רחלי ווקס

שמח, מבדח ורב-פעמי

07/03/2020

איך אפשר לחגוג את פורים תוך פגיעה מינימלית בסביבה?


 

פורים כבר הגיע והחנויות כבר מלאות בשלל תחפושות צבעוניות ומגוונות לקטנים ולגדולים. השמלות, הכובעים והאביזרים אמנם נראים מפתים כרגע, כשאנחנו מדמיינים איך הם יהפכו לתחפושת המושלמת, אבל למחרת החג רוב הבגדים והאקססוריז יסיימו את דרכם בפח האשפה, משם הם יתגלגלו לאתרי הטמנת פסולת ויזהמו את הסביבה גם הרבה אחרי פורים. עם זאת, בהחלט אין צורך לוותר על החג הססגוני בשנה, וניתן לחגוג את פורים גם בצורה ידידותית יותר לסביבה.

“לרוב, אנשים משתמשים בתחפושת לכל היותר כמה פעמים ואז זורקים אותה”, אומרת מיכל לוי-ארבל, כתבת אופנה לשעבר ומומחית לצריכה ואקולוגיה שפירסמה לאחרונה יחד עם שלי גרוס את הספר “החיים קצרים, אל תקני את הנעליים“. לדבריה, מסיבה זו, התחפושות לרוב מיוצרות באופן שמראש לא מאפשר שימוש חוזר. “המוצר לרוב ירוד, כי הוא לא אמור לשרוד כביסות ומספר לבישות גדול. התפירה לא חזקה והבדים לא איכותיים”.

“רוב האנשים מתייחסים לתחפושות כמשהו שאין צורך למצוא לו שימוש חוזר”, אומרת לוי-ארבל. “התחפושות נמצאות באותה קטגוריה עם הכלים החד-פעמיים, שמיועדים לשימוש קצר מאוד אבל ייקח להם שנים רבות להתכלות, ובדרך הם יגרמו לנזק סביבתי רב, משום שרוב התחפושות עשויות מחומרים כמו ניילון או חומרים סינתטיים אחרים שהם בסופו של דבר פלסטיק. מדובר בפריטים שאי אפשר למחזר. הם תופסים מקום במטמנות האשפה, שם כימיקלים שנפלטים מהם מחלחלים לאדמה ומגיעים למי התהום, וגזים שמשתחררים מהם מזהמים את האטמוספרה”.

אם במהלך חייהן הקצרים התחפושות הסינתטיות מכובסות, סיבי פלסטיק זעירים עלולים להישטף מהן ולהגיע דרך מערכת הביוב אל הים. חלקיקים אלה, שנקראים מיקרופלסטיק (חלקיקים בטווח גדלים של בין 5 מ”מ לאלפיות בודדות של המ”מ), ושנוצרים לא רק מביגוד אלא גם ממוצרי פלסטיק רבים אחרים שמוצאים את דרכם אל הים, עלולים לפגוע בבריאותם ואף לסכן את חייהם של בעלי חיים ימיים שונים שסבורים שהם מזון, ביניהם בעלי חיים גדולים כמו כרישי לווייתן, ואף להזיק דרך שרשרת המזון לבעלי חיים רבים נוספים.

רוב התחפושות עשויות מחומרים כמו ניילון או חומרים סינתטיים אחרים שהם בסופו של דבר פלסטיק. מדובר בפריטים שאי אפשר למחזר. תצלום: levi saunders – unsplash

 

התחפושות החד-פעמיות הן תסמין של הצרכנות האינטנסיבית שרווחת כיום בעולם האופנה: תחלופת הקולקציות המהירה ומחיריהם הזולים של הבגדים מובילים את הצרכנים לקנות כמויות אדירות של בגדים שנלבשים פעמים מעטות בלבד, תופעה שלה חותם סביבתי משמעותי.

לצורך גידול הכותנה, תעשיית האופנה משתמשת בכ-2.5 אחוזים מהקרקע המעובדת בעולם, בכ-13 אחוזים מקוטלי החרקים בעולם ובכ-1,540 ליטר מים לכל קילו כותנה שמיוצר. הבדים נצבעים תוך שימוש בחומרים כימיים שמוזרמים לסביבה, וכמו התחפושות, גם בדיהם ואריזותיהם של פריטי לבוש רבים אחרים מכילים פולימרים סינתטיים, ניילון ופלסטיק. חומרי הגלם והבגדים משונעים למרחקים עצומים, ולאחר השימוש נקברים הפריטים השונים בכמויות גדולות במטמנות.

תחפושת מושלמת ב-20 שקל

מובן שאין צורך לוותר לחלוטין על התחפושות, שהופכות את פורים לחג כה מהנה ומרהיב. “במקום לשנע פריט חדש מסין, כדאי פשוט ללכת לחנות היד שנייה הקרובה”, אומרת לוי-ארבל. “כך, למשל, הבת שלי ואני מצאנו בסניף של ‘הביגודית‘ תחפושת מהממת עבורה, שעלתה 20 שקל. זו גם האפשרות הכי קלה כשמחפשים תחפושות למבוגרים”.

