רחלי ווקס

העולם במהלך ואחרי הקורונה

29/03/2020

כיצד משפיע השינוי בהתנהגות האנושית בזמן הקורונה על הסביבה? והאם השינוי הזה יימשך גם אחרי שנצא מהבידוד?


קל לשכוח שרק לפני כשבועיים החיים שלנו נראו אחרת לגמרי: כולנו עבדו כרגיל, הילדים הלכו לבית הספר ולגנים, מקומות הבילוי היו שוקקי חיים ו”התקהלות” לא הייתה מילה מפחידה. מגפת הקורונה שינתה את החיים בישראל ובשאר העולם מן הקצה אל הקצה בזמן קצר, ומעבר להשפעתה על תחומי חיים כמו בריאות, חברה, כלכלה, חינוך ופוליטיקה, היא מתאפיינת גם בהיבטים סביבתיים משמעותיים.

ההשפעה הסביבתית הברורה ביותר של הקורונה היא הירידה החדה בזיהום האוויר ברחבי העולם, זאת כתוצאה מההפחתה המשמעותית בשימוש בתחבורה ובפעילות מפעלי תעשייה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בימים האחרונים נרשמה בישראל ירידה של 30 אחוז בריכוזי החנקן הדו-חמצני (NO2) באוויר – גז רעיל שנפלט כתוצאה משריפת דלקי מאובנים (פחם, תזקיקי נפט וגז טבעי) בעיקר מכלי תחבורה ומארובות מפעלים ושעלול לפגוע בדרכי הנשימה. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ, נמדד בישראל ריכוז ממוצע של 35.5 מיקרוגרם למטר מעוקב של המזהם, בעוד שבתקופה שבין 16-12 במרץ עמד הריכוז הממוצע על 25 מיקרוגרם למטר מעוקב בלבד.

הפחתות דומות בזיהום נמדדו ברחבי העולם, ולא רק באוויר: כך, למשל, המים בתעלות ונציה הדלילות בתנועה הפכו בתקופה האחרונה לצלולים, שקטים ולכן גם שוקקים בעופות מים.

עם זאת, חשוב מאוד לציין שהפסקה כמעט מוחלטת של הפעילות האנושית כמו זו שכופה עלינו משבר הקורונה רחוקה מלהיות הפתרון האופטימלי לבעיות זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. “הדרכים המקיימות לשיפור פרמטרים סביבתיים כגון איכות האוויר והמים וכן לצמצום זיהום הסביבה הימית ותמיכה במגוון הביולוגי, אינן דורשות פגיעה אנושה בכלכלה ובמצב הסוציואקונומי של בני אדם כה רבים. פתרונות מקיימים המיטיבים עם הסביבה אך גם עם האדם (בהיבטי חברה וכלכלה) כוללים יצירת שינוי התנהגותי נרחב אצל כלל הציבור (כגון מעבר לתחבורה ציבורית, צמצום צריכה עודפת וייצור פסולת וכן חיסכון באנרגיה ומים), שינויי חקיקה והחמרת תקנות קיימות, לצד אכיפה משמעותית ואפקטיבית שלהן בשטח וכן הקמה נרחבת של תשתיות לייצור ואגירה של אנרגיות מתחדשת לצד שיפור דרמטי בתשתיות התחבורה הציבורית כולל חשמול חלקי או מלא שלה”, מדגיש ד”ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחווה. “הדבר העיקרי שניתן ללמוד מנתוני זיהום האוויר שמגיעים לאחרונה מסין, מצפון איטליה ומישראל (לפני ותוך כדי ההסגר) הוא עד כמה הפעילות האנושית היומיומית שלנו היא זו שיוצרת ואחראית לזיהום האוויר הגבוה בו אנו חיים בשגרה, זיהום שרק בישראל מוערך כי אחראי למותם בטרם עת של יותר מ-2,000 בני אדם מידיי שנה”. 

