כשחושבים על אוויר מזוהם, התמונה הראשונה שעולה לראש בדרך כלל היא זו של ארובות מעשנות או כבישים עמוסים ברכבים, שזיהום נפלט מאגזוזיהם. זיהום האוויר נחשב היום לגורם הסיכון הבריאותי החמישי בהשפעתו בעולם, וגם בישראל זיהום אוויר חלקיקי אחראי לפי הערכות למותם של למעלה מ-2,200 איש בכל שנה ויותר מחצי מיליון ימי אשפוז בבתי החולים.
עם זאת, אף על פי שתחבורה ותעשייה הם בלא ספק הגורמים המשמעותיים ביותר לזיהום האוויר, הם ממש לא היחידים. מחקר חדש חושף שמוצרי צריכה שנמצאים בכל בית פולטים לאוויר תרכובות אורגניות נדיפות בשיעור גבוה הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה – ומשתווים בכך לשיעור הפליטות של תרכובות אלה על ידי כלי רכב.
גירוי בפנים, כאבי ראש ואפילו סרטן
״תרכובות אורגניות נדיפות (ובקיצור VOCs) הן כל התרכובות האורגניות – כלומר חומרים שמכילים פחמן ומימן״, מסביר פרופ'-משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ״להבדיל מתרכובות אנאורגניות – שהן סינתטיות, כמו למשל פלסטיק ותרופות שונות. ה-VOCs קיימים בכל מה שנוצר מהצומח ומהחי, ובעצם נמצאים במרבית החומרים הידועים כיום", כאשר הן באות במגע עם האוויר, חלקיקים של התרכובות הללו מתנדפים ומתערבבים בו.
עד לאחרונה מקובל היה לחשוב שרוב התרכובות האורגניות הנדיפות שנמצאות באוויר מקורן בדלק שנשרף על ידי מכוניות ובמפעלים, ובחומרים ממסים שונים שנעשה בהם שימוש בתעשייה. דלקי המאובנים שבהם נעשה שימוש במרבית הרכבים, מקורם בחומר אורגני – צמחים ובעלי חיים שנקברו בעומק הקרקע לפני מיליוני שנים – ולכן כאשר שורפים אותם בתהליך הפקת אנרגיה או בנסיעה ברכב, הם פולטים תרכובות אורגניות נדיפות. ההשפעה הבריאותית של תרכובות אורגניות נדיפות משתנה מאוד בהתאם לסוג התרכובת, לרמת החשיפה ומשכה; ההשפעות נעות בין גירוי בפנים וכאבי ראש, ועד לפגיעה באיברים פנימיים ואף לסרטן.
אך מקור משמעותי נוסף ל-VOCs הוא במוצרי צריכה שנמצאים בכל בית, ומכילים גם הם תוצרים של תעשיית הנפט: חומרי ניקוי, מדללי צבע, דיו למדפסות ועוד רבים אחרים. עד לאחרונה הסברה הייתה כי חלקם בפליטת VOCs לאוויר קטן יחסית: לפי הנתונים של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA), מוצרי הצריכה אחראים לכ-25 אחוז מזיהום האוויר ב-VOCs. מחקר חדש שנערך לאחרונה חושף כי התמונה אחרת לגמרי.
הסכנה שבחומרי הניקוי
במחקר חדש שהתבצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו ומהסוכנות האמריקאית לאוקיינוסים ולאטמוספירה (NOAA) לצד חוקרים נוספים, נבדק האם הפליטה של התרכובות הללו ממוצרי צריכה הביתיים אכן מסתכמת בכרבע בלבד, כיוון שלהשערת החוקרים – מדובר באחוז גבוה הרבה יותר.
כיום משמשים כ-95 אחוז מהנפט הטהור שמופק ממאגרים טבעיים לייצור דלק, ורק 5 אחוזים משמשים בתעשיות הכימיות לייצור מוצרי צריכה כדאודורנטים, חומרי ניקוי, חומרי הדברה ועוד. לכן, סביר היה להניח כי השיעור של פליטת VOCs ממכוניות יהיה גדול יותר באופן משמעותי מזה של מוצרי הצריכה. עם זאת, החוקרים מסבירים שבמקרה של מכוניות, הנפט עובר שריפה במערכת שמכוונת לצמצם את אחוזי הפליטה של מזהמים שונים; בעוד שכאשר הם נמצאים בחומרי ניקוי, למשל, הם באים במגע ישיר עם האוויר כאשר אנחנו משתמשים בחומר בבית, ומתנדפים אליו ללא כל סינון – מה שגורם לריכוז גבוה שלו באוויר.
מכיוון שמדובר במשפחה רחבה מאוד של חומרים, קשה מאוד למדוד את הריכוז שלהם באוויר. לכן, פיתחו ב-NOAA עבור המחקר כלי חדש, שמאפשר למדוד גם ריכוזים נמוכים מאוד ומביא תוצאות מדויקות בהרבה מכלים ששימשו למדידות בעבר. לצד בדיקת ה-VOCs שנפלטים ממוצרי צריכה שונים בבית ובחוץ, ביצעו החוקרים גם מדידות של איכות האוויר בצדי כבישים, כדי להבין מה חלקם של כלי הרכב בפליטת VOCs לאוויר. את המדידות השונות ביצעו החוקרים ב-33 ערים מתועשות ברחבי ארה״ב.
שיפורים בתעשיית הרכב
התוצאות אימתו את שחשדו החוקרים: המדידות הראו שכמות התרכובות האורגניות הנדיפות שנפלטות לאוויר שלא מרכבים היא גדולה בהרבה משהוערך בעבר. בעוד שהסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית העריכה בעבר שכ-75 אחוז מה-VOCs מקורם בתחבורה, החוקרים מעריכים לפי תוצאות המחקר שכיום מדובר למעשה ביחס של 50-50; כלומר, כ-50 אחוז מתחבורה, ו-50 אחוז במוצרים שנמצאים בבתים של כולנו.
אבל יש גם חדשות טובות (יחסית): החוקרים מייחסים את הצטמצמות בפער לא רק לעלייה בשימוש במוצרי הצריכה ובהערכות חסר של ההשפעה שלהם, אלא במידה רבה גם לשיפורים שנעשו בעשורים האחרונים ברכבים ובהתייעלות של מערכת הפליטות שלהם, עקב חוקים ותקנות איכות אוויר מחמירים יותר שגובשו בארה״ב ובאירופה ואילצו את תעשיית הרכב לעשות מאמצים כדי להפחית את כלל זיהום האוויר שמקורו ברכבים. "כאשר המנוע יעיל, כמות פליטות ה- VOCs מצטמצמת משמעותית", מסביר פישביין. "ככל שהמנוע גדול יותר ויעיל פחות, הוא יפלוט יותר VOCs, וזו הסיבה שמשאיות ורכבים ישנים פולטים יותר VOCs״. יש לקוות ששיפורים דומים יבוצעו גם במוצרים אחרים הגורמים לזיהום.
חומרי ניקוי עם תו ירוק
לטענת החוקרים, לממצאים יש חשיבות רבה בהתוויית מדיניות להתמודדות עם זיהום האוויר: כיום, רוב תשומת הלב של גופי ממשל העוסקים בנושא והתקנות שתוקנו לצורך כך עוסקות בעיקר בשריפת דלקים, ובעיקר מרכבים. לפי תוצאות המחקר החדש, קיימת דחיפות להתייחס גם להימצאות החומרים האלה במוצרי צריכה שנמצאים בשימוש ביתי יומיומי, הגבלת השימוש בהם והבאת הנושא למודעות הציבור.
ומה המצב בישראל? ״בארץ קיימת מדיניות שמעודדת יצרני מוצרי ניקיון להשתמש בתו הירוק״, אומר ד״ר אוהד קרני, מנהל תחום מדיניות רגולטורית באשכול תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה. נוסף לכך, התקן הישראלי לבנייה ירוקה כבר הפך מחייב בערי פורום ה-15 (בהן מתגוררים כיום כ-80 אחוז מאוכלוסיית ישראל), והוא כולל הנחיות לשימוש בחומרים ובצבעים שפולטים פחות VOCs לחלל הבית. במוצרי ניקיון המצב מורכב יותר, כי כל אחד יכול לבחור בעצמו איזה חומר לקנות ובמה להשתמש – אבל אם הולכים לפי התו הירוק, אפשר להפחית את החשיפה גם ל-VOCs שמקורם בחומרי ניקוי״.
ולפי קרני, בהחלט קיימות היום חלופות בשוק. ״ליצרניות הגדולות היום יש בדרך כלל תו ירוק, ויש גם מוצרים מיובאים שיש להם תווים אחרים רלוונטיים. כדי שהצרכן יוכל לדעת שהוא בוחר במוצר מקיים ונקי יחסית מ-VOCs ודומיו, הוצאנו את המדריך למניעת התיירקקות ("Greenwash") – שמאפשר גם תביעות ייצוגיות במקרה של הטעיה צרכנית בנושא. כך שנעשים מאמצים שגם יהיו חלופות ראויות, וגם יהיה פרסום אמין בנושא הזה״.
ובינתיים, החוקרים מציעים להגביל את השימוש במוצרים המכילים תרכובות אורגניות נדיפות ככל האפשר, ולהשתמש בכמות המינימלית האפשרית בעת השימוש בהם. גם המשרד להגנת הסביבה ממליץ ש"כאשר משתמשים במוצרים המכילים חומרים אורגניים נדיפים, כדוגמת דלקים, דבקים וצבעים, יש לאוורר את החדר היטב". כמו כן, "אין לאחסן בבית מוצרים המכילים חומרים אורגניים נדיפים, כדוגמת דלקים, דבקים וצבעים, לתקופות ארוכות. יש לרכוש כמויות קטנות של מוצרים אלו לשימוש מידי". זאת, כמובן, לצד הימנעות מחומרים אלה אשר נפלטים בתחנות דלק ומרכבים.