איך הבנק שלך יכול לעזור לכדור הארץ

הבנק הגדול ביותר בארצות הברית הודיע כי הוא נרתם למאבק במשבר האקלים, באמצעות ניהול תזרים השקעות המעודד צעדים ופעולות להפחתת פליטת גזי חממה. האם בקרוב נראה גם מוסדות פיננסיים בישראל מתקדמים בכיוון הזה?

בנק אוף אמריקה, הבנק הגדול ביותר באמריקה הצפונית ומהבנקים הגדולים בעולם, הודיע החודש על הצטרפות לארגון הבינלאומי PCAF – The Partnership for carbon accounting financials. השותפים בארגון ה-PCAF מתחייבים ליישם כלים ושיטות חדשניות לאומדן רמת פליטות גזי החממה הנגרמות עקב פעילותם העסקית. ארגון ה-PCAF מאפשר שקיפות בנוגע להשלכות הפעילות הפיננסית של בנקים, ארגונים ומשקיעים מכל העולם על רמת  פליטות גזי החממה (GHGs) והשפעתם על שינוי האקלים הגלובלי.

מטרתו העיקרית של ה-PCAF היא להעלות את המודעות והצורך בפעולה בקרב כלל מחזיקי המניות ובעלי העניין בארגונים החברים, בכל הנוגע לפתרון משבר האקלים ותפקידו הקריטי של המגזר העסקי והפיננסי בפעולות וצעדים למען יצירת חברה דלת-פחמן.

הצטרפות בנק אוף אמריקה ל-PCAF יכולה להיות צעד חשוב ופורץ דרך כשלב מעשי ראשון בדרך לצמצום משמעותי של השקעותיו בתעשיות דלקי המאובנים (פחם, נפט או גז טבעי), אשר הפקתם והשימוש בהם מהווים את הגורם העיקרי לפליטת גזי חממה (פחמן דו-חמצני, מתאן, חמצן דו-חנקני) לאטמוספרה ועקב כך לעלייה בטמפרטורת האטמוספרה והים בכדור הארץ ועלייה בתדירות הופעתן של אירועי קיצון כגון: סופות, הצפות, בצורות ושריפות ענק.

המשמעות של צעד כזה לבנק עצמו ולמערכת הפיננסית בכלל, היא היערכות והתארגנות עסקית חדשה, שבבסיסה עומדת מחויבות לעתיד החברה האנושית לנוכח משבר האקלים, שטומן בחובו סיכונים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים.

העקרונות שעליהם מתבסס הארגון נקבעו ב-2015, בהסכמי ועידת פריז של האו"ם, שבמסגרתם הכריזו נציגי רוב מוחלט של מדינות העולם שרק הפחתת עליית הטמפרטורה הגלובלית לרמה של בין 2-1.5 מעלות צלזיוס (מעל הרמות ששררו בטרם המהפכה התעשייתית) עד לשנת 2050, תאפשר לצמצם את ההשפעות השליליות הקשות של שינוי האקלים.

מימוש הסכמי פריז מחייב שינוי מהותי בניצול מקורות האנרגיה בעולם, בדגש על הפחתה משמעותית בשימוש בדלקי מאובנים מזהמים תוך 20-10 שנה. למרות זאת, עד היום הבנקים הגדולים המייצגים את מרבית הפירמות והנכסים הגלובליים, המשיכו להשקיע בסקטור הנפט, הפחם והגז סכום עצום המקביל ל-2.4 מיליארד דולר מדי יום עבודה מאז סוף 2015.

שווי כולל של 11.7 טריליון דולר

החברים השותפים ל-PCAF ומומחי הארגון פועלים להערכת הסיכונים הנובעים ממשבר האקלים, כולל קביעת מטרות ויעדים העומדים בקנה אחד עם הסכם פריז. פעולות הארגון ממוקדות בפיתוח אסטרטגיות להפחתת פליטת גזי החממה כתוצאה מהשקעות באנרגיה מזהמת, במקביל ליצירת מחויבות ועשייה ארגונית למאבק בשינוי האקלים.

בארגון סבורים שהפתרון למשבר האקלים טמון בשינוי תפיסה פוליטית-כלכלית בינלאומית, שתוביל למדיניות שימוש במקורות אנרגיה חלופית מתחדשת (כמו אנרגיית רוח או אנרגיה סולארית) כחלופה לדלקי המאובנים המזהמים. בארגון מאמינים שהאצת המעבר לכלכלה מקיימת הינו חלק אינטגרלי מהמעבר לשימוש וניצול אנרגיה ירוקה ושימוש בטכנולוגיות חדשות כדאיות כלכלית.

ה-PCAF מונה מעל 70 בנקים, חברות ביטוח ובעלי נכסים מחמש יבשות (ארה"ב, אמריקה הלטינית, אירופה, אפריקה ואסיה). בהצטרפותו לארגון, בנק אוף אמריקה הופך למוסד הפיננסי בעל שווי הנכסים הגבוה ביותר בארגון, מיד אחריו, ממוקם סיטיבנק האמריקאי (עם שווי נכסים של כמעט 2 טריליון דולר), שהצטרף גם הוא לארגון החודש, ושווי הנכסים הכולל של כלל החברות עומד כרגע על כ-11.7 טריליון דולר אמריקאי.

עו"ד אורלי אהרוני, יועצת לקיימות ורגולציה פיננסית, מסבירה ש"יוזמות כמו ה-PCAF, שאליה הצטרפו עשרות בנקים וגופים פיננסיים, מונעות מתוך ההכרה כי היערכות למשבר האקלים היא עניין כלכלי מובהק. משבר האקלים מביא אתו אסונות טבע ותופעות קיצון שיגרמו נזקים בהיקפים עצומים. יש צורך להיערך למעבר מתעשיות מזהמות לתעשייה נטולת פליטות. מעבר כזה חייב להיות מדורג ומתוכנן".

"גופים פיננסיים כמו בנק אוף אמריקה מבינים היטב כי העדר היערכות היום, יגרור מחיר כלכלי כבד בעתיד", מוסיפה אהרוני.

סטנדרט עולמי לרמת פליטות פחמן

התגייסות המגזר העסקי למאבק במשבר האקלים קובעת סטנדרט עולמי למעקב ובקרה של רמת פליטות הפחמן הדו-חמצני. ה-PCAF מאפשר גישה חופשית למאגרי ידע המכילים שיטות מבוססות-מדע לניהול ואומדן הנזק הסביבתי הנוצר בעקבות השקעות בתעשייה מזהמת, יחד עם מתן המלצות לניתוב השקעות לאנרגיה מקיימת.

בשנת 2018, בנקAMRO  ABN ההולנדי פירסם, בהתאם למתווה של ה-PCAF, את רמת פליטות גזי החממה הנגרמות בעקבות מתן הלוואות עסקיות של הבנק למגוון סקטורים במשק (חקלאות, מינרלים, תעשייה, תחבורה ועוד). נתונים אלו הראו שהסקטור החקלאי אחראי לרמת פליטות גבוהה מאוד בהולנד (8 מיליון טון בשנה). באותה שנה, הבנק ההולנדי טריודוס (Triodos) חשף בדו"ח שנתי כי בעזרת המתודולוגיה של PCAF והשקעה בפרויקטים של אנרגיה חלופית מתחדשת, הם הצליחו למנוע פליטה של כמעט מיליון טון פחמן בשנה – המקבילים לזיהום הנגרם מנסיעה של 210,000 רכבים פרטיים ממוצעים בעלי מנוע בנזין בשנה.