שווקים צפופים ומסוכנים

היבט סביבתי אחר של הקורונה נעוץ באופן התפרצותה. כיום לא ידוע בוודאות מהו מקור המחלה בבני אדם, אך ההערכה היא שהיא עברה לאדם מבעל חיים נגוע בשוק הרטוב שבעיר ווהאן בירתו של מחוז חוביי שבסין. בשוק זה מתבצע בין השאר, סחר בלתי חוקי בחיות בר בדומה למתרחש בשווקים דומים רבים שפועלים ברחבי העולם (בעיקר בדרום מזרח אסיה ובאפריקה). לדברי ד”ר לוי, מעבר לפגיעה הקשה במערכות האקולוגיות הטבעיות והסבל הרב שנגרם לבעלי החיים שנלכדים בטבע, מוחזקים בתנאים קשים ובחלק מהמקרים משמשים להפקת תכשירים מסוגים שונים (חסרי כל ביסוס מדעי) ברפואה העממית הסינית, נראה שהמגוון הגדול של בעלי החיים (חיות משק לצד חיות מבויתות הכלואות בחיים או שבשרן מונח לצד מגוון חיות בר כגון עטלפים, נחשים, פנגולין ובעלי חיים ימיים), בשילוב עם התנאים הסניטרים הקשים והצפיפות בשוק שימשו כר פורה להתפרצות המחלה. “עצם העובדה כי במקומות שונים בעולם לוכדים מגוון רחב של חיות בר שחלקן בסכנת הכחדה חמורה תוך פגיעה קשה במגוון הביולוגי, ומרכזים בעלי חיים חיים ומתים ממינים שונים בשטח קטן מאוד ובתנאי תברואה ירודים, מהווה גורם סיכון מוגבר למעבר של מחלות זאונטיות – כאלו שעוברות מבעלי חיים לבני אדם”, הוא אומר.

קיימות הערכות לפיהן המחלה עברה לאדם מעטלפים דרך הפנגולין – יונק קטן הניזון מנמלים. הפנגולין נסחר באופן בלתי חוקי יותר מכל בעל חיים אחר בעולם, זאת בעקבות ה”סגולות” שמיוחסות לקשקשיו ברפואה הסינית העממית ובעקבות השימוש בבשרם למאכל. לכן, כמה מינים של הפנגולין נמצאים כיום כולם בסיכון משמעותי והם מוגדרים ברשימה האדומה של IUCN כמינים בסכנה הכחדה קריטית.

חשוב מאוד לציין שהפסקה כמעט מוחלטת של הפעילות האנושית כמו זו שכופה עלינו משבר הקורונה רחוקה מלהיות הפתרון האופטימלי לבעיות זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. תצלום: unsplash

מחלת הקורונה (או בשמה המקצועי COVID-19) היא רק אחת מתוך אוסף דוגמאות למקרים שבהם פגיעה נרחבת בתנאי המחייה של בעלי חיים על ידי האדם מעודדת תחלואה. דוגמה בולטת אחרת היא הקשר שנמצא בין בירוא יערות גשם במערב אפריקה לטובת שטחי מרעה וחקלאות לבין התפרצויות של מגפה קטלנית אחרת: אבולה. במספר מחקרים נמצא קשר חזק בין אובדן שטחי יער להתפרצות אבולה באותו אזור שנתיים מאוחר יותר. הקשר היה החזק ביותר ביערות שהיו הצפופים ביותר, ושגובה העצים בהם עמד על בין 5 ל-19 מטרים. הסבר אפשרי לכך הוא שהרס יערות הגשם האפריקניים, סביבתם הטבעית של עטלפי הפירות, הוביל אותם בחיפוש אחר מזון אל מקומות יישוב או פעילות מוגברת אנושית (כגון ציד בשולי היער), מה שעלול היה לגרום לעלייה בסיכוי להעברת המחלה מבעל החיים לאדם. למרות זאת, חשוב לציין שאין מדובר בקשר סיבתי מוכח, כלומר אין כרגע הוכחה שבירוא היערות הוא הגורם הישיר והבלעדי להתפרצויות האבולה באזור זה.

