נטע נסים

עצים הם לפעמים געגועים לנחל

08/01/2020

עצי הדולב המרשימים שעל גדות נחל כזיב בגליל המערבי יודעים לספר על היסטוריה כואבת של שאיבות מים וזיהום, ויש להם מסר לכולנו: לא לשאוב את מי הנחלים


 

נחל כזיב הוא הנחל הגדול ביותר בגליל המערבי. לאורך 20 הקילומטרים שבהם הוא מתפתל מרכס הרי מירון ועד לחוף אכזיב נמצאים מספר שמורות טבע ואתרי עתיקות ייחודיים, המפורסם שבהם הוא מבצר המונפורט מהתקופה הצלבנית. אגן ההיקוות של הנחל מתפרש על פני כ-137 קמ”ר, והוא נהנה משפע של מים – ממי הגשמים הנדיבים של אזור מרון מחד, וממספר רב של מעיינות לאורך אפיקו מאידך. רוב אורכו של הנחל מוכרז כשמורת טבע; מצוקי הנחל הם הגבוהים בגליל המערבי (גובהם למעלה  מ-150 מטר), ומקננים בהם עופות דורסים, ולאורך גדותיו גדלים עצי דולב עתיקים.

בתיאוריו של הנרי בייקר טריסטראם, כומר וזואולוג אנגלי אשר יצא בסתיו 1863 למסע חקר בן עשרה חודשים בארץ ישראל, נחל כזיב מתואר כנחל שופע ואיתן, שורץ דגים, בעל מים צלולים ונעימים ובסביבתו עופות דורסים וצמחים ייחודים כמו שרכים, עצי קטלב ואפילו פרדסים. “עד שנת 1948 פעלו בנחל טחנות קמח רבות, שרידיהן של 12 מהן קיימים עד היום, עדות לכמות המים הרבה שזרמה בנחל”, כותב יגאל סלע, מחלוצי שמירת הטבע בארץ, “מים אלה הזינו שדרת עצי דולב גדולים שאורכה היה כ-12 קילומטר… בעבר היה ליד הנחל עץ הדולב הגדול בארץ – בעל נוף בעובי של 30 מטר, שכיסה את שתי גדות הנחל”.

על אף יופיו וייחודיותו, כמו נחלים רבים אחרים בארץ, חווה נחל כזיב תהליכי הידרדרות מתמשכים לאורך עשרות שנים כתוצאה מלחצי הפיתוח האנושי. עם קום המדינה הוקמו תחנות שאיבה לאורך הנחל שתפסו את מי המעיינות והקצו אותם לטובת אספקת מי שתייה לתושבי הגליל המערבי, ובכך גרמו להפסקת השפיעה הטבעית שלהם ולהתייבשותם. בנוסף, במשך שנים רבות הוזרמו לנחל שפכים ביתיים ותעשייתיים, פסולת ביתית ופסולת בניין מהכפרים הסמוכים, שגרמו גם הם לפגיעה משמעותית בנחל. העצים והצמחים שבגדות הנחל התייבשו, והמערכת האקולוגית נפגעה.

כעת, מחקר חדש משתמש בטכנולוגיה ייחודית על מנת להראות כיצד המחסור במים הטביע את חותמו בעצי הדולב המיוחדים של הנחל – ויש לו גם מסר חשוב לגבי מדיניות הטיפול בנחלים בישראל.

תשובות מלב הגזע

המחקר, שנערך על ידי חוקרים ממכון ויצמן ויראה אור בקרוב בכתב העת Forest Ecology and Management, בחן כיצד הגיבו העצים בשמורת נחל כזיב לשאיבות המים האינטנסיביות מהנחל בין 1976 ל-2006. לשם כך, השתמשו החוקרים בשיטה דנדרוכרונולוגית (מדע תיארוך העץ), כלומר, שימוש בטבעות השנתיות שעל גזע העץ כדי להעריך כיצד הוא הושפע לאורך חייו מהתנאים בסביבתו.

