המדבר סביבם

מה קורה כשבני נוער יהודים וערבים נפגשים באמצע המדבר, ומחליטים לייצר סרטים? במיזם החדש "המדבר סביבי", תושבי המדבר הצעירים פגשו סוגיות מדבריות לוהטות – והתוצאות לפניכם

"העתיד כבר לא כאן", מכריז הסרטון המנצח בתחרות של מיזם "המדבר סביבי". מה בדיוק זה אומר? ככל שמתקדם הווידאו, כוונתם של יוצריו – תלמידי חטיבת הביניים בבית הספר "שער הנגב" – מתבהרת.

בסרטון מוצגת תמונת המצב העתידית של בעלי כנף מדבריים בישראל, כמו תנשמת, חוגלה ועיט – שאם לא נשכיל לשמור עליהם, בעתיד הם יהפכו לזיכרון רחוק, שיוצג במוזאוני הטבע. התלמידים סיכמו את הסרטון באמירה הזאת בדיוק: "רוצים טבע – לא פוחלצים".

יוצרי הסרטון המדובר הם משתתפים ב"המדבר סביבי", מיזם נוער חדש מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, שהובל על ידי "זווית בחינוך" ותוכנית גלוב, תוכנית חינוך סביבתי של משרד החינוך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שהיא יוזמה של NASA ושמנוהלת על ידי מרכז החקר המדעי המתוקשב במדעי כדור הארץ באוניברסיטת קולורדו. המיזם החדש מבקש להעלות את המודעות בקרב בני נוער יהודים וערבים – שחיים במדבר – להשפעות האדם על הסביבה המדברית.

המדבר לא שומם מאתגרים

המערכת האקולוגית המדברית היא אחת המופלאות ביותר בעולם. היא מאופיינת בטבע פראי ונדיר, וביחסי גומלין ייחודיים בין היצורים שחיים בה, ושמותאמים לסביבה הצחיחה הזאת.

הסרטון הזוכה במקום ה-1 בתחרות של "המדבר סביבי", בית הספר "שער הנגב"

המדבר לא זר לתושבי ישראל; כמחצית משטחה של ארצנו הוא מדבר, ובשנים האחרונות – המדבר שלנו עובר תהליכים מורכבים: הנוכחות האנושית הגוברת באזור זה – כמטיילים ובעיקר כתושבים – משפיעה על סביבה זאת, ופוגעת בה ובדיירים הנוספים שבשטחה, צמחים ובעלי חיים כאחד. הפגיעה הזאת מתרחשת בתצורות שונות; למשל, במחקר ישראלי נמצא שזיהום האור שבאזור זה פוגע בדפוסי השתייה של עטלפי מדבר ובכך פוגע במינים אלה.

במקביל להשפעת האדם על הסביבה המדברית, משבר האקלים, שמשנה את אופיים של אזורים נרחבים על גבי הגלובוס, עלול לגרום למדבור – תהליך שבמסגרתו אזור יבש יחסית הופך להיות צחיח יותר; במצב מעין זה גם בעלי החיים שרגילים לתנאי המדבר יצטרכו להתאים את עצמם לסביבה צחיחה עוד יותר.

התהליכים הללו – וחשיבות ההיכרות עימם – הולידו את תוכנית "המדבר סביבי", שבה לקחו חלק כ-200 תלמידי חטיבות ביניים מ-6 בתי ספר שונים בישובים מגוונים: דימונה, שער הנגב, קריית מלאכי, אבו קוידר, אבו תלול ואבו קרינאת (שלושת האחרונים יישובים בדואיים).

הסרטון הזוכה במקום ה-2 בתחרות של "המדבר סביבי", בית הספר "בגין", דימונה

התוכנית התמקדה בסוגיות סביבתיות מרכזיות בנושא: הקשר בין משבר האקלים והמדבר, תהליך המדבור, ציד, הרעלות והשפעת מינים פולשים על אזור זה, נוכחות מטיילים במדבר וכן פעילויות המוניות כמו פסטיבלים והופעות – שמייצרים פסולת, זיהום אור, זיהום רעש ועוד. התלמידים העמיקו בכל אחת מהסוגיות, צפו בהרצאות מומחים וחוקרים (שחיים גם הם במדבר) – ולבסוף קיבלו שיעורי צילום ועריכה שבעזרתם הם יצרו סרטונים בנושאים אלה.

"רצינו לחשוף את התלמידים לידע על הסביבה המדברית שבה הם חיים, לעורר את מודעותם לתהליכים השונים שמתרחשים בו דרך שיעורים ומפגשים עם מדענים מהתחום – ולגרום להם למעורבות פעילה למען הסביבה הביתית שלהם", מספרת דקלה גיש, הרכזת הפדגוגית של התוכנית, ומורה ורכזת מדעים וביולוגיה בבית-הספר עירוני ה' בחיפה. "המטרה שלנו היא שהתלמידים יפעלו להפצה ולהנגשה של הידע בנושא לכלל הציבור, בדגש על בני נוער אחרים".

המדבר הוא של כולנו

לקראת סוף התוכנית, יוצרי הווידאו ירון בן חורין ובר סטפנסקי העבירו לתלמידים סדנאות צילום כדי להקנות להם את הכלים להכנת סרטונים קצרים שעוסקים בסוגיות שעליהן למדו התלמידים, כמו פסולת במרחב הציבורי, שמירה על בעלי חיים מדבריים ועוד.

הסרטון הזוכה במקום ה-3 בתחרות של "המדבר סביבי", בית הספר "נווה מדבר" באבו קווידר 

"מדובר במיזם שפונה לאוכלוסיות מגוונות ומאפשר להן לרכוש כלים ליצירת שינוי", מעיד סטפנסקי, יוצר וידאו מקריאייטיב צ'יינג. "במהלך הסדנאות לימדנו את התלמידים כיצד אפשר ליצור שינוי בקהילה ולהשפיע על איכות החיים שלהם – בעזרת וידאו; למשל, הקבוצה שזכתה במקום השלישי בתחרות, שבקרבת מקום מגוריה כמות עצומה של פסולת – יצרה סרטון בערבית על הנושא, שעשוי לעורר מודעות בקרב התושבים באזור ואולי אפילו להשפיע על מקבלי ההחלטות לייצר תשתית מתאימה לפינוי פסולת במקום".

נפגשים במדבר

אחד ממאפייני התוכנית הוא לימוד משותף: התלמידים, יהודים וערבים, נפגשו פעמיים, באירועים שאפשרו למשתתפים להכיר סביב סוגיה משותפת. "הדבר שמחבר את כולנו בתוכנית הזאת הוא המדבר – כמקום מגורים", מספרת עדי לוי, מדריכה מחוזית בתוכנית גלוב ישראל לחינוך סביבתי ורכזת התוכנית. "המיזם יצר הזדמנויות לשיתוף פעולה וחיבור בין יהודים לערבים; תלמידים מדימונה ומשער הנגב יצרו קשרים עם תלמידים בדואים שגרים כמה קילומטרים מהם – במפגש שכנראה לא היה קורה אחרת".

את האפקט שיצרה התוכנית מסכם אנס אבו עשיבה, תלמיד בבית הספר אבו קרינאת א'. "הכנת הסרטון בנושא שמירה על הסביבה המדברית הייתה חוויה מרתקת בשבילי", הוא אומר. "למדנו על ערכי שמירה על הטבע ועל חשיבות ההגנה על מגוון המינים הייחודי שבמדבר. התוכנית נתנה לי כלים שעזרו לי להבין שאנחנו צריכים לפעול יחד כדי לשמור על הסביבה".