ספיר פולק

האפליקציה ששומרת על היער

07/03/2021

יישומון מבוסס-לוויין למניעת בירוא יערות הובילה לירידה בממדי התופעה ולחסכון של מאות מיליוני דולרים במדינות באפריקה


אם תופעת בירוא היערות לא הייתה בעייתית מספיק עד כה, הרי שלאחרונה הצטרפה לרשימה הארוכה של נזקיה האפשריים גם האורחת הלא-רצויה הגדולה של השנה האחרונה: מגפת הקורונה. על פי מדענים שונים, כריתת עצים נרחבת גורמת באזורים מסוימים לשינויים במגוון הביולוגי, שמובילים להתפשטותם של מינים כמו חולדות ועטלפים – שיכולים לשאת נגיפים שעלולים לעבור גם לבני אדם, וכך לאפשר את התפרצותן של מגפות כמו הקורונה.

כיום מתבצעים בעולם מאמצים נרחבים למציאת פתרונות לבעיית בירוא היערות. במחקר חדש נבחנה השפעתה של אפליקציה (יישומון) שמדווחת על פעילות בירוא יערות ברחבי העולם, ונמצא שהיא הובילה לירידה של כ-18 אחוז בהיקף כריתת היערות במדינות האפריקאיות שנבדקו.

לשטחים מיוערים יש חשיבות רבה לאדם ולסביבה, בין השאר מכיוון שהם קולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני, מהאטמוספרה, מקבעים אותו לביומסה צמחית יציבה (גזעים וענפים) – ותורמים כך למיתון משבר האקלים. עם זאת, שטחי יער אדירים נכרתים מדי שנה, כשהסיבה העיקרית לכך היא פינוי שטחים לחקלאות ולמרעה. ב-2019 עמד אובדן השטחים המיוערים בעולם על כ-119 אלף קילומטר רבוע, מתוכם כשליש בשטחם של יערות טרופיים – כשטחה של שווייץ. לטענת מומחים, הדבר הוביל לפליטה של יותר משני מיליארד טון של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה באותה שנה – יותר מהפליטות השנתיות של כלל כלי הרכב בארצות הברית. בראש הרשימה המפוקפקת של המדינות הכורתות עמדה ברזיל, שהוכתרה כאחראית על יותר משליש מהיקף כריתת העצים הגלובלית.

במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Climate Change, נבחנה פעילותה של מערכת לוויינית בשם GLAD, שפותחה באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פעילותה של המערכת מתבססת על לוויין של נאס"א, שמלקט תצלומים ממקומות שבהם יש עדויות לבירוא יערות. הנתונים שנאספים זמינים למשתמשי ממשק ממוחשב (Global Forest Watch) ואפליקציה (Forest Watcher). כל משתמש שנרשם לשירות יכול לצרוך מידע בחינם ובקלות, ואף לדווח על פעילות בירוא יערות בעצמו. המערכת החדשנית מביאה בשורה לתחום, מפני שבעבר המידע שהיה זמין לרשויות ולארגונים הסביבתיים על כריתת יערות הגיע בעיקר מדיווחים בזמן אמת של מתנדבים ושומרי יערות, שהם מוגבלים יותר מאופיים.

על פי ממצאי המחקר, בתקופה שבה נעשה שימוש במערכת אובדן האזורים המיוערים במדינות האפריקאיות שנכללו במחקר ירד בכ-18 אחוז. תצלום: GLAD

במחקר, שנערך בשנים 2018-2011, נכללו 22 מדינות בדרום אמריקה, באסיה ובאפריקה. החוקרים השוו את ממדי תופעת בירוא היערות בחמש השנים שלפני תחילת השימוש במערכת במדינות לממדיה בשנתיים הראשונות לשימוש בה. כאמור, על פי ממצאי המחקר, בתקופה שבה נעשה שימוש במערכת, אובדן האזורים המיוערים במדינות האפריקאיות שנכללו במחקר ירד בלא פחות מכ-18 אחוז.

יש לציין שלצד התוצאות המרשימות מאפריקה, במדינות אסיה ודרום אמריקה שנבחנו לא נרשמו שינויים מהותיים בהיקף בירוא היערות. עם זאת, החוקרים סבורים שאחת הסיבות לכך היא המצב המדיני הרעוע במדינות אלה: ונצואלה, למשל, מצויה כעת במשבר מדיני וכלכלי חריף, ולכן מקצה את משאביה למטרות אחרות.

יותר עצים – יותר כסף

החוקרים הדגישו שאי אפשר לפסול תרחיש שבו המצב יתהפך בעתיד, והמערכת תוכל אף לייצב את המדינות המעורערות מבחינה כלכלית ומדינית. הנחה זו נשענת על העובדה שלמשבר האקלים ולכמות גזי החממה שנפלטים בעולם יש אומדן כלכלי, שבאמצעותו מחושב המחיר שמשולם בעקיפין עבור כל טון גז חממה שמגיע לאטמוספרה, עקב העלייה בסבירות לאסונות טבע שעלולים להוביל לנזק ברכוש (כמו הצפות, שריפות ענק או סופות), פגיעה בגידולים חקלאיים שעלולה להוביל לחוסר ביטחון תזונתי וכן הלאה. למעשה, על פי המחקר, בנוסף לירידה בהיקף בירוא היערות, במהלך שנות השימוש במערכת נחסכו למדינות אפריקה שהשתתפו בו סכומים של 696-149 מיליון דולר.