תחפושות מחנויות יד-שנייה עשויים גם להיות איכותיות יותר ולהחזיק למשך זמן רב, במיוחד כשמשתמשים במעט יצירתיות ומרכיבים תחפושת מפריטי לבוש “רגילים”. פריטים כאלה מיוצרים מראש עבור שימוש ממושך, ובמקרים רבים ניתן ללבוש אותם גם אחרי פורים. “קנייה בחנויות יד שנייה היא אפשרות חכמה הן מבחינה כלכלית והן סביבתית”, אומרת לוי-ארבל.

מלבד חנויות יד-שנייה, אפשר לשאול או לקבל תחפושות ואביזרים במצב טוב גם ישירות מחברים ומבני משפחה, או מאנשים שמוסרים אותם דרך האינטרנט. בימים אלה צצים שרשורי החלפת ומכירת תחפושות בקבוצות פייסבוק רבות, כמו קבוצת “מתלבשות על נובמבר” לאופנה בת קיימא, שבה מתקיימת פעילות רבה לקראת החג, קבוצות יד שנייה כמו פשפשוק ואתר מסירת החפצים ללא תמורה “אגורה“, וקבוצות הורים וקהילות בפייסבוק ובווטסאפ. לקראת החג נערכות במיקומים שונים גם “מסיבות החלפות” לתחפושות, שחלקן מאורגנות על ידי קבוצות הפייסבוק והווטסאפ ואחרות מתקיימות בבתי ספר, במתנ״סים ובמקומות עבודה.

אנחנו נסחפים לפעמים לפנטזיה שלנו של מה חשוב לנו או לילד, אבל בסוף אפשר לעשות דברים נפלאים עם מה שכבר ברשותנו. תצלום: haley phelps – unsplash

 

התחפושת שמתחבאת בארון שלנו

מלבד כל זאת, פעמים רבות התחפושת המושלמת נמצאת בארון שלנו, והיא רק מחכה שנכין אותה מפריטי לבוש, מחלקי תחפושות משנים קודמות ומאביזרים שונים שכבר ברשותנו. יכול להיות שהשמלה השחורה הישנה שכבר לא מחמיאה לנו תתאים באופן מושלם לתחפושת של מכשפה, או שהחולצה הצבעונית שאנחנו מעדיפים לשכוח תהיה נהדרת לתחפושת של ליצן. החיפוש בארונות הבית אחר הפריט שישלים את המראה יכול להיות גם פעילות יצירתית משותפת ומהנה להורים ולילדים.

הדבר נכון גם באיפור: אין כל הכרח לקנות סט צבעי פנים שלם חדש בשביל התחפושת, כשעם קורטוב חשיבה יצירתית אפשר להבין איך להשתמש עבורה באיפור שכבר נמצא בארון האמבטיה, ואיך צבע הפנים הכחול מתחפושת הארלי קווין מהשנה שעברה יכול לשמש גם לתחפושת אלזה של השנה. גם כאן, שיתוף פעולה עם ערכת האיפור של השכנה ממול יכפיל פי שניים את אפשרויות האיפור של שני הצדדים.

השימוש בחפצים שכבר יש בבית יכול להפוך גם את המנהג הפורימי של מתן משלוח מנות לסביבתי יותר. במקום להשתמש עבור משלוח המנות בצלחת פלסטיק חד-פעמית שתתחיל להתכלות רק כעבור מאות שנים (אם בכלל) ובעטיפת צלופן שתהפוך מיידית לפסולת, עדיף להכין אריזות ממוחזרות משאריות של מכלים ועטיפות שכבר יש בבית ושניתן עדיין להשתמש בהן, כמו קופסאות מזון ריקות או צנצנות, או אף לארוז את משלוח המנות במכלים רב-פעמיים, שהמקבלים יוכלו להשתמש בהם גם אחרי החג. מומלץ כמובן גם לשלב במשלוח המנות מזון בריא ומזין, כמו פירות, מאפים תוצרת בית וחטיפי בריאות דלי סוכר.

“תמיד עדיף להשתמש במה שכבר יש בבית”, מסכמת לוי-ארבל. “כדאי לחשוב על המטרה של כל פריט שאנחנו רוצים לקנות: אנחנו נסחפים לפעמים לפנטזיה שלנו של מה חשוב לנו או לילד, אבל בסוף אפשר לעשות דברים נפלאים עם מה שכבר ברשותנו”.

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

חלון לים התיכון הוא נפגע מדיג יתר, מהזרמת שפכים ומחדירת מינים פולשים – אך נהנה מהתגייסות אזורית להציל אותו. דו"ח חדש מספק הצצה מקרוב למצב הים התיכון, ומדגיש את חשיבותה של ישראל בשמירה עליו

thumbnail

לא רואים את היער ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על היערות?

thumbnail

עצים הם לפעמים געגועים לנחל עצי הדולב המרשימים שעל גדות נחל כזיב בגליל המערבי יודעים לספר על היסטוריה כואבת של שאיבות מים וזיהום, ויש להם מסר לכולנו: לא לשאוב את מי הנחלים