רחלי ווקס

חלב מופחת מתאן

19/09/2020

מחקר חדש מצא שהשבחה גנטית של פרות יכולה לסייע להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בתעשיית החלב


נפיחות וגיהוקים של פרות הם הנושא הלא-שגרתי שעומד במרכזה של פרסומת ששחררה לאחרונה רשת המזון המהיר ברגר קינג. בפרסומת, ילד לבוש לבן שלראשו כובע בוקרים ובידו גיטרה, יוצא מאחוריה של פרה העשויה מעץ ושר שיר קאנטרי קליט על גזי החממה שנפלטים כשהפרות שמהן מכינים את ההמבורגרים משחררות גזים ממערכת העיכול שלהן.

העובדה שתעשיית המזון מן החי גורמת לנזקים סביבתיים אדירים היא כבר מזמן לא סוד. אולם כעת, מחקר ספרדי חדש מצא שניתן יהיה להפחית את שחרורו של גז החממה מתאן בתעשיית החלב ב-20 אחוז בתוך 10 שנים אם ייעשה שימוש בהשבחה גנטית של הפרות לשם כך.

כיום, תעשיית המזון מן-החי אחראית לכ-14.5 אחוז מפליטות גזי החממה בעולם. אחד מגזי החממה המדאיגים שנפלטים בעקבות פעילותה של תעשייה זו הוא מתאן, שתרומתו להחרפת משבר האקלים גדולה פי 28 מזו של גז החממה השכיח יותר, פחמן דו-חמצני. בעלי חיים מעלי גרה – פרות, למשל – הם אחד המקורות העיקריים לפליטות מתאן בתעשיית המזון מן החי, והם פולטים כמות כוללת של 4,623 מגה-טון שווה ערך פחמן דו-חמצני (כלומר, מתאן בכמות שהשפעתה על אפקט החממה שווה לזו של 4,623 מיליוני טון פחמן דו-חמצני) בשנה בעולם, מתוכם 2,128 מגה-טון מפרות חולבות.

תעשיית המזון מן-החי אחראית לכ-14.5 אחוז מפליטות גזי החממה בעולם. תצלום: ryan song – unsplash

ארבע קיבות והמון מתאן

לפרות, בדומה לבעלי חיים מעלי גרה אחרים שניזונים ממזון צמחי קשה לעיכול, יש מערכת עיכול שונה מאוד משלנו, שכוללת ארבע קיבות. אם אצל בני האדם פירוק המזון על ידי חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים מתבצע בשלב מאוחר של העיכול, כשהמזון מגיע אל המעי הגס, הרי שאצל הפרות המזון מעוכל על ידי קהילות מיקרואורגניזמים כבר במעלה מערכת העיכול שלהן, בחלק שנקרא כרס.

“מיקרואורגניזמים מפרקים את הסיבים הצמחיים שהפרות אוכלות והופכים אותם לחומרים שהן יכולות להשתמש בהם”, אומר פרופ’ איציק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, המתאן הוא תוצר לוואי של הפירוק. “בסוף התהליך נפלט מתאן לאטמוספרה על ידי מיקרואורגניזמים שנקראים ארכאות מתאנוגניות, ושאר החומרים שהמיקרואורגניזמים השונים מייצרים נספגים על ידי הפרה ומשמשים אותה לצרכים האנרגטיים שלה”.

במחקרים שערכנו, ובמחקרים של חוקרים אחרים, נמצא שיש קשר בין הגנטיקה של הפרה לפליטת המתאן”, אומר מזרחי. “מצאנו אפילו קשר בין הגנטיקה לבין מיקרואורגניזמים ספציפיים שחיים במערכת העיכול של הפרה. אפשר להשתמש במידע הזה כדי לעשות השבחה לפרות, כך שיהיה במערכת העיכול שלהן הרכב שונה של מיקרואורגניזמים, שיגרום להן לפלוט פחות מתאן”.

השבחה כזו יכולה להיעשות על ידי ברירה מלאכותית: הכלאת פרטים ממין ביולוגי מסוים בהתאם לתכונות מסוימות שיש (או אין) להם, במטרה להעביר את התכונות האלה לדורות הבאים. האדם משתמש בשיטה זו עוד מימי קדם, ובאמצעותה פותחו זני בעלי החיים שמשמשים כיום בתעשיית המזון מן החי, וכן גזעיהם של כלבים ובעלי חיים אחרים.