פרופ' דן יקיר מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור הארץ, גיאולוגיה ומדעי האטמוספרה, מסביר שיש מספר דרכים שבהן חסכון בפליטת הפחמן הדו-חמצני מוביל, בין היתר, לרווח כלכלי. "אם לא נוטעים רק עצי נוי, אלא גם עצים בעלי תועלת, כמו עצי פרי או כאלו שאפשר להפיק מהם חומרי גלם, יש לכך תועלת כלכלית", הוא אומר.

מעבר לכך, בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת מגמה עולמית של הגדרת פליטות פחמן דו-חמצני כבעלות עלות כספית. הדבר מומחש בכך שיותר מ-40 מדינות הטילו מס פחמן על פליטות הפחמן בשטחן, באמצעות מיסוי ישיר של דלקי מאובנים או באמצעות סחר בהיתרי פליטה. לדברי יקיר, מדינות מתפתחות יכולות להרוויח מכך, דרך ערוצים כמו תוכנית REDD של האו"ם, שמציעה תמריצים כספיים למדינות מתפתחות שמפחיתות את בירוא היערות בשטחן ואת פליטות הפחמן שלהן. "אם מדינה תורמת לפליטת מאה טון פחמן בשנה, והיא לא יכולה להתחייב להורדת הכמות, היא תוכל לממן נטיעת יערות בשטחה, שיקבעו את הפחמן בתוכם, ובכך לפצות על כך", הוא אומר.

היערות תורמים לוויסות האקלים העולמי, אבל יש גם תופעות שעשויות להקטין את האפקטים החיוביים. תצלום: tom ohlin – unsplash

יערות צעירים ונמוכים יותר

עם זאת, לדברי יקיר, אי אפשר להסתכל על הממצאים בצורה חד-ממדית בלבד. "היערות תורמים לוויסות האקלים העולמי, אבל יש גם תופעות שעשויות להקטין את האפקטים החיוביים", הוא אומר. לדבריו, בישראל, למשל, נטיעות הן לא תמיד רעיון טוב, מכיוון שיערות הם אזורים כהים יחסית, ולכן הם קולטים קרינה רבה ומתחממים יותר מאשר אזורים בהירים יותר (כמו מדבר), שמחזירים כמות גדולה יותר של אור שמש אל האטמוספרה. "במקרה כזה, האזורים המיוערים אומנם קולטים פחמן רב – אבל הם בכל זאת עלולים לתרום לעלייה בטמפרטורות", הוא אומר.

בנוסף, למרות התוצאות המעודדות של המחקר החדש, יש לציין שקיימים מחקרים אחרים שמציירים תמונת מצב פסימית יותר, ומעלים את השאלה האם השינויים שכבר הספיקו להתרחש בשל משבר האקלים הובילו לחצייתה של נקודת האל-חזור. על פי ממצאים מהתקופה האחרונה, לצד השטחים המיוערים הרבים שאבדו, יערות העולם הפכו לצעירים יותר והעצים שבהם לנמוכים יותר, כך שהיקף  הפחמן הדו-חמצני המאוחסן בהם הצטמצם. מעבר לכך, קצב תמותת העצים גדל באופן ניכר ביערות הגדולים, כמו האמזונס ואזורים נוספים בדרום אמריקה.

"כיום יערות קולטים קרוב לשליש מפליטות הפחמן הדו-חמצני בכדור הארץ, וצריך לשמר את זה", אומר יקיר. לדבריו, על אף הקשיים הרבים בשמירה על היערות, יש גם סיבות לתקווה. "אמנם, כריתת היערות שמתרחשת כיום במקומות כמו ברזיל היא נרחבת, אבל קיים גם ניסיון אקטיבי לשקם את היערות היכן שאפשר ולטעת עצים חדשים. אין ספק שפתרונות כמו מערכת GLAD צריכים להיות גלובליים", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
תשבץ
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

עץ ירוק מפלסטיק בזמן שערים כמו פתח תקווה בוחרות להציב ברחובותיהן עצים מפלסטיק, ערים אחרות בעולם משלבות בתוכן טבע כחלק אינטגרלי ומרכזי ונהנות מיתרונותיו הרבים

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

המחיר היקר של הבגדים הזולים הדיון בשאלת ביטול הפטור ממע"מ על קניות בחו"ל הוא הזדמנות להכיר בכך שכשאנחנו קונים בגדים זולים רבים באינטרנט אנחנו למעשה לא חוסכים בכסף – ושלאופנה המהירה יש גם נזקים סביבתיים נרחבים