רעות אלון

היער הנגיש



פיקניק משפחתי, ריצה או מדיטציה – ליערות תפקיד חשוב בתרבות הפנאי שלנו, אך כיום הם נגישים כמעט אך ורק לבעלי רכבים פרטיים. בימים אלה מקודמת תוכנית שכוללת מערך היסעים ליערות ברחבי הארץ כדי לאפשר דרך ירוקה – ונגישה חברתית – להגיע לסביבה המיטיבה הזאת


בנעוריי גרתי בסמוך ליער עמינדב שממערב לירושלים, ובשבתות נהגתי לשוטט בינות הצמחים ובעלי החיים שהשרו עליי תחושת שלווה: נהניתי מסתווניות ומחצבים בסתיו, מפטריות ומשקדיות בחורף, מציוצי ציפורים באביב ומצל קריר בקיץ.

היערות בישראל, שמכסים כ-11.5 אחוז משטח המדינה, הם מלאי הפתעות – בכל עונות השנה – ומאפשרים מרחב לפעילויות חברתיות, לספורטיביות ולרוחניות. אך מכיוון שמרביתם לא נגישים בעזרת תחבורה ציבורית – תושבים רבים לא יכולים להגיע אליהם.

במסגרת התוכנית האסטרטגית לתפקודיו החברתיים של היער של קק"ל, שהוצגה בוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – מוצגות הצעות לפתרון המצב הבעייתי הזה: התוכנית עוסקת בסוגיית ההנגשה של יערות ישראל, ומציעה, בין היתר, להקים מערך הסעות רחב – מיישובים שונים בארץ ועד ליערות עצמם.

מרוב לחצים לא רואים את השקט

היערות חיוניים לתפקודה של הפלנטה כולה: הם מאפשרים קיבוע פחמן, מיתון סחף קרקע בזמן גשמים, הפחתת הטמפרטורות ועוד. בנוסף, לטבע בכלל וליערות בפרט יש השפעה רבה על הבריאות הנפשית והפיזית שלנו: היער מאפשר לנו לעסוק בפעילויות ספורטיביות, הוא משמש כמקום למפגשים חברתיים ומשפחתיים ומייצר מרחב שמציע אתנחתא מלחצי היום יום. ״המוצר שהכי חסר לאדם העירוני הוא שקט", מעיד מוטי קפלן, עורך התוכנית האסטרטגית ליער של קק״ל. "אנחנו חשופים למתחים, לגודש בכבישים, לזיהום אוויר – וזקוקים למקום שבו נוכל להירגע; היער הוא מקום כזה".

הקשר בין בריאות נפשית לטבע ידוע כבר שנים רבות: באנגליה ייצרו אזורים שקטים בשטחים פתוחים (tranquil area) שמטרתם לעזור לאנשים להתבודד ולהירגע, וביפן התפתחה פעילות תרפויטית שנקראת אמבטיית יער ושכשמה כן היא – מאפשרת לאנשים "לטבול" במרחב הירוק הזה. בנוסף, מחקרים רבים הראו שקרבה לטבע וליערות עשויה לתרום לשיפור בדימוי הגוף, להפחתה בסיכון ללדת תינוקות במשקל נמוך, לשמירה על תפקודים קוגניטיביים תקינים בתקופת הזקנה ועוד.

אבל כדי ליהנות מיתרונות אלה – צריך להגיע למרחבים הירוקים הללו, וכאן מתחילה הבעיה: בישראל, מרבית היערות הם בלתי נגישים לציבור שלא מחזיק ברכב פרטי.

"אתה מגיע ליער?"

לדבריה של נעה טל, מנהלת אגף התכנון בקרן קיימת לישראל, היעדר קיומה של תחבורה ציבורית לשטחים פתוחים הוא בעיה כלל ארצית. ״המחסור בתחבורה ציבורית מדיר מאזורים אלה אוכלוסיות שלמות שהן לא בעלות רכבים פרטיים, והתוכנית החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה", אומרת טל. בימים אלה עמלה קק״ל, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומשרד התחבורה על קידום מערך היסעים שכולל, בין היתר, הקצאת אוטובוסים לנסיעה במסלול שיעבור בין ערים גדולות ליערות מרכזיים, הקמת תחנות רכבת בקרבת יערות ואתרים כמו אגמון ושמורת החולה וסבסוד נסיעות לתושבים מיישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך.