השפעה מצטברת מדור לדור

במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Dairy Science, הסתמכו החוקרים על נתונים שאספו מ-1,501 פרות שחיו ב-14 חוות מסחריות ברחבי ספרד בין מאי 2018 ליוני 2019.

החוקרים מדדו את ריכוזי המתאן ברפתות, מיפו את הגנום של הפרות ומצאו שאם הפחתת כמות המתאן שמפיקה פרה בשנה תיכלל ביעדי ההרבעה של החקלאים, ניתן יהיה להקטין כך את כמות גזי החממה שנפלטת מהפרות ב-20 אחוז בתוך עשר שנים. בטווח הקצר, השפעתו של מהלך כזה על ייצור המתאן קטנה מזו של ביצוע שינויים בתזונתן של הפרות, אך ההשפעה מצטברת מדור לדור ולכן מועילה מאוד לטווח הארוך.

ומה לגבי פגיעה אפשרית בתנובת החלב של הפרות? לדברי מזרחי, התשובה תלויה באופן שבו נגרמת ההפחתה בייצור המתאן. “דרך אחת להפחית את ייצור המתאן היא להקטין את הכרס של הפרה, וזה אכן מוריד את כמות החלב שהן מייצרות”, הוא אומר. עם זאת, לטענתו, זו לא הדרך היחידה. “אפשר גם להשביח פרות כך שהפיזיולוגיה שלהן לא תאפשר לקבוצות מסוימות של ארכאות מתאנוגניות לחיות בכרס, או תאפשר למיקרואורגניזמים אחרים לתפוס את מקומן. זה יאפשר לשמור על ייצור חלב יעיל או אפילו להגדיל את הייצור”.

קולות שונים קוראים להפחית או להפסיק את צריכת החלב. תצלום: screenroad – unsplash

להפחית את הפגיעה בסביבה

כיום, צריכת החלב ומוצריו נמצאת בעלייה מתמדת ברחבי העולם. צריכה זו גבוהה יותר במדינות מפותחות, אך המדינות המתפתחות הולכות ומצמצמות את הפער בעקבות העלייה בהכנסות במדינות אלה, הגידול באוכלוסייה, העיור ושינויים בתזונת תושביהן. מגמה זו בולטת במדינות מאוכלסות במיוחד, כמו סין, וייטנאם ואינדונזיה. גם בישראל, צריכת החלב לנפש, שעמדה בשנת 2000 על 172 ליטר לאדם לשנה, טיפסה ב-2017 לכ-179 ליטר לשנה.

קולות שונים קוראים להפחית או להפסיק את צריכת החלב, הן מסיבות סביבתיות והן מסיבות אתיות שנוגעות לסבל שנגרם לפרה כתוצאה מתנאי הגידול שלה, שכולל בין השאר את הפרדת העגלים מאמם מיד לאחר ההמלטה, דלקות עטינים ושחיטה בגיל צעיר.

ואכן, בשנים האחרונות פועלות ברחבי העולם יוזמות שונות שמטרתן להפחית את פליטות המתאן הנרחבות מתעשיית המזון מן החי. “האיחוד האירופי, למשל, הודיע על יוזמה בנושא בהיקף של 10 מיליון יורו”, אומר מזרחי. “הניסיונות להפחית את הפליטות מתבצעים בכמה ערוצים: השבחה, שינויי תזונה, שימוש בפרוביוטיקה, מתן כימיקלים לעיכול של מתאן ועוד. מדענים רבים מסביב לעולם מוטרדים מאוד מהעניין”.

“אני חושב שמדענים מכל רחבי כדור הארץ צריכים להירתם למאמץ, ולנסות להבין איך להוריד את האימפקט של החקלאות על הסביבה”, מסכם מזרחי. “האיחוד האירופי וארצות הברית משקיעים במחקר בנושא, וגם הממשלה בישראל צריכה ללכת בעקבותיהם”.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מזג אוויר אופייני לעתיד גל החום שפקד את חצי הכדור הצפוני בקיץ 2019 היה מהקשים בהיסטוריה. שיאים נשברו, קרחונים נמסו ובני אדם מתו. האם זה שמצפה לנו מעתה והלאה?

thumbnail

מכרה 7 אינו עונה קארמה איז אה ביץ': מכרה הפחם הפעיל האחרון באזור הסמוך לקוטב הצפוני הוצף במים, שמקורם בקרח שנמס בעקבות משבר האקלים

thumbnail

מעלה אחת ימינה איך שינוי האקלים באמת משפיע על החיים סביבנו?