הטבעות השנתיות השונות בעוביין בגזע העץ נוצרות כתוצאה מהבדל בקצב הגידול בין עונות השנה. כדי לאמוד את גילו של העץ באמצעות ספירת טבעותיו אין צורך לכרות אותו. לדבריו של עמית בכר מהמעבדה של ד”ר תמיר קליין במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן, “עצים שומרים ‘ארכיון’ טבעי של הגדילה שלהם לאורך חייהם בצורה של טבעות שנתיות, ואת זה ניתן לנצל כדי ללמוד על גדילת העצים והגורמים שהשפיעו עליהם לאורך השנים.

“ניתן לבחון את הטבעות השנתיות גם בעצים חיים, מבלי לכרות את העץ, על ידי לקיחת ‘קדוחה’ (core באנגלית) באמצעות מקדח ייעודי”, הוא ממשיך ומסביר. “התהליך מעט פולשני אך אינו פוגע בעץ, ומאפשר לחוקרים בכל העולם לחקור עצים חיים, אפילו בני מאות שנים, ולהגיע לממצאים חשובים מאוד בנושאי יערנות, שמירת טבע, אקלים ואפילו ארכיאולוגיה. במחקר הנוכחי לקחנו קדוחות מתוך גזעים של עצי דולב מזרחי שגדלים על גדת נחל כזיב”.

“נחל שופע ואיתן, שורץ דגים, בעל מים צלולים ונעימים ובסביבתו עופות דורסים וצמחים ייחודים”. צילום: Yael Megery, Wikipedia

המחקר, שנערך בשיתוף עם ד”ר ליאור רגב ופרופ’ אליזבטה בוארטו מהיחידה לארכיאולוגיה מדעית במכון ויצמן, בחן את ההשפעה של הירידה בזמינות המים בנחל על אוכלוסיית העצים. ההשפעה השלילית של שאיבת מי הנחל עלולה להתבטא בירידה דרמטית בקצב גידולם ואף להביא לעלייה בתמותת העצים. אמנם, מערכות אקולוגיות מסוגלות להתמודד עם תנודות טבעיות במאזן המים בסביבתן, אך שינויים שנובעים כתוצאה מהתערבות אנושית הם מהירים וקיצוניים יותר ולכן עלולים להיות הרסניים למערכות הללו.

לדברי בכר, “מאתגר להוכיח שקיים קשר ישיר בין התערבויות אנושיות לשינויים במערכת כה מורכבת, מכיוון שיש כל כך הרבה גורמים נוספים שיכולים להשפיע. בנוסף, קיימים פערי ידע בתחום, למשל לגבי מנגנונים של תמותת עצים הנגרמת מבצורת. לכן, הייתה חשיבות גדולה למציאת עדויות בשטח להשפעה ארוכת הטווח של פעולות האדם על המערכת האקולוגית ואוכלוסיית העצים בשמורת נחל כזיב”.

במחקר, החוקרים השוו את הגדילה של אוכלוסיית העצים לנתונים מטאורולוגיים ולנתוני שאיבות מים שקיבלו מרשות המים. החוקרים מצאו שיש התאמה בין כמות המים שנשאבה לבין גדילתם האטית של עצי הדולב בנחל באותן שנים, בעוד שלגורמים אחרים כמו תנאי האקלים באזור – משקעים, טמפרטורה ולחות, לא נצפתה השפעה ניכרת על גדילת העצים. על מנת לחזק את ממצאיהם, החוקרים ביצעו מדידה נוספת, של נוכחות איזוטופ יציב של פחמן (C13) – אטום פחמן כבד יותר בעל נויטרון נוסף (7 לעומת 6 באיזוטופ הפחמן הנפוץ ביותר בטבע C12)– בגזעי העצים. “ביצענו מדידה של פחמן איזוטופי בגזעי העצים, המהווה סמן למצב עקה (סטרס) וגם יכול לשמש מדד ליעילות ניצול המים של העץ”, מסביר בכר. “כמות גבוהה של פחמן איזוטופי בצמחים מתרחשת במצבי עקה או כאשר הצמח מבצע פוטוסינתזה בכמות מוגברת. במקרה שלנו, הכמות הגבוהה של הפחמן האיזוטופי נרשמה במקביל להאטה בגדילה ולעלייה בנפחי שאיבות המים, ולכן תומכת בעובדה שהעצים סבלו מעקת יובש”.

