללותה, ושהגיע למסקנה שיש להם תרומה משמעותית במיוחד להרס הקרקע, לשינוי האקלים, לזיהום אוויר, לזיהום מים, למחסור במים ולפגיעה במגוון הביולוגי. על פי הדו"ח, משק החי הוא גורם מרכזי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.

אם כך, הפחתה בצריכת החלב מומלצת גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה סביבתית, אבל כיצד אפשר לקיים את חג השבועות גם ללא חלב?  ניתן להחזירו למקורותיו האמתיים כחג הקציר וחג הביכורים, ולאכול מאכלים טעימים המבוססים על טהרת הצומח. שני בנאי, שפית במעדניית "משק ברזילי" בתל אביב, המבוססת על מזון מהצומח, אומרת שגם טבעונים ואנשים אחרים שנמנעים מצריכת חלב ומוצריו ממגוון סיבות, "יכולים להמשיך וליהנות ממעדני החג המוכרים מבלי להשתמש בחלב. אפשר, למשל, להשרות אגוזי קשיו במים, לטחון אותם ולהשתמש בהם כבסיס דמוי גבינה למנות שונות, מתוקים ומלוחים".