כשזיהום אוויר וקורונה נפגשים

התנאים הסביבתיים במדינות שבהן משתוללת הקורונה הם אחד הגורמים שמשפיעים על התפתחותה והתפשטותה של המחלה. על פי מומחים, זיהום אוויר עלול להחריף את מהלך המחלה בקרב הנדבקים. נמצא שלחולים שנדבקו בסארס (מחלה שנגרמת על ידי נגיף אחר ממשפחת הקורונה, שדומה לנגיף הנוכחי אך גם שונה ממנו בחלק ממאפייניו) במהלך המגפה שפקדה את סין ב-2003 וחיו באזורים עם זיהום אוויר גבוה היה סיכוי גבוה פי שניים למות מהמחלה. מעבר לכך, חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר ידועה ומוכרת כגורם לפגיעה במערכת החיסון וכן להיווצרותן או להחמרתן של בעיות לב וריאה, שקיומן מקשה על הגוף להילחם במחלות שפוגעות בדרכי הנשימה – כמו וירוס הקורונה (SARS-CoV-2).

מאפיין סביבתי אחר שעשוי להשפיע על הקורונה הוא הטמפרטורה. אפשרות זו הוצעה בין השאר על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהצהיר לאחרונה שבאופן תיאורטי, הנגיף צפוי “להיעלם באורח נס” כשמזג האוויר יתחמם מעט (מבלי שסיפק לכך כל תמיכה מדעית). האם יש אמת בדבר? ובכן, קיימות עדויות לכאן וכאן.

האם גם לאחר תום משבר הקורונה יבחרו חלק ממקומות העבודה להמשיך ולאפשר עבודה מהבית? תצלום: bruno cervera – unsplash

טיעון עיקרי שתומך בהשערה עוסק בנגיפים שגורמים לשפעת ולהצטננות, שמנגנון העברתם מאדם לאדם זהה לזה של הקורונה – מגע עם טיפות שנפלטות ממערכת הנשימה של אדם חולה כשהוא משתעל או מתעטש. כידוע, מחלות אלה מאפיינות את החודשים הקרים, וסיבה מרכזית לכך היא שבתנאי חום, הנגיפים שבטיפות לא מסוגלים לשרוד על משטחים לאורך זמן רב. עם זאת, מדענים מזהירים שעדיין חסר מידע רב אודות נגיף הקורונה, כך שאין כרגע דרך לדעת האם הוא יגיב לעלייה בטמפרטורה באופן דומה או לא. רמז לעמידותו הגבוהה של הווירוס ניתן לקבל ממחקר שפורסם בימים האחרונים על ידי קבוצת חוקרים אמריקאים ומצביע על כך שנגיפי הקורונה (SARS-CoV-2) שורדים עד 3 שעות באירוסולים באוויר (בטיפות מים זעירות), עד 72 שעות על משטחי נירוסטה ופלסטיק ועד 24 שעות על משטחי קרטון, אם כי מספרם יורד משמעותית בזמן הזה (ביותר מ-3 סדרי גודל).

שינויים בהרגלי הסביבה

נוהג סביבתי שהפך מנחלתם של מעטים למציאות חייהם של רבים עם החמרתם של הנהלים למניעת התפשטות מחלת הקורונה הוא העבודה מהבית. לאופן עבודה זה יתרונות סביבתיים רבים גם בימים כסדרם, בראשם הצמצום בפליטות גזי החממה ובזיהום האוויר בעקבות ההפחתה בכמות הרכבים וההקלה בגודש בכבישים שהעבודה מהבית מאפשרת. דו”ח מומחים שיזמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף תכנית ממשק ליישום מדע בממשל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המליץ למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאמץ את מודל העבודה מרחוק אשר יכול גם לסייע למעסיקים בחיסכון על הוצאות תחבורה ונדל”ן, וכן לקדם שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה תוך הנגשתו לתושבי הפריפריה, להורים צעירים ולבעלי מוגבלויות.

