עץ השקד מסמל באופן בלתי מעורער את ט"ו בשבט, ובסוף השבוע הקרוב נוכל לטייל ברחבי הארץ וליהנות מפריחתו. עם זאת, יכול להיות שבעוד כמה שנים כבר לא נוכל ליהנות מפריחת השקדייה ביום החג: בשנים האחרונות, השקדיות נוטות להתחיל לפרוח מוקדם, לרוב בגלל טמפרטורות גבוהות שנובעות משינוי האקלים. כעת, מחקר שנערך בבריטניה מראה שקיים גורם נוסף להקדמת הפריחה של עצים – תאורה מלאכותית.
המחזוריות של התאורה הטבעית היא אות חשוב למנגנונים הביולוגיים של כל היצורים, ובהם הצמחים. מנגנונים כמו פוטוסינתזה, שעון ביולוגי, התמצאות מרחבית ורבים נוספים הוכתבו כולם על ידי ההתחלפות הטבעית של יום ולילה. עם זאת ב-150 השנים האחרונות, התאורה הטבעית, שהיתה יציבה במשך תקופות ארוכות מאוד, משובשת על ידי תאורה מלאכותית מעשה ידי אדם.
תופעה זו נקראת זיהום אור ויש לה השפעה נרחבת על האדם, על החי ועל הצומח. בין היתר, זיהום אור עלול להשפיע על טיב השינה של בני האדם, ואף יש עדויות המקשרות בין חשיפה מוגברת לאור לתחלואה בסרטן. בקרב בעלי חיים, עודף אור יכול לשנות מנגנונים טבעיים כמו רבייה (למשל אצל אלמוגים, שמסנכרנים את הרבייה שלהם עם אור הירח) או ציד (התאורה חושפת את הטורף או את הנטרף). שיבושים אלה משפיעים אט-אט על המערכת הטבעית בכללותה, שהרי כל בעל חיים הוא חלק ממארג מורכב של יצורים חיים שמרכיבים את המערכת האקולוגית.
לאחרונה בדק צוות חוקרים מבריטניה כיצד משפיעה תאורה מלאכותית על פריחת עצים. הצוות עיבד נתונים שנאספו על ידי אזרחים במשך 13 שנים בנוגע מועדי תחילת פריחת האביב של ארבעה מיני עצים נשירים ונפוצים במדינה: אדר (מייפל), אשור היערות, אלון אנגלי ומילה אירופית. במקביל, החוקרים ניתחו מידע על זיהום אור ברחבי בריטניה, שנאסף מתמונות לוויין. התוצאות היו ברורות: המדענים מצאו התאמה בין אזורים עירוניים שבהם היה זיהום אור מתאורת רחוב ותאורת כבישים לבין יציאת ניצני הפריחה כשבוע ימים מוקדם יותר מהרגיל, בשלושה מתוך ארבעת מיני העצים. החוקרים שללו את האפשרות כי הקדמת הפריחה נובעת מגורמים אחרים, כגון עלייה בטמפרטורה (שכן היא גורמת לאפקט קטן בהרבה), והסיקו שזיהום האור הוא זה שאחראי לתופעה.
פריחה מוקדמת בשבוע עשויה להישמע כמו עניין זניח; אך הפריחה המוקדמת עלולה ליצור אפקט של ״כדור שלג״ במערכת האקולוגית. כך, למשל, החרקים שניזונים מהעץ מתזמנים את הדגירה על הביצים למועדי יציאת הניצנים. אם הזחלים יבקעו מהביצים מאוחר מדי, הם ייאלצו להסתפק בעלים מבוגרים יותר ופחות עסיסיים כמקור מזון. גם הציפורים, שניזונות מהזחלים, מסנכרנות את בקיעת גוזליהן לתקופה שבה יש מספר גדול ככל האפשר של זחלים. כך, למעשה, פריחה מוקדמת עלולה לפגוע בסיכויי ההישרדות של ציפורים ויצורים נוספים במערכת.
״אם העץ הוא בסיס בית הגידול, אז כל מי שנסמך עליו סובל משיבוש התזמון״, מסביר נעם לידר, אקולוג רשות הטבע והגנים. על פי לידר, הקדמת הפריחה עלולה לפגוע גם בעץ עצמו: ״עם הפריחה המוקדמת, נוצר חוסר סנכרון בינה לבין העונה שבה חרקים מתרבים. אם העץ מואבק על ידי חרקים, ההאבקה וההפריה לא תהיינה אופטימליות״.
פרופ׳ מרסלו שטרנברג מהמחלקה לביולוגיה מולקולארית ואקולוגיה של צמחים באוניברסיטת תל אביב נשמע זהיר יותר באשר להשלכות המחקר. ״מדובר במחקר ראשוני מאוד. לא נבחן כיצד הקדמת פריחה בת חמישה-שבעה ימים של מיני עצים שפורחים בסופו של דבר במשך כחודש, תשפיע על כושר יצור הזרעים (חוסן הצמח) ועל מנגנונים ביולוגיים נוספים של העץ״. שטרנברג מבהיר גם שהעצים שנבדקו במחקר מואבקים באמצעות הרוח ואינם תלויים בחרקים להאבקה, ולכן יכולות ההאבקה והפרייה שלהם לא צפויות להיפגע.
גם אם טרם התבררו כל ההשלכות של הפריחה המוקדמת על המערכת האקולוגית, במציאות שבה העולם עובר תהליכי עיור מואצים, וזיהום האור גובר משנה לשנה, העדויות ההולכות ונערמות על השפעת התאורה המלאכותית על הסביבה מחייבות נקיטת אמצעים מתאימים.
בשנים האחרונות, למשל, נעשה שימוש בתאורת חוץ בנורות לד חסכוניות, שמכילות עוצמה גבוהה של אורכי גל קצרים בתחום האור הכחול. ״לאור כזה הפוטנציאל הגבוה ביותר לשבש את המנגנונים של בעלי החיים והצמחים״, מבהיר לידר. אך כיום כבר קיים תחליף בדמות נורות לד חמות יותר, בגוונים צהובים, שהן עדיפות בהרבה. ״נורות כאלו גם יכילו פחות את אורכי הגל האדומים, שמשמשים צמחים לקבוע את אורך היום", הוא מוסיף.
ועדת מומחים שהתכנסה לאחרונה גיבשה מסמך הנחיות בנושא תאורת חוץ, שכוללות את הדרישה לנורות בטווח גל מתאים, וכן מגוון המלצות נוספות: כמו למשל, הקפדה על הארה ממוקדת על פי הצרכים ועל אי-פיזור האור לסביבה שאינו רצוי בה; כיבוי האור בשעות שהוא אינו הכרחי; ועוד. ״לשמחתי, המודעות לנושא זיהום אור גוברת בשנים האחרונות. אנחנו כבר עובדים על פי ההנחיות הללו בשמורות הטבע, לאורך כבישים, במתקני תשתית, עם רשויות מקומיות ועוד היד נטויה״. מסכם לידר.
הכתבה פורסמה ב"זווית" ב-11/02/2017
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם