רן בן מיכאל

בית מלון לסוסוני ים        

07/04/2020

באוסטרליה מנסים להציל מין מקומי של סוסון-ים באמצעות הקמת מתקנים מיוחדים שיגנו עליהם מפני סכנות תת-ימיות. מישהו הזמין שירות חדרים?


תצלום של סוסון-ים שאוחז במקלון לניקוי אוזניים הפך ב-2017 לאחד מהייצוגים הבולטים של זיהום האוקיינוסים. סוסוני הים הם בעלי חיים מוכרים, ייחודיים ואייקוניים מאוד ולכן ההצלחה בהגנה עליהם יכולה להניע פעולות אחרות עבור מינים חמודים קצת פחות. באוסטרליה, למשל, מנסים גישה חדשה לשמירה על אחד ממיני הסוסונים שנמצא בסכנת הכחדה.

בעולם מוכרים קצת פחות מ-50 מינים של סוסוני-ים המשתייכים לסוג Hippocampus, ושעל אף המראה החריג שלהם הם דגי-גרם לכל דבר. מבין המינים, 14 מוגדרים כפגיעים או בסיכון על פי רשימת המינים האדומים של הארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN) ואוכלוסיותיהם מצטמצמות בשל פגיעה בבתי הגידול ועקב דיג-יתר שלהם, אבל עבור 17 מינים אחרים אין עדיין די מידע אקולוגי כדי לקבוע סטטוס כזה.

על פי האמנה למניעת סחר בחיות בר (CITES) כל סוסוני-הים מוגדרים כבעלי חיים בסיכון. זאת בעיקר בגלל ניצול-יתר שלהם לטובת רפואה סינית מסורתית (שם הם נחשבים למחזקי האון הגברי- כמו בעלי חיים רבים אחרים או איבריהם), אבל כנראה שהסחר הבלתי חוקי בהם עדיין נמשך כמעט בלא הפרעה.

סוסון ים על מקל לניקוי אזניים. תצלום שהפך לסמל של זיהום האוקיינוסים. תצלום: ג’סטין הופמן

הרס בתי גידול

גורם נוסף המצמצם את אוכלוסיית הסוסונים הוא הרס בתי הגידול שלהם וקיטועם כתוצאה מפיתוח חופי. כדי להתגבר על בעיה זו, צוות חוקרים אוסטרלי בפורט-סטיבנס צפונית לסידני הקים בית גידול מלאכותי עבור מין מקומי של סוסון-ים (Hippocampus whitei). תפוצתו של מין זה – המוגדר מאז סוף 2017 כנתון בסכנת הכחדה – מוגבלת ככל הידוע לחוף המזרחי של אוסטרליה. את המתקנים הללו, אותם ניסו בשלושה גדלים שונים, כינו החוקרים “מלונות סוסונים”.

סוסון-הים הזה מגיע לגודל של כ-16 סנטימטר בבגרותו (מה שנחשב לגודל בינוני בקרב הסוסונים) והוא נוטה להישאר נאמן לבית גידול ספציפי – עם העדפה לאלמוגים רכים או מרבדים של עשב ים. במהלך העשור האחרון נרשמה ירידה חדה באוכלוסייתו, זאת בגלל הפגיעה בבית הגידול המועדף עליו, בין השאר כתוצאה מסערות חופיות, והוא נרשם כמין בסכנת הכחדה במדינת ניו סאות’ ויילס.

בית המלון לסוסונים

גרעין רבייה

ברעיון של הקמת מבנים ייעודיים לבעלי חיים ימיים נעשה שימוש כשיש צורך לשקם בתי גידול ימיים באמצעות מבנים מעשה ידי אדם. למעשה, אפשר אפילו לקנות אותם מוכנים ברשת. מבנים או חפצים אלו נשארים על קרקעית הים והופכים מהר מאוד למוקד משיכה לאצות, לספוגים ולאוכלוסיית צמדה ימית – מגוון יצורים ימיים קטנים אחרים שנצמדים אליהם. הם יכולים לשמש גם נקודות משען לשיקום שוניות אלמוגים או אצות ענק כמו קֶלְפּ (Kelp). במרוצת הזמן מגיעים גם חסרי החוליות והדגים, או – במקרה שלנו – הסוסונים.

