לכו תתפראו

באירופה מנסים לשקם שטחי נוף נרחבים באמצעות החזרה של מינים מקומיים ושינוי היחסים בין הטבע לבין חקלאות. האם זה אפשרי גם אצלנו?

האיש העשיר בדנמרק, אֶנדֵרס הולש פּוֹבֶלסֵן, שעשה את הונו מעסקי אופנה באינטרנט וכבעל המניות העיקרי בחברת אסוס, הוא גם בעל הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בבריטניה (ביניהם 800 קמ"ר בסקוטלנד). לאחרונה, הכריז פובלסן על כוונתו לשפר את ניהול השטחים הפתוחים שבבעלותו באמצעות יישום גישה סביבתית בשם פירוא (rewilding). פובלסן מבקש להחזיק את אוכלוסיית האיל האדום באדמותיו ברמה שתמנע רעיית יתר הפוגעת בצמחיה, לחדש אוכלוסיות של מיני עצים מקומיים ואיתם מינים של בעלי חיים שנעלמו כמו עופות דורסים או מכרסמים. הציפייה היא כי התאוששות המגוון הביולוגי תתמוך מצד אחד בהתפתחות של תעשיית תיירות, נופש ופנאי ומצד שני תאפשר ניהול שטחים אקולוגי שיתמוך בחקלאות ידידותית יותר לסביבה.

פירוא היא גישה חדשה לשמירת טבע, המשחזרת את התפקוד העצמי של מערכות אקולוגית בקנה מידה נרחב. באמצעות שיקום בתי הגידול ומינים המקומיים, התהליכים האקולוגיים חוזרים לעצמם ואתן מתעצמות התועלות שהאדם מפיק מהטבע.

פעילות אנושית משנה את אופיים של השטחים הפתוחים: ערבות עשב ניזוקו מרעיית-יתר, יערות הפכו לאתרי נופש, נחלים עברו שינויים פיזיים והפכו לעיתים לתעלות ניקוז, חופים הפכו לאתרי כריית חול, ומרחבים פתוחים הוסבו לחקלאות אינטנסיבית. השינויים יכולים להיות מהירים וקיצוניים – כמו השריפות באמזונס שהחלו כתוצאה מבירוא מבוקר לכאורה של יערות, ודליפת הדלק החמורה בשמורת עברונה – או מתונים ומתמשכים, כמו הפיכת שטחים טבעיים לשטחי מרעה בתהליך שנמשך מאות שנים.

כך או כך, השינויים פוגעים בתפקודם של השטחים כמערכות אקולוגיות בריאות המספקות שירותים רבי ערך גם לבני האדם, כמו הגנה מפני נזקי הצפות, מניעת סחף קרקע, האבקת גידולים חקלאים, אספקת אוייבים טבעיים למזיקים לחקלאות ועוד. מיני צמחים ובעלי חיים רבים נדחקים או נכחדים והעמידות של מערכות אקולוגיות, המִתְחַזֶקת כאשר המגוון הביולוגי בהן עשיר, נפגעת יותר.

להשיב עטרה ליושנה

כדי לסייע למערכות אקולוגית לשוב ולתפקד היטב מתבצעות פעולות שיקום שהמוכרת מבינן היא השבה לטבע של מינים שנעלמו מהן ושיכולים להשפיע עליהן לטובה. ניסיון מוצלח כזה התרחש בפארק ילוסטון בארה"ב, שם השבת הזאב האפור ב-1995 יצרה משוב חיובי וחיזקה את אוכלוסיית הבונה הקנדי ומיני צמחייה לאחר הקטנת אוכלוסיית האייל הקורא.

מצד שני, לא ניתן לחזור לעבר פראי של ממש, למשל, מפני שמיני בעלי חיים מסוימים כבר לא יחזרו, אבל בהחלט אפשרי להציב מטרות ישימות ורצויות בהתאם לניתוח מערכתי של יחידת הנוף כולל אופי הפעילות האנושית בה. אז ניתן לקבוע את הפעולות שישיגו מטרות אלו: לצד השבת מינים מבוצעים שינויים פיזיים, נטיעות של צומח, טיהור מקורות המים, וגם 'דילול' של מינים המסבים נזק למערכת (כולל כאלו הנחשבים 'חמודים' כמו צבאים שמחסלים צמחייה).

בניגוד לגישת שמירת הטבע הסוגרת שטחים ערכיים בשמורות, הפירוא מבקש לשמור על רצף של פעילות אנושית ומערכות טבעיות כך שהם יחזקו זה את זה וייהנו זה מזה. הפעילות האנושית הרלוונטית ביותר – גם כגורם משפיע וגם בעל פוטנציאל להשתפר מהשינוי – היא החקלאות.

בבריטניה הציעו מובילי הפירוא להפנות חלק מהסובסידיות לחקלאות לשיקום שטחי יער, כרי דשא, שיחיות ושטחי כָּבוּל. לטענתם הגדלת היצרנות החקלאית ומניעת אובדן מזון – בגלל התחדשות הפעילות של מאביקים ואויבים טבעיים למזיקים לחקלאות – יפצו על השטחים שנגרעים מהפעילות החקלאית. חוקרים סבורים גם כי המהלך יסייע גם בהתמודדות עם משבר האקלים באמצעות הפחתת פליטות גזי החממה של החקלאות ובהגדלת ספיחת הפחמן ע"י הצמחייה הטבעית המתחדשת.