בנקים, עיריות ואוניברסיטאות

במקביל לפעילות של PCAF, קמות יוזמות אחרות שפועלות במטרה לחולל שינוי עולמי משמעותי ביחסו של המגזר הפיננסי למשבר האקלים. בתנועתFossil Free  העולמית, למשל, הפועלת להסטת השקעות מתעשיית הדלקים המאובנים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, אומרים שהמגמה להסטת השקעות מתעשיית דלקי המאובנים צוברת תאוצה בקרב הכלכלות המובילות בעולם. בנוסף לבנקים, עד היום מעל 1,240 ארגונים הסיטו השקעות בערך כולל של 14.6 טריליון דולר. ביניהם גם גופים ממשלתיים ועיריות גדולות (כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, וושינגטון ואחרות), גופים אקדמאים ואוניברסיטאות (ביניהם אונ' אוקספורד, קורנל, סטנפורד ועוד) קרנות פילנתרופיות וקרנות פנסיה אשר הצהירו כי הם פועלים למען הסטת ההשקעות לטובת אנרגיה מתחדשת.

ומה קורה אצלנו?

גם בישראל יש ניצנים ראשונים להסטת השקעות. עמותת Fossil Free Israel פועלת יחד עם קואליציה רחבה של ארגונים סביבתיים לטובת הסטת כספי ההשקעות של אזרחים לאנרגיה מתחדשת ויצירת אפיקי השקעה בישראל שלא כוללים דלקי מאובנים. בשנת 2018, מגמה ירוקה התחילה מאבק להסטת השקעות בקרב אוניברסיטאות בישראל. גם גרינפיס ישראל פנו בחודש אפריל האחרון לד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, בקריאה לעצור את ההשקעות של כספי ציבור בדלקים מזהמים.

"הכסף והחסכונות של כל אחד מאתנו מושקעים בבנקים, בקרנות פנסיה וקופות גמל, ורובו, מושקע בתעשייה הרסנית לעתידנו ולעתיד ילדינו. יש להפעיל לחץ פיננסי על הממשלה לטובת הסטה של כספי הציבור לטובת שימוש באנרגיה מתחדשת. הלחץ הציבורי מוביל משקיעים גדולים להסטת ההשקעות מתעשייה מזהמת לתעשייה ירוקה", אמר ד"ר רם פישמן, מהחוג למדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב, במסגרת מפגש שהתקיים החודש על ידיFossil Free Israel. "יצירת מחויבות ארגונית למאבק בהתחממות הגלובלית היא נקודת ציון משמעותית בהתמודדות החברתית-כלכלית עם שינוי האקלים".

"אין סיבה להמשיך להשקיע בחברות שמייצרות דלקים המבשלים את כדור הארץ", אומר יוסי כדן, מרכז קמפיין הסטת ההשקעות הבינלאומית בארגון350 , שמשימתו המרכזית היא הנעת הציבור לפעול ולדרוש מהבנקים, קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות להשקיע באנרגיה מתחדשת.

"בעתיד החברות הללו יהפכו ללא-שימושיות בבורסה וערך הכספים שמושקעים בהן יהיה אפסי, דבר שעשוי להוביל למשבר כלכלי חריף. הכלים הטכנולוגיים כבר קיימים, רק נשאר לגייס הכרה פוליטית להסטת השקעות מפרויקטים של תעשייה מזהמת", אומר כדן.

"עד היום, מי שהוביל את הקמפיינים להסטת השקעות היה הציבור שמתגורר ליד מקורות זיהום ושסובל מזיהום אוויר", מוסיף כדן. "ההשקעות הנקיות לעתיד טוב יותר נכונות גם לכיס ולא רק לבריאות. הכסף שמופרש מאיתנו כל חודש יכול לעשות הרבה טוב. כיום, קיימים בעולם למעלה מ-1,200 ארגונים ומוסדות שהסיטו השקעות, אך הנזק הכלכלי שנגרם לתעשיית הדלקים המזהמים נשאר זניח".

התיירקקות או מהלך אמיתי?

