דר יניב עובדיה

לנשום את האצות לריאות

26/02/2019

מחקר ייחודי מאירלנד הראה שחיים ליד הים עשויים להעניק יתרונות עבור צריכת יוד בגלל הקרבה למרבדי אצות - האם זה המצב גם בישראל?


 

הרעיון שאוויר ים עשוי להועיל לבריאותנו רווח מזה שנים במקומות שונים בעולם. אנשים המתגוררים קרוב יותר לחוף, נוטים לדווח על בריאות טובה יותר. יש כאלה הסבורים כי יש משהו בריחות הים התורם לבריאות. מחקר מאירלנד מגלה כי לגזי היוד הנפלטים מאצות ים בסמוך לחופים יש יכולת לתרום לצריכת יוד נאותה וכך לתרום לבריאותינו.

יוֹד הינו מינרל חשוב החיוני לפעילות תקינה של בלוטת התריס. במצב תקין, יוד מגיע לגופנו דרך המזון ומשמש כחומר גלם לייצור הורמוני בלוטת התריס האחראים על חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים החיוניים להתחדשות רקמות (כמו, למשל, שרירים, ציפורניים ושיער) ותפקוד איברים חיוניים כגון הלב והמוח. במילים אחרות, כמות נאותה של יוד נדרשת לתפקוד הגוף והתפתחותו.

צריכת יוד בלתי מספקת היא הסיבה העיקרית למחלות בלוטת התריס בעולם ומחסור ביוד הוא הגורם העיקרי (הניתן למניעה) הקשור בתפקוד מוחי ירוּד (עד לקות שכלית גלויה, במקרים קיצוניים). נתונים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי מלמדים שכרבע עד כשליש מאוכלוסיית העולם אינה צורכת מספיק יוד על מנת להבטיח תפקוד מיטבי של בלוטת התריס. מחקרים חשובים מהעשור החולף הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. מעבר לסכנה זו, חוסר ביוד בקרב נשים הרות עלול להוביל להתפתחות גידולים בבלוטת התריס ותת-תריסיות (תת פעילות של בלוטת התריס), במהלך ההיריון ובעיקר לאחריו.

נראה כי לאוכלוסיות המתגוררות בסמוך לחופים עתירי מרבדי אצות מסוימות יש מקור נוסף ליוד שמאפשר לשמור על אספקת יוד נאותה לגוף האדם. תצלום: enrapture captivating media – unsplash

 

בשנת 2016 בוצע לראשונה סקר ארצי מקיף לבדיקת מצב צריכת היוד בישראל. הסקר כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 של נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל לצורך הערכת צריכת היוד בציבור. ממצאי הסקר מצאו כי בישראל שורר חוסר יוד בתזונה. בכּשני-שליש מהדגימות של הילדים נמצאו ערכים נמוכים מהסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. מצב חמור יותר נמצא בקרב הנשים ההרות – כמעט תשע מכל עשר דגימות נמצאה עם ערכים הנמוכים מהמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. המשמעות היא שרבים מילדי ישראל עלולים לסבול מתופעות הקשורות לחוסר ביוד ושמרבית הנשים בישראל שעברו לידה אחת או יותר נמצאות בסיכון מוגבר לפתח מחלה בבלוטת התריס. 

המחיר הנוסף של ההתפלה

אחוז השימוש בהתפלה בישראל הוא חסר תקדים. נכון להיום, כ-80 אחוז ממי השתיה בישראל מותפלים. אחוזים דומים של השפכים הביתיים שלנו עוברים טיהור והקולחים המטוהרים שמקורם במים המותפלים משמשים אחר כך להשקיה. תהליך ההתפלה עלול לחשוף את הציבור למחסור ביוד (כיוון שבתהליך ההתפלה באמצעות אוסמוזה הפוכה מופקים ממי הים מים מתוקים כאשר מאחור נותרת תמלחת המכילה את המינרלים המוזרמת בחזרה לים). בני אדם, בקר, צאן, עופות וגידולים חקלאיים השותים או מושקים במים מותפלים או בקולחים שמקורם במים מותפלים, מקבלים מהם פחות יוד מאשר אלו ששותים/מושקים במי תהום או במים עיליים שבהם יש יוד (כגון מי תהום במישור החוף או מי מוביל מהכנרת). כאשר אנו ניזונים מבשר, חלב, ביצים וגידולים חקלאיים שהושקו במים מותפלים, סביר שאנו מקבלים מהם פחות יוד מבּעבר. בנוסף, ייתכן שחלה הפחתה בשימוש בחומרי וריכוזי היוד לצורך חיטוי בתעשיית החלב, מה שכנראה מוביל לתכולת יוד נמוכה יותר במוצרי החלב. נראה גם שצריכת מוצרי חלב בעצמה פחתה בישראל, עקב מגמת עליה בצמחונות או הימנעות מחלב פרה עקב עליה במוּדעוּת לאי סבילות ללקטוז ורגישות לחלבון פרה בציבור. 

היוד של האצות

במחקר חשוב וייחודי ניסו לבדוק חוקרים מאירלנד האם גזי יוד המשתחררים מאצות ים עשויים לספק חלק משמעותי מהצריכה היומית המומלצת של יוד באמצעות מערכת הנשימה. החוקרים מדדו ריכוזי יוד בשתן של תלמידות בית ספר המתגוררות בסמוך למרבדי אצות ים עתירי יוד בסמוך לחוף באירלנד ובזה של תלמידות מאזורים המרוחקים מהים. האצות הדומיננטיות במרבדים אלו היא אצה חומית בשם Bladder wrack (Fucus vesiculosus) ואצה חומית בשם Egg wrack (Ascophyllum nodosum). החוקרים ביצעו אומדן גס של צריכת יוד יומית מגזי יוד באזורי החוף, המבוסס על הערכת נפח נשימה וריכוז גזי היוד באוויר. למרות הסבירות הנמוכה יחסית לקליטת יוד ממערכת הנשימה, התגלו ריכוזי יוד גבוהים יותר בשתן של תלמידות שהתגוררו בסמוך לחופים עתירי מרבדי אצות לעומת כאלה שהתגוררו בסמיכות לחופים הדלילים במרבדי אצות או באזורים יבשתיים פנימיים של אירלנד. החוקרים הסיקו כי תוצאות אלו תומכות בהשערה כי צריכת יוד באזורי החוף עשויה להיות תלויה בשפע של אצות ולאו דווקא בקרבה לים. על פי ממצאי המחקר, נראה כי לאוכלוסיות המתגוררות בסמוך לחופים עתירי מרבדי אצות מסוימות יש מקור נוסף ליוד שמאפשר לשמור על אספקת יוד נאותה לגוף האדם. 

בעונות מסוימות ניתן בנקל להריח את ארומת הגזים הנפלטים מהאצות בחופים מסוימים כגון בצת, נחשולים, הצוק ופלמחים. תצלום: david straight – unsplash

 

פריחת החסנית

גם בישראל קיימים מרבדי אצות בחופים סלעיים. בעונות מסוימות ניתן בנקל להריח את ארומת הגזים הנפלטים מהאצות בחופים מסוימים כגון בצת, נחשולים, הצוק ופלמחים. מרבדים אלו מורכבים מאצה ירוקה מהסוג חסנית (Ulva) וייתכן וחשיפה לאוויר בסמוך למרבדים אלו עשויה לתרום לבריאות.

את פריחת החסנית ניתן לראות בין היתר בטבלאות גידוד (אזורי מסלע שטוחים לצד קירות כורכר או גיר, שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל) בתקופת האביב לאורך חופי הים התיכון של ישראל. ד"ר רחלי עינב, חוקרת טבע ומחברת המגדיר "אצות החוף של ישראל" מצננת מעט את ההתלהבות: "הקשר בין שאיפת אוויר בסמוך למרבדי אצות בישראל טרם נבדק והוכח. סביר להניח כי הסיכויים למציאת קשר כזה נמוכים, משום שהרכב האצות בין חופי האוקיינוס האטלנטי של אירלנד, היכן שבוצע המחקר החשוב שגילה קשר בין שאיפת יוד מאצות למשק יוד, שונה מהרכב האצות בישראל".

דבריה של עינב מקבלים חיזוק ממצאים עדכניים המלמדים כי באצות החומיות מאירלנד יש ריכוז גדול פי 7-5 של יוד מאשר ריכוזי היוד באצות הנפוצות בחופי ישראל. לכן נראה שעל מנת לקבל אספקת יוד משמעותית מאצת החסנית צריך להוסיף אותה או אצות אחרות לתפריט שלנו". עם זאת, במדינה המתבססת על מים מותפלים ניתן לשער שגם חשיפה ליוד גזי בריכוז שמייצרות אצות החסנית היא "יותר טובה מכלום" – ולבטח לא תזיק. במקרה הכי גרוע הרווחנו הליכה בחוף הים באוויר הפתוח.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לתפור תיק מנתניהו וארנק מגנץ לאורך כל השנה שלטי חוצות קוראים לכל מי שמביט לקנות, ללבוש, לצפות, לתת קול למפלגה כזו או אחרת ואף ללכת ולמחזר – אבל מה קורה אתם אחרי הבחירות או בסוף מבצע המכירות? חברות ומעצבים בישראל ובעולם מעניקים להם חיים חדשים ומפחיתים את הנזק לסביבה

thumbnail

בריאות, שוויון וסביבה מה ניתן ללמוד מעורבים שנופלים מן השמיים על התפרצות וירוסים קטלניים? ומדוע כדאי לשלב שמירה על הסביבה ויחס הוגן לבעלי חיים לצד מחקר מדעי וטיפול בחולים? "בריאות אחת" היא גישה ביו-רפואית חדשה שמציעה דרך מקורית לחשוב ולשמור על הבריאות שלנו

thumbnail

כמה כסף שווה נוף ירוק? מחקר ישראלי חדש בדק האם פארקים עירוניים אכן מעלים את ערכם הכספי של בתים באזור