עידו ברן

חקלאות לשימוש חוזר

07/10/2021

מדי שנה יוצר ענף החקלאות בישראל כמות של 40 אלף טון פסולת פלסטיק. מדובר במפגע סביבתי ובריאותי שקשה לטפל בו. מחקר ישראלי-אמריקאי חדש מציע טכנולוגיה חדשה שתאפשר למחזר את הפלסטיק החקלאי בהצלחה וכך לצמצם את ממדי הבעיה


המחיר הזול, נוחיות המוצרים שעשויים ממנו והייצור הפשוט הם מה שהופכים את הפלסטיק לחומר פופולרי ביותר. הצרכן הביתי והעסקי בכל המגזרים משתמש במוצרי פלסטיק ואחד מהקליינטים הגדולים ביותר הוא המגזר החקלאי. מאחורי כל עגבנייה או מלפפון שמגיעים לצלחת שלנו יש שובל ארוך של פלסטיק, שבו נעשה שימוש בתהליך החקלאי: יריעות כיסוי לחממות, יריעות חיפוי לקרקע, צינורות פוליאתילן, ארגזים, מכלים, חוטי הדלייה, שקיות, חומרי אריזה ועוד.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה יוצר ענף החקלאות בישראל כמות של 40 אלף טון פסולת פלסטיק, כמות המהווה כ-4.4 אחוזים מכלל פסולת הפלסטיק שנוצרת בישראל (נכון ל-2019 כמות פסולת הפלסטיק החקלאית שנוצרת בשנה בעולם עומדת על כ-7 מיליון טון).

"הפלסטיק מאפשר להוזיל עלויות, לסייע להתמודד עם מזיקים ועם מחלות קרקע, לחסוך במים ובחומרי הדברה", אומר ד"ר רועי פוסמניק חוקר במרכז נווה יער של מכון וולקני ומומחה לטיפול בפסולת חקלאית. "השימוש במוצרי פלסטיק בחקלאות הוא חשוב, אבל מובן שצריך לחשוב מה עושים אתו לאחר השימוש בו".

מפגע שקשה לטפל בו

פסולת הפלסטיק יוצרת מפגע סביבתי שקשה לטפל בו. אחוז קטן מאוד ממוצרי הפלסטיק ממוחזר (ולא באופן איכותי) ורובם נשלחים להטמנה ולשריפה או זולגים ממערכות איסוף הפסולת לסביבה הטבעית. מצב זה גורם לנזקים משמעותיים כמו זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומקורות מים, הרעלת בעלי חיים או פגיעה בהם, פגיעה בחופים ובים ועוד.

לשימוש בפלסטיק בחקלאות יש קשיים נוספים המבדילים אותו משימוש בפלסטיק רגיל: מיחזור הוא אמצעי מומלץ לטיפול בפסולת פלסטיק, אולם, פסולת פלסטיק מהמגזר החקלאי אינה ברת מחזור. "פלסטיק הוא מושג גדול ובין מוצרי הפלסטיק יש שוני בפולימרים (חומר העשוי משרשרת ענק של מולקולות, ע.ב) שמרכיבים אותם – כך, לדוגמה, כוס פלסטיק ובקבוק קולה עשויים מפולימר שונה", מסביר פוסמניק. "בחקלאות מחפשים את הפולימר הזול ביותר והיעיל ביותר ולכן מערבבים סוגים שונים של פולימרים. פסולת פלסטיק חקלאית גם מכילה בדרך כלל שאריות של חומרים אורגניים – כמו חומרי הדברה. השילוב הזה גורם לכך שכמעט בלתי אפשרי למחזר את הפסולת".

על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, מתקבלות מדי שנה יותר מ-5,000 פניות בנוגע למפגעי זיהום אוויר שנוצרו כתוצאה משריפות פסולת. על פי נתונים אלו, אחוז משמעותי מהשריפות מקורן בשריפת פסולת פלסטיק בחקלאות, תופעה שגורמת למפגעים קשים של זיהום אוויר וריח. על פי נתוני הדו"ח, העלות החיצונית מהפגיעה בבריאות הציבור שנובעת משריפות הפלסטיק החקלאי מוערכת ב-415 מיליון שקל בשנה.

 מים כפתרון לבעיה

המחקר החדש של מרכז המחקר נווה יער במכון וולקני, בהשתתפות פוסמניק וחוקרים מאוניברסיטת קורנל האמריקאית, מנסה לפתור את הבעיה. "המחקר שלנו שואף לפתח טכנולוגיה שתצליח להתגבר על שני החסמים האלה – ערבוב סוגי הפלסטיק והלכלוך – וכך למחזר בהצלחה פסולת פלסטיק מהמגזר החקלאי", אומר פוסמניק. "בשיטה זו לוקחים מים תת-קריטיים – כלומר, מים מעל לטמפרטורת הרתיחה שלהם אבל מתחת לטמפרטורה שבה הם הופכים לגז. כל עוד שומרים על לחץ מספיק גבוה, המים נשארים במצב צבירה נוזלי, אבל משנים את התכונות הכימיות שלהם בצורה דרמטית. בפועל, מכניסים את הפלסטיק למים ונוצרת אבקה או נוזל שאותם ניתן להחזיר לקו הייצור וליצור מוצר חדש שאינו נחות באיכותו מהמוצר המקורי."

גם אם הטכנולוגיה הניסיונית החדשה תצליח להפחית במידת מה את כמויות פסולת הפלסטיק החקלאית, ברור שללא תשתית יעילה של הנחיות, תמריצים ואכיפה, הטכנולוגיה לבדה לא תספיק.

על פי הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה, יש שלושה גורמים מרכזיים שמעכבים טיפול חוקי ולא מזהם בפסולת פלסטיק בחקלאות: תשתית רגולטורית (כלומר מערכת חוקים יחד עם פיקוח ואכיפה), תשתיות פיזיות שיאפשרו טיפול בפסולת באתרים ייעודיים ותשתית כלכלית (כלומר, תמריץ כלכלי לטיפול בפסולת).

פסולת פלסטיק מהמגזר החקלאי אינה ברת מחזור. צילום: pxfuel

על פי הדו"ח, המנגנונים הללו דלים ביותר בישראל: לא קיימת מערכת רגולטורית עם פיקוח אקטיבי ויש פערים באיכות התשתיות הפיזיות. כל אלו גורמים לכך שברירת המחדל של החקלאי היא להשליך או לשרוף באופן בלתי-חוקי את הפסולת הנוצרת בשדה או בחווה.

"לאחרונה יצא סקר של משרד החקלאות שקובע כי החקלאים מכירים בבעיה והם מוכנים אפילו לשלם מכספם על הטיפול בפסולת הפלסטיק אם היה משהו מאורגן", אומר פוסמניק. "כרגע החקלאים שורפים את הפסולת – לא כי הם 'רעים', אלא כי אין להם ברירה… הם צמאים לפתרון הבעיה".

השדה של השכן ירוק יותר?

מה קורה בתחום זה במקומות אחרים בעולם? בצרפת, למשל, הסדירו את כל העניין של טיפול בפסולת פלסטיק חקלאית באמצעות הקמת תאגיד לאיסוף הפסולת. באירלנד, החקלאי אחראי לארוז את כל פסולת הפלסטיק ולאסוף אותה לאתר טיפול בעצמו, כאשר הפיקוח מתבצע באמצעות הרשות המקומית.

"התפקיד שלי בשרשרת הוא ללמוד ולפתח את הטכנולוגיה ולהביא לכך שיהיה אפשר למחזר פסולת פלסטיק חקלאית", מסכם פוסמניק. "אני יודע שמשרד החקלאות מאוד רוצה לדחוף את זה קדימה ואני מאוד מקווה שיהיה שיתוף פעולה חוצה משרדים ושכולם יבינו שיש כאן הזדמנות להוביל מהלך שיפתור בעיה מאוד גדולה".

ממשרד החקלאות נמסר כי בימים אלו משיק המשרד אפליקציה ייעודית לדיווח על מערומי פסולת חקלאית במרחב הכפרי ומזמין את הציבור לדווח על כל מפגע מסוג זה. המיפוי יסייע לתכנון מאמצי הניקיון הלאומיים ויוביל לישראל נקייה יותר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

טיגריס מהסוג העוקץ מעבר לכך שיתושים הם אחד מבעלי החיים השנואים ביותר, באזורים רבים בעולם עקיצותיהם עלולות להוביל (מעבר לגירוד האינטנסיבי) להתפרצותן של מגוון מחלות טרופיות. בדו"ח חדש מובאות המלצות מעשיות להתמודדות עם נוכחותו של יתוש הטיגריס האסייני הנפוץ בישראל ועם סיכוני התחלואה שטמונים בו

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

התחממות, שינוי או משבר? בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?