הפתרון: לא לשאוב

בסופו של דבר, מספר אירועי זיהום משמעותיים בנחל גרמו לכך שמי המעיינות בנחל הפסיקו להיות ראויים לשתייה, וכך, בנובמבר 2006 הופסקה השאיבה שלהם, ומי המעיינות שוחררו והוזרמו במלואם לנחל. בשנת 2014, בעיכוב ניכר, חוברו היישובים בקרבת הנחל למתקן לטיהור שפכים, וכך כיום הנחל שופע מים ראויים לשכשוך לכל אורכו. עם זאת, הנחל ממשיך לסבול במקומות מסוימים ממחסור במים, ולשמורת עין זיו מוזרמים מים באופן מלאכותי.

לדבריו של בכר, “אנחנו רואים מהממצאים שהעצים בנחל כזיב התאוששו בתקופה שלאחר השאיבות, אבל זה יכול היה להיגמר אחרת. לכן, חשוב לנו לצאת במסר לציבור ולמקבלי ההחלטות ולהעלות את המודעות בנוגע לחשיבותם של ערכי הטבע והנוף בישראל. ישנם נחלים נוספים שנפגעו, ועדיין נפגעים, כתוצאה משאיבות יתר של מים ומהפרעות אחרות. אלו אזורים מדהימים ומקומות נפלאים לטייל בהם, וכשאנחנו מתערבים בהם בצורה כל כך אגרסיבית אנחנו פוגעים בהם, לעתים בצורה בלתי הפיכה”.

תיקון חוק המים משנת 2004 אמנם הוסיף את זכות הטבע למים – מים לטובת המערכת האקולוגית, החי והצומח – לרשימת הזכויות המוכרות למים במדינת ישראל. עם זאת, המצב בשטח עדיין רחוק מלהיות אופטימלי. “בעבר שאבו מים מנחלי הצפון משום שהיה מחסור חמור במים, אולם כיום ישנן אלטרנטיבות, כמו למשל התפלת מי ים”, מסכם בכר. “הממצאים שלנו מראים שגם שאיבת כמויות קטנות יחסית של מים מהנחל הספיקו כדי לגרום נזק חמור לעצים, ולכן אנחנו ממליצים להימנע מזה בכל מחיר. זוהי אמירה מעט פשטנית, אבל אנחנו מאמינים שאין דרך אחרת לשמור על בתי הגידול הנדירים והחשובים הללו. חשוב לנו להעביר את הידע הזה לציבור ובעיקר למקבלי ההחלטות, כדי שבפעם הבאה יבחנו אלטרנטיבות אחרות, ונשכיל להעריך טוב יותר את ההשלכות של הפעולות שלנו על ערכי הטבע בישראל”.

בעקבות הכתבה ב”זווית” הסיפור פורסם גם ב-ynet


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מגדלים את העתיד אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, ויחד עימה מזנק גם הביקוש למזון. בחממה האקולוגית בעין שמר דור העתיד כבר בוחן את שיטות החקלאות שיאפשרו ייצור יעיל יותר של מזון במטרה לספק לעולם ביטחון תזונתי. האם שיטת ההידרופוניקה היא אחת מהן?

thumbnail

יש חג בלי אש ההחלטה לבטל השנה את מדורות ל"ג בעומר בגלל איום הקורונה יכולה לשמש הזדמנות למציאת דרכים חדשות, ומזיקות פחות לבריאות ולסביבה, לחגוג את החג

thumbnail

כל הנחלים זורמים למסך "זורמים" היא מיני-סדרה חדשה של ניקלודיאון שעוסקת בחשיבותם האקולוגית של נחלים בישראל. זה אולי לא נשמע מבדר כמו ספוג שחי בתוך אננס מתחת לים אבל הסדרה מצליחה ליצור קשר רגשי בין הנוער הישראלי לסביבה