מנכ"ל בנק אוף אמריקה נשאל בעבר האם להצהרותיו לגבי השקעות בפרויקטים ירוקים יש בסיס אמיתי, או שמא הן משרתות יחסי ציבור בלבד ומהוות מעין גרין-ווש (התיירקקות, בעברית). "300 מיליארד דולר נשמע לכם כמו גרינווש?" הוא השיב בשאלה. "זה לא צעד קטן וסמלי מבחינתנו, זו עוצמה עסקית של ממש".

"ממש לא הייתי חוששת שמדובר כאן בגרין-ווש". אומרת אהרוני, "אין כאן התחייבות לא להשקיע כלל בדלקי מאובנים – המשמעות הגדולה שיש ליוזמה של ה-PCAF ולהצטרפות של בנקים גדולים אליה, היא בניהול שקוף של 'התעשייה החומה' – תעשיית הפליטות. אומדן רמת פליטות פחמן מאפשר הערכה של כל השקעה או הלוואה שניתנת לתעשייה, בפרמטרים של מידת היקף הפליטות. כך אפשר באופן שקוף וגלוי לדעת מה בדיוק מממנים, ולנהל את תזרים ההשקעות בהתחשב במידת ההשפעה על הפחתת סיכוני אקלים. זה צעד משמעותי בהערכות מעשית למניעת משבר וביישום הסכם פריס".

"בישראל יש עליה במודעות להסטת השקעות אבל לא בהיקף ובקצב הנדרש. מעורבות אזרחית, ופעילות של ארגוני סביבה לא יכולה להספיק. חשוב להיערך, וההיערכות צריכה להיות כוללת – ממשלתית, רגולטורית ועסקית", מוסיפה אהרוני.

בדו"ח שנתי שהתפרסם על ידי בנק ישראל בחודש יוני האחרון בנושא "המאבק העולמי בהתחממות הגלובלית והשלכותיו על ישראל" נאמר כי "מבחינה כלכלית ההתמודדות עם ההתחממות הגלובלית כרוכה בהגדלת ההשקעות בתשתיות של מקורות אנרגיה הפולטים פחות (או אף אינם פולטים כלל) גזי חממה. הואיל ושינויים אלה לא התרחשו עד כה באמצעות מנגנוני השוק, ואין סיבה לחשוב שיתרחשו מעצמם בעתיד, נדרשת התערבות ממשלתית". בהמשך הדו"ח נאמר כי "הבטחת היציבות הפיננסית כרוכה בהתייחסות הולמת לסיכוני ההתחממות הגלובלית, שכן אלו סיכונים גדולים ומהותיים. עם הסיכונים הפיננסיים המערכתיים הקשורים להתחממות הגלובלית נמנים סיכונים לאשראי שניתן להשקעות, לנכסים שחשופים לנזקי ההתחממות ולגופים המבטחים של נכסים כאלה. סיכונים עסקיים נשקפים לחברות שתהליכי הייצור שלהן כרוכים בהיקף גבוה של פליטת גזי חממה, בהיותן חשופות לצעדי מדיניות שיינקטו במסגרת המאמץ לצמצום הפליטה". "להשקעות של המשק הישראלי כיום בתשתיות הגז וייצור החשמל ולקביעת תקנות הבנייה יש משמעות לטווח של עשרות שנים ויעדי הפליטה ישפיעו על ההשקעות והתקנות האלה."

"הפרקטיקה של אומדן וגילוי היקף פליטות הפחמן בכל תעשייה היא צעד מצוין לניהול ההשקעות בהתייחס לסיכוני האקלים במטרה להפחית פליטות", מסכמת אהרוני. "כך גם הסטת ההשקעות מדלקי מאובנים למסלולים ירוקים. אני מאמינה שההכרה ההולכת וגוברת של מוסדות פיננסיים בעולם בצורך לעשות שינוי תפיסה ולהפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן תחלחל גם אצלנו".

מידע נוסף על הקשר בין משבר האקלים לכלכלה ולתחומים אחרים ניתן למצוא בסדרת הסרטים "סוף העולם" של מרכז השל לקיימות: https://endoftheworld.heschel.org.il/