בנוסף לחשיבותו החברתית, המיקוד בתחבורה ציבורית מונע גם משיקולים סביבתיים. ״אנחנו רוצים להפחית את עומס המכוניות הפרטיות ביערות", מסבירה טל.

ארכיון הצילומים קק"ל, ישראל סיני
הקשר בין בריאות נפשית לטבע ידוע כבר שנים רבות. צילום: ארכיון הצילומים קק"ל, ישראל סיני, CC BY 2.5

התוכנית החדשה גם מסווגת את שטחי היער לאלה שתפקודם המרכזי הוא שמירה על רצף השטחים הפתוחים והערכים האקולוגיים, ולאלה שייעודם המרכזי הוא קליטת קהל. מתוך כך, אחת מהמלצותיה היא ריכוז התשתיות המיועדות לציבור באזור אחד – במקום פיזורן על פני שטחים שונים ביער – והרחבתן באמצעות הוספת שבילים ואזורי שהייה. לדברי טל, בשל גידול האוכלוסייה בישראל – הערים מתרחבות ומתקרבות ליערות, וקו המגע המדובר, של עיר-יער, עשוי וצריך לשמש כאזור שמיועד לקליטת המטיילים והנופשים.

העיר והיער

אחד ממרכיבי היערות בארץ הם הנחלים שזורמים בתוכם – גם אם הם לא באמת זורמים. ״95 אחוז מהנחלים בארץ הם נחלי אכזב שבהם מים זורמים רק חודשים ספורים בשנה״, אומר קפלן. לדבריו, חלק מהנחלים הללו מצויים בתוך הערים – כמו נחל רחביה שנמצא באזור עמק המצלבה שבירושלים – והצמחייה שבהם מגוונת. ״בנחלים הללו מתקיימים חורש, צמחייה עשבונית ובתי גידול לחים, והם משמשים כמסדרונות אקולוגיים בתוך העיר״.

קפלן מוסיף שיתרונם הגדול של הנחלים הללו הוא שהם מאפשרים הליכה נוחה וקלה. ״הנחל ויובליו חודרים לעיר כמו זרועות, וכשאנחנו מוסיפים אטרקציות שונות לאורכן, כמו הצללה ושבילי הליכה – נוצרת מעין רשת עם פוטנציאל אקולוגי וחברתי שמתקיימת בשטחה של העיר עצמה, כך שלא צריך להיכנס לאוטו ולנסוע", הוא מסביר, "זהו טבע עירוני במיטבו״.

רכיון הצילומים קק"ל, אייל ברטוב
היערות חיוניים לתפקודה של הפלנטה כולה. צילום: ארכיון הצילומים קק"ל, אייל ברטוב, CC BY 2.5

השילוב הזה, בין הסביבה לבני האדם – מתרחש ביערות ישראל באופן טבעי למדי. ״לקרקע היער בישראל יש חשיבות גם כשטח פתוח עם מערכת אקולוגית עשירה ומתפקדת, וגם כשטח פנאי מרכזי וחינמי", אומרת טל. אם כך, הדבר היחיד שחסר הוא החיבור בין היערות המרוחקים יותר, לתושבים – בדרך הירוקה והיעילה ביותר: תחבורה ציבורית. ״היערות הם מרחב ניטרלי שאליו כולם מוזמנים ושבו מתקיים מפגש של כל האוכלוסיות בארץ; לכן, החשיבות שלהם היא לא רק ברמה האקלימית והאישית אלא גם החברתית. מגיע גם לאלו שאין רכב בבעלותם להגיע וליהנות מהם״, היא מסכמת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מה אוכל הדג שבצלחת במהלך אפריל, חודש חג הפסח, הישראלים צורכים בממוצע כ-1.4 קילוגרם דגים טריים, עלייה של כ-75 אחוז לעומת שאר חודשי השנה. מחקר חדש מגלה שאם נמשיך לגדל בחקלאות המים דגים טורפים, שצורכים דגי בר רבים, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית באוכלוסיית הדגים בים התיכון

thumbnail

פסח בא? שחררו פסח אמור לסמל יציאה מעבדות לחירות, אך בשנים האחרונות נדמה שהוא מייצג בעיקר יציאה מפרופורציות. כל הניקיונות, הרכישות והבישולים מכבידים לא רק על חשבון הבנק ועל הבריאות שלנו, אלא גם על הסביבה. אז איך עוברים את החג בשלום? בעיקר עושים פחות

thumbnail

עבדי אקלים בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה