יעל מור

הכחדה בהילוך מהיר

21/05/2019

דו"ח חדש ומטריד קובע שאם האדם לא ישנה את פעולותיו עכשיו, כמיליון מינים שונים של בעלי חיים וצמחים ייכחדו מהעולם. גם בישראל, תהליכים מהירים של ניצול שטחים טבעיים עבור מגורים, תשתיות וחקלאות מעמידים בסכנה את המגוון הביולוגי המקומי


 

 

"מיליון מיני בעלי חיים וצמחים, שמהווים כשמינית ממגוון המינים בעולם, נתונים בסכנת הכחדה", כך קובע דו"ח חדש ומעורר דאגה שפרסם ארגון  IPBESשל האו"ם, ושמתבסס על 15 אלף מאמרים מדעיים שנבדקו על ידי מאות מומחים מ-50 מדינות שונות.

בסוף השבוע האחרון, פחות משבוע לאחר צאת הדו"ח, נמצאו שמונה נשרים מקראיים מתים ברמת הגולן. מדובר במכה קשה, ייתכן שאנושה, לעתידו של מין זה בישראל, שממילא נמצא על סף הכחדה (מוגדר כמין "בסכנת הכחדה חמורה"). אוכלוסיית הנשרים של רמת הגולן מנתה עד למקרה זה 20 פרטים בלבד (מתוך פחות מ-200 פרטים בכל הארץ – ירידה דרמטית מ-400 הפרטים שחיו בישראל עד לפני 20 שנה) ולכן האוכלוסייה קטנה בכמעט מחצית בבת אחת.

סיבת המוות קשורה לפעילות האדם – ההדברה בשטחי חקלאות. הרעלת חיות בר בכלל, ונשרים בפרט, מהווה סכנה לקיומן של אוכלוסיות שונות, אך למרות שבעיה זו ידועה לרשויות, לא מספיק נעשה כדי להגן על בעלי החיים בטבע.

במקרה של הנשרים בגולן מדובר באובדן כואב במיוחד בגלל כל המאמצים שהושקעו בשנים האחרונות בשיקומם. כך, למשל, כמה מהנשרים שהורעלו למוות הובאו לישראל מספרד כדי לתגבר את האוכלוסייה המקומית. אך כל המאמצים לשמירה עליהם ירדו לטמיון בעקבות פעולה אכזרית, או בלתי זהירה, של אדם אחד

ואכן, דו"ח האו"ם שפורסם לאחרונה מציג את פעילות האדם כגורם המרכזי המסכן את אוכלוסיות בעלי חיים בעולם ומעמידם בסכנת הכחדה.

קמפיין של גרינפיס קנדה נגד שימוש בקשיות שתייה מפלסטיק

 

לאורך ההיסטוריה מינים רבים נכחדו מסיבות שונות, אך לפי הדו"ח, מספר המינים שנמצאים בסכנת הכחדה גדל משמעותית ב-50 השנים האחרונות. הסיבות לכך קשורות לפעילות אנושית כמו ניצול-יתר של משאבי קרקע ומים, פגיעה ישירה בבעלי חיים, גרימת זיהומים שונים והשתלטות מינים פולשים. הכחדה זו מתרחשת במהירות גבוהה מכדי שהמינים שנמצאים בסכנה יוכלו להגיב לה באופן אבולוציוני, כלומר, קצב הריבוי הטבעי שלהם לא יוכל לעמוד בקצב הכחדתם.

מי שעוקב אחרי מצב הטבע בשנים האחרונות לא באמת יכול להיות מופתע מהנתונים שלו. מדענים רבים גורסים שב-500 השנים האחרונות נכחדו בין 300 ל-600 מיני חולייתנים, ומזהירים שקצב ההכחדה היום הוא חסר תקדים ושאנחנו בעצם נמצאים בעיצומה של הכחדה המונית נוספת, המכונה "ההכחדה השישית". מה שחדש בהכחדה השישית לעומת גלי ההכחדה שקדמו לה, היא העובדה שהאדם מגלם בה את התפקיד הראשי. המדענים מזהירים שאם קצב ההכחדה לא יירד, אנו עלולים להגיע לנקודת האל-חזור מבחינת המגוון הביולוגי. לאחר ההכחדות הקודמות לקח לכדור הארץ מיליוני שנים כדי לאושש את המגוון הביולוגי.

פגיעה בקרקע ובמים

הגורם הראשון שעליו מצביעים המומחים בדו"ח החדש הוא פגיעה ישירה בקרקע ובמקורות המים, הנגרמים כתוצאה מפעילות האדם כגון בנייה, כריתת יערות וחקלאות. 75 אחוז מהקרקע ו-66 אחוז מהסביבה הימית השתנו באופן משמעותי בעקבות פעולות אלה. בנוסף מציין הדו"ח כי פעולות נוספות שתורמות לפגיעה כוללות דיג-יתר, זיהום פלסטיק ופסולת נוספת שנוצרת על ידי האדם.

הגורם השני שעליו מרחיב הדו"ח את הדיון הוא ניצול בעלי חיים וצמחים לצורכי מזון וחומרי גלם ובנוסף ניצול של מקורות המים לשטחי חקלאות. הדו"ח מציין כי בעקבות פעולות אלה למעלה מ-40 אחוז מאוכלוסיית הדו-חיים בעולם, כ-33 אחוז משוניות האלמוגים, כ-25 אחוז ממיני היונקים, יותר מ-33 אחוז מהיונקים הימיים ולפחות 680 מיני בעלי חוליות נמצאים בסכנת הכחדה. מלבד חיות המוכרות לכולנו שנמצאות בסכנת הכחדה, כגון הטיגריס והאורנגאוטן, נכנסו לרשימת הדו"ח מינים נוספים, פחות מוכרים, אך חיוניים להמשך קיומן של מערכות אקולוגיות כגון פרפר הדנאית המלכותית ("פרפר המונרך"), ומיני לווייתנים ממשפחת הבלניים.

שינוי האקלים העולמי הוא גורם קריטי הנמנה עם הסכנות העומדות בפני מינים שונים ומערכות אקולוגיות שלמות. "מאז 1980 הוכפלה כמות הפליטות של גזי החממה, מה שהוביל לעלייה ממוצעת של כ-0.7 מעלות צלזיוס בעולם", נכתב בדו"ח. "בזמן שהשפעותיו של שינוי האקלים כבר מורגשות בטבע, מרמת המערכת האקולוגית ועד לרמת שינויים גנטיים – צפוי כי השפעות שינוי האקלים עוד יחמירו במהלך העשורים הבאים, ובמקרים מסוימים אף יגברו על השפעותיהם של שימושי קרקע ומים, וגורמים אחרים".

נשר בגמלא. בסכנת הכחדה חמורה. תצלום: MinoZig – CC0, ויקיפדיה

 

איום על בריאות האדם וביטחונו

על פי הדו"ח, פגיעה קריטית ביציבות מערכות אקולוגיות והידרדרות במגוון הביולוגי בעולם מאיימות באופן משמעותי על בריאות האדם ועל ביטחונו, ומעמידות בסימן שאלה את עתיד החברה המודרנית. "יחסי הגומלין שבין בעלי החיים, הצומח, בני האדם והסביבה יוצרים מערכת יחסים מורכבת. ערעור מערכת זו על כל חלקיה יכול להוביל להתמוטטות המערכת כולה, וההשלכות של מצב זה על האדם יכולות להיות בלתי הפיכות", נכתב בו. כך, למשל, אנו יודעים כי פעולת ההאבקה ממאביקים שונים כגון דבורים, פרפרים וצרעות הוא מרכיב חיוני בתהליך הגידול של תוצרת חקלאית. לפי הדו"ח, בעלי חיים אלו נמצאים בסכנת הכחדה ובעקבותיה בני האדם עלולים לעמוד מול מחסור חמור במזון.

למרות הנזק שנגרם ושעלול להחמיר עוד יותר, עדיין יש ביכולת האדם לעצור את היכחדות המינים. על פי מחברי הדו"ח, קיים חלון זמן של כ-20-10 שנה שבמסגרתו יש סיכוי לשנות את המצב ולפעול לעצירתו. איך בדיוק? ראשית, בצעדים כגון נקיטת מדיניות סביבתית אקטיבית, ייצור בר-קיימא של מזון ומשאבים, צמצום בזבוז מזון, ומאמץ משותף חובק עולם להפחתת פליטת גזי חממה. לצעדים אלה יש פוטנציאל לעצור את הנזקים הסביבתיים העולמיים ואת השפעותיהם המכריעות על קיום המין האנושי.

לפי דבריו של יו"ר ארגון  IPBE רוברט ווטסון, "הדו"ח מדגיש כי עדיין לא מאוחר מדי לבצע את השינוי, אבל רק אם נפעל עכשיו, ובכל רמה – מהמקומית ועד הגלובלית. באמצעות נקיטת שינוי מן היסוד עדיין ניתן לשמר את הטבע, לשקם אותו ולהשתמש בו באופן מקיים. הכוונה היא לארגון מחדש, יסודי ומערכתי של כל הגורמים – הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים שלנו".

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לתפור תיק מנתניהו וארנק מגנץ לאורך כל השנה שלטי חוצות קוראים לכל מי שמביט לקנות, ללבוש, לצפות, לתת קול למפלגה כזו או אחרת ואף ללכת ולמחזר – אבל מה קורה אתם אחרי הבחירות או בסוף מבצע המכירות? חברות ומעצבים בישראל ובעולם מעניקים להם חיים חדשים ומפחיתים את הנזק לסביבה

thumbnail

השנה בחגים – מצמב״זים חמש עצות שיעזרו לנו לצמצם את בזבוז המזון בחגים (וגם בשאר ימות השנה)

thumbnail

בין אדם לעולם יום הכיפורים הוא זמן טוב לערוך חשבון נפש שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. זה גם הזמן המתאים לבדוק כיצד המעשים שלנו השפיעו על העולם שבו אנחנו חיים בשנה שחלפה