ד"ר דניאל מדר

פוטוסינתזה של חילזון  

10/02/2015

זהו אחד המקרים הבודדים שבהם הוכח שבוצעה העברה של גנים מתפקדים בין שני יצורים רב-תאיים.


חילזון ים אזמרגדי. צילום: Patrick Krug. flickr
חילזון ים אזמרגדי. צילום: Patrick Krug. flickr

הכלורופלסטים הם אברונים זעירים שממוקמים בתוך תאים של צמחים, מקנים להם את צבעם הירוק ומאפשרים להם לבצע פוטוסינתזה, התהליך שבו צמחים מקבעים פחמן דו-חמצני בעזרת אנרגיה מאור השמש והופכים אותו לסוכר. זהו הבסיס לרוב המערכות האקולוגיות בעולם.

בעבר חשבו שרק צמחים וחיידקים מסוימים מבצעים פוטוסינתזה. עם זאת, בשנות ה-70 התגלה שחילזון הים האזמרגדי לא מעכל את כל האצה שממנה הוא ניזון. במקום זאת, תאיו סופגים את הכלורופלסטים בשלמותם מהאצה ואז החילזון יכול לבצע באמצעותם פוטוסינתזה. כך החילזון יכול לשרוד ללא מזון עד תשעה חודשים.

באחרונה הוכיחו מדענים שכדי להצליח לבצע מעשה פלאים זה, החילזון שילב בדי-אן-איי שלו גנים מהאצה. הגנים הללו מקודדים לחלבונים שמאפשרים לחילזון לתחזק את הכלורופלסטים, ובלעדיהם האברונים האלה היו יוצאים מכלל שימוש בתוך זמן קצר.

זהו אחד המקרים הבודדים שבהם הוכח שבוצעה העברה של גנים מתפקדים בין שני יצורים רב-תאיים. לממצא זה השלכות על מחקרים שונים בתחום הריפוי הגנטי, שבו מנסים להחליף גן פגום שמחולל מחלה באנשים בגן תקין ממקור חיצוני. מחקר זה גם תורם להבנה של הדרך שבה זכו הצמחים בכלורופלסטים מלכתחילה, וכל היצורים הרב-תאיים במיטוכונדריות שלהם (תחנות הכוח של התאים).

למאמר המקורי לחצו כאן.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לאן נעלמו הגחליליות? מתי בפעם האחרונה ראיתם גחלילית? מתברר שהחרק המאיר של ימי ילדותנו הולך ונעלם בעקבות הפגיעה המתמשכת של האדם במערכות האקולוגיות

thumbnail

אילן היוחסין של עץ הזית מחקר גנטי חדש שבדק את אוכלוסיית זית הבר בצפון ישראל מאפשר לנו להכיר טוב יותר את העץ שנהפך לסמל לאומי

thumbnail

איך שינוי האקלים משפיע על המזון שלנו מחקר חדש בדק את השפעת אירועי מזג האוויר הקיצוני על היבול הגלובלי. החדשות הרעות: לשינוי האקלים תהיה השפעה גם על התפריט היומי שלנו. החדשות הטובות: מיטב המוחות פועלים למצוא פתרונות לבעיה