ואכן הפרויקטים המשמעותיים ביותר מתרחשים באזורים חקלאיים. טירת נֶפּ (Knepp Castle Estate) היא גולת הכותרת של פירוא בבריטניה: באמצעות וויתור על חקלאות אינטנסיבית לטובת שימושי שטח מגוונים היא הפכה מחווה חקלאית כושלת למוקד של עשייה בתחום ולאתר המושך תיירות אקולוגית. סיפורהּ פורסם גם באחד מספרי העיון המצליחים של 2018 וכיכב בכנסים בנושא. פרויקט שאפתני עוד יותר מבקש לחבר רצף של שטחים חקלאיים מגבעות במרכז ויילס עד למפרץ בחוף המדינה שישובו לתפקד כמערכת אקולוגית מגוונת ובריאה.

בין התנגדות לבין תמיכה

המושג של שיקום אקולוגי נמצא בשימוש זה זמן, אך היישום של פירוא בשטח נמצא בחיתוליו.  אחד ממיזמי הדגל, Oostvaardersplassen בהולנד, מדגים גם את המגבלות של הגישה שנובעות מחשיבה על משתנים רבים במערכת האקולוגית: באתר נאלצו להמית חיות רבות כי בהיעדר טורפים טבעיים, האוכלוסיות של אוכלי העשב גדלו מעבר ליכולת השטח לתמוך בהן בחודשי החורף הקשים.

הצעד עורר מחאה בקרב התומכים בזכויות בעלי חיים, ופירוא אכן מעורר התנגדויות גם אצל אחרים. חקלאים חוששים מנזקים לרכושם (טריפת מקנה ופגיעה בגידולים ע"י חיות בר) ופגיעה ברווחיהם. יש המצביעים על הסיכון בהפצת מחלות מבעלי חיים אל בני אדם (למשל, מעידוד ההתרבות של חזירי בר בסקוטלנד). שומרי טבע ותיקים חוששים כי אופנת הפירוא תחליף השקעה בשמירה על מינים נדירים או ההשקעה בהגנה  על הטבע הקיים. באופן כללי לא כל אחד רוצה לראות דובים, זאבים, נמרים וביזונים מסתובבים ליד הבית.

אחד ההבדלים החשובים בין ישראל לבין אירופה היא הבעלות על הקרקע: בישראל כמעט כל הקרקע היא ציבורית המוחכרת לשימושים שונים בעוד שבמרבית אירופה הבעלות היא פרטית. לכן, האחריות בישראל על תכנון פרויקטים של פירוא וביצועם נופלת על רשויות ממלכתיות, בעוד שבאירופה העניין מעורב יותר. עבור בעלי קרקעות, כמו פולבסן, לבעלות פרטית יש יתרון מכיוון שהם יכולים להשקיע רבות בשיקום הנחלות הגדולות ללא מגבלות. מצד שני, בניגוד לבעלי האחוזות העשירים, חקלאים התלויים בחוות לפרנסתם אינם יכולים להסתכן. כדי להתרחב, פרויקטים של פירוא זקוקים לעידוד ציבורי, לרגולציה תומכת ולסיוע כספי.

השיקום האקולוגי בתפיסת הפירוא אינו נפוץ בישראל אך יש בה ניסיון – חלקו מוצלח – של השבת מינים כמו ההתבססות של  אוכלוסיית יחמור פרסי  בשמורת נחל שורק או השבת נשרים לרמת הגולן.

"פרויקטים של שיקום, כולל פירוא, יכולים לעלות בקנה אחד עם גישת המסדרונות האקולוגיים שמטרתה לשמור על רצף של שטחים בעלי ערכיות לשמירת טבע ולאפשר מעבר של בעלי חיים", אומר ד"ר יהושע שקדי,  המדען הראשי ברשות הטבע והגנים . "ככל שהפרויקטים הללו, שלהם יש גם מטרות חברתיות או סביבתיות אחרות, לא יפגעו ביכולת של המסדרון להשיג מטרתו הם חשובים ואף נחוצים".

אף שלדעת תומכיו רצוי לבצע פירוא בקנה מידה גדול, גם כרכיב בהתמודדות עם משבר האקלים, לפעילות בקנה מידה מקומי ואף קטן יש יתרונות ולכן הוא מתאים גם לישראל. החל בגינון התומך במאביקים (שיכול לשמש ככלי התומך באוכלוסיות דבורים פרפרים וחרקים נוספות הנמצאות תחת איום), שיחזור מקווה מים, אפילו בלב העיר (כמו בריכת החורף בהרצליה) או שמירה על שטח פתוח מקומי (כמו עמק הצבאים). ככל שהפרויקטים המקומיים ידעו זה על זה וינסו לסייע זה לזה או למסדרון האקולוגי הסמוך אליהם, התרומה הכוללת תגדל.

"בישראל, למרות קשיים הנובעים מתיאום בין הרשויות ומטרות העל הסותרות לעיתים של רשויות אלו, יש לפרויקטים של שיקום כזה סיכוי רב להצליח", מסכם שקדי.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".