בשלושת הדגמים של המלונות, שנבנו מחוטי תיל ועמודי ברזל, בהשראת מלכודות דיג לסרטנים, נצפתה אוכלוסייה גדולה מהצפוי. הסוסונים הם דגים אטיים ושחיינים לא-מאוד מוצלחים, אבל הם יכולים להיאחז באמצעות הזנב במסגרת של המלון וכך להתמודד עם הזרמים והגלים. בנוסף, בזכות מבנה הגוף הגמיש שלהם, הם יכולים להזדחל בין מרכיבי הצמחייה, הספוגים והאלמוגים שנצמדים אל המלון.

בתוך חודשיים מהצבת המלונות, שהחלה בראשית 2018, נצפו ראשוני הסוסונים המתנחלים. החוקרים עקבו אחריהם באמצעות תגים זרחניים שהוחדרו מתחת לעורם וגילו ש-13 מהזכרים “נכנסו להריון” (אצל סוסוני-הים הנקבה מעבירה לזכר את הביציות שלה והן מאוכסנות ומופרות על ידו בתוך שקיק שממוקם בבטנו בו הוא נושא עד 2,000 עוברים עד לרגע בקיעתם מן הביצים). זו בהחלט נקודה מעודדת עבור התאוששות האוכלוסייה במקום.

כדי לשפר עוד יותר את מצב האוכלוסייה, החל לאחרונה פרויקט משלים נוסף, בשיתוף עם האקווריום של סידני. חוקרים אוספים זוגות סוסונים ומעניקים להם תנאים מיטביים להתעברות ולהשרצת הצאצאים, כך שניתן יהיה לשחרר חזרה לסביבה הימית כמות גדולה של סוסונים. גם עבור סוסונים אלו מוצבים בימים אלו במפרץ סידני בתי מלון מהסוג שנוסה בהצלחה בפורט-סטיבנס. כך, סיכויי ההתאוששות של המין יהיו טובים עוד יותר.

באוסטרליה יש עוד 16 מינים של סוסוני-ים, ארבעה מהם הם מקומיים לחוף המזרחי של המדינה, וברחבי העולם יש מינים נוספים שנמצאים בסיכון והצלחת הגישה של שיקום אוכלוסייה באמצעות הצבת בתי גידול מלאכותיים מעוררת עניין גם עבורם.

אהרון מרוז, האוצר הראשי של קורלוורלד, חברה בינלאומית לניהול אקווריומים המנהלת גם את המצפה התת-ימי באילת, הוא מהראשונים בעולם שגידלו בשבי סוסוני ים. “כבר ב-1978 התחלנו לגדל גרעיני רבייה בשבי והצלחנו להשיב לים סוף שלושה מינים מהנדירים שבסוסוני הים. הבולט מביניהם הוא ההיסטריקס (Hippocampus histrix), מין בעל כתר קוצים, ומכאן שמו – סוסון הים הקוצני“, הוא מספר. “בחרנו בסוסונים משום שזו קבוצה מסקרנת מאוד, במיוחד בגלל יכולת ההישרדות שלהם כמינים חלשים יחסית לסביבתם. הצלחת הגידול בשבי מצריכה מחקר והבנה שיטתי של התזונה, ההתפתחות, מחזור החיים ועוד, כשכל מין מתנהג שונה מאחרים. בניגוד למינים באוסטרליה, המינים בים סוף חיים בעשבייה ימית ולא על אלמוגים. כיום, השבת הפרטים הופסקה בגלל היעדר אישורים מצד הרשויות לשחרורם לטבע. אם פעילות כזו תחזור, היישום של בתי גידול מלאכותיים כמו באוסטרליה יכול להיות רלוונטי גם כאן, במיוחד בזכות ההגנה שהם מעניקים מפני טורפים”.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לשטוף או להדיח? מה יותר טוב יותר לסביבה – שטיפת כלים ביד או במדיח? מאמר חדש מנסה לתת תשובה סופית לדילמה המוכרת

thumbnail

הפולש שמשתלט על הים התיכון הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים לצמצם את הפגיעה שלו במערכת הימית

thumbnail

הרשת הסודית של העצים מחקר ישראלי חדש מראה שעצים ביער מעבירים ביניהם חומרים באמצעות השורשים, בעזרתן האדיבה של פטריות תת-קרקעיות