אך האם גם לאחר תום משבר הקורונה יבחרו חלק ממקומות העבודה להמשיך ולאפשר עבודה מהבית? “יכול להיות שבחלק מהמקרים זה יצליח, וארגונים שעד לאחרונה לא חשבו על כך שהאפשרות הזאת רלוונטית להם, יבינו שהם יכולים לאפשר לחלק מהעובדים שלהם לעבוד מרחוק לפחות בחלק מהזמן”, אומר ד”ר לוי. מצד שני, עצם העובדה שהמעבר לעבודה מרחוק התבצע במהירות, כצעד חירום, ולא בצורה מתוכננת ומוסדרת על בסיס פיילוטים, תוך בניית תפיסת ניהול מוסדרת והכנת תשתית ארגונית ולוגיסטית מתאימה, עלול להיות בעייתי. “יכול להיות שבחלק מהארגונים המהלך יוגדר ככישלון עקב כך, והכישלון הזה עלול לפגוע בנכונות לקדם באותם ארגונים את פורמט העבודה מרחוק בעתיד”, הוא אומר.

מלבד ההרגלים הסביבתיים שאנחנו מאמצים בעקבות משבר הקורונה, גם הרגלים הרבה פחות ידידותיים לסביבה הופכים לנפוצים יותר מכורח הנסיבות, כמו הגברת השימוש ברכב הפרטי במקום בתחבורה הציבורית שפעילותה מצטמצמת בהדרגה, בזמנים שבהם אנחנו נאלצים לצאת מהבית, או קניית כמויות גדולות מאוד של מזון. בימים האחרונים משרד הבריאות גם אסר על רשתות השיווק ובתי העסק לקבל בקבוקים למיחזור (עדיין ניתן למחזר את האריזות במקומות כמו תחנות מיחזור עירוניות), מה שהוביל את המשרד להגנת הסביבה לצאת בקריאה לתושבים שלא לזרוק את הבקבוקים לפח אלא לנסות ככל האפשר לשמור אותם בבית ולהעביר אותם למיחזור לאחר תום המשבר.

“לצערי, בפרספקטיבה הסביבתית, ככל שמשבר הקורונה יתמשך כך עלול להיות קושי גדול יותר אצל הציבור לשנות לאחריו את ההתנהגויות וההרגלים שנצברו במהלכו”, אומר ד”ר לוי. “לקח זמן רב עד שראינו מגמת שינוי משמעותית בהתנהלות הציבור בישראל בכל הנוגע לצרכנות נבונה, הפחתת שימוש בפלסטיק חד-פעמי, צמצום בזבוז מזון, מודעות ופעילות לצמצום משבר האקלים וקידום עקרונות הקיימות בכלל, וביום שאחרי הקורונה, שכולי תקווה שיגיע כמה שיותר מהר ועם מינימום קורבנות בנפש, צריך יהיה להשקיע לא מעט מאמץ כדי לחזק ולבסס מחדש את ההרגלים הסביבתיים של הציבור”, הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-חדשות ערוץ 2
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לשטוף או להדיח? מה יותר טוב יותר לסביבה – שטיפת כלים ביד או במדיח? מאמר חדש מנסה לתת תשובה סופית לדילמה המוכרת

thumbnail

לחפש את הקורונה בביוב בהולנד ובמדינות אחרות כבר החלו לחפש אחר הימצאות קורונה במי השפכים העירוניים. צעד זה יכול לכאורה לחסוך הרבה בדיקות פרטניות ולקדם התמודדות יעילה יותר עם הנגיף. האם גם בישראל יאמצו בקרוב את המודל?

thumbnail

זיהום בחסות הקורונה ארצות הברית מאפשרת לחברות לפגוע בסביבה בתירוץ של הקלות בימי הקורונה. ומה המצב בישראל?