דר נטע ליפמן

הרבה יותר מסתם פארק

26/09/2021

מאדיסון סקוור פארק בניו יורק מדגים בסתיו הזה מה החשיבות של פארק עירוני: החל מפעילויות של מדע אזרחי לכל המשפחה, דרך תערוכת אמנות סביבתית ועד לסוכה לכבוד החג. אז מה הפארקים שלנו יכולים ללמוד מהפינה הירוקה הזאת במנהטן?


למרבה הצער, בניו יורק לא רואים עמודים של חצבים פורחים המבשרים את בוא הסתיו, אבל גם בעיר הגדולה מרגישים את חילופי העונות. החום הכבד של אוגוסט מתפוגג לאטו ורוח קלה של סתיו מספקת הקלה מבורכת. אומרים שכל העונות יפות ומיוחדות בניו יורק אבל היפה ביותר היא הסתיו. טוב, היא בהחלט אחת מארבע העונות האהובות עלי ובמהלכה גיליתי מחדש את אחד הפארקים המוצלחים והמעניינים בעיר: פארק מאדיסון סקוור. הוא ממוקם בלב העיר, בין הרחובות 23-26, השדרה החמישית, שדרת מדיסון וברודווי ובמיוחד בעונת הסתיו הוא מציע לתושבים והמבקרים בעיר יותר מאשר כרי דשא וספסלים.

תחת הכותרת המחייבת "לגלות איך פארק עירוני יכול להיות" המאדיסון סקוור טומן בחובו מגוון רחב של שירותים שכל אחד מאיתנו צריך בעיר: את אותם הספסלים והדשאים, מגרש משחקים, קיוסק שמכין קפה איטלקי משובח, תחנת רכבת תחתית קרובה ואפילו שירותים ציבורים, נקיים וחינמיים ממש מעבר לכביש. זה בהחלט מסמן "וי" על כל אחד מהדברים המתבקשים מפארק עירוני. אבל במאדיסון סקוור פארק הבינו שפארק עירוני אמיתי מייצר גם, או אולי אפילו בעיקר, שירותי מערכת אקולוגיים חיוניים. לכן, לצד הדשא הרענן והעצים המצילים, הפארק משמש אי בטוח של מגוון ביולוגי.

לצד הדשא הרענן והעצים המצילים, פארק המאדיסון סקוור משמש אי בטוח של מגוון ביולוגי. צילום: ד"ר נטע ליפמן

לכבוד הסתיו פיתחה מינהלת הפארק מיזם חדש, שמעודד את העוברים ושבים לקחת חלק במשחק המוני של "חפש את המטמון בסתיו", עם טוויסט מקיים: בין ה-1 בספטמבר ל-30 בנובמבר הציבור מתבקש לסייע באיתור ובסימון מינים של החי והצומח בפארק. מבקרי הפארק יכולים להוריד את אפליקציית iNaturalist ולהעלות אליה תצלומים של צמחים ושל בעלי חיים בפארק, שאותם הם פגשו במהלך שהותם.

מדע אזרחי בפארק

iNaturalist היא אפליקציית טבע חינמית, המשמשת לזיהוי הצמחים ובעלי החיים סביבנו. מדענים מרחבי העולם משתמשים במאגר הנתונים של iNaturalist כדי להבין טוב יותר את הסביבה הטבעית להגנה על מערכות אקולוגיות. על ידי רישום ושיתוף תצפיות, מאפשרת פלטפורמה זו, המונעת על ידי הקהילה, ללמוד עוד על הטבע. האפליקציה היא יוזמה משותפת של האקדמיה למדעים בקליפורניה ונשיונל ג'יאוגרפיק.

בפארק מאדיסון סקוור, למשל, נעזר הצוות בנתונים שנאספו על מנת להיטיב את תהליך קבלת ההחלטות לגבי בתי הגידול ומקורות המזון המקיימים את המערכת האקולוגית בפארק. לכן נקרא הציבור להסתכל סביב בביקורו בפארק ולחפש בצמרות העצים או מתחת לעלים בעלי חיים וצמחים נסתרים וחבויים (כמו עורב אמריקאי, עכביש מנוקד, פרפר דנאית מלכותית ונוספים) ואגב כך, לגלות איך המערכת כולה קשורה האחת בשנייה ולסייע לנטרה. (מי שלא רוצה להסתבך עם האפליקציה, יכול למלא טופס אינטרנטי פשוט שבו יש 10 תצלומים של פרחים, עצים, פרפרים וציפורים, שאפשר למצוא ולתעד בפארק).

המערכת האקולוגית העדינה של הפארק משתנה במהירות. בעזרת הציבור ניתן לעקוב אחר האופן שבו שינויים אלה משפיעים על המינים החיים בו. בשנים האחרונות התמודד הפארק עם אתגרים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מפעילות אנושית ושינוי אקלים: פגיעה בקרקע, הצפות, שינויים במחזוריות של עונות השנה והופעת מחלות ומזיקים. צוות הפארק מתעד ומנטר כל הזמן את מצב הצמחים, בעלי החיים והחרקים של הפארק, אבל קשה לייצר מטריה רחבה שמכסה את כל שטח הפארק ולכן עזרתנו נדרשת כ"מדענים אזרחים".

למעשה, כל אחד מאתנו יכול לקחת חלק במיזמים של מדע אזרחי, לעזור לאסוף ולנתח נתונים מדעיים. הנתונים שנאספים הופכים כאמור לכלי יעיל יותר ויותר עבור אקולוגים וחובבי טבע כאחד, ומסייעים בקבלת החלטות מושכלות לגבי מגמות ודפוסים המתרחשים ברחבי העולם וממש ליד הבית שלנו.

לכבוד הסתיו פיתחה מינהלת הפארק מיזם חדש שמעודד את העוברים ושבים לקחת חלק במשחק המוני של "חפש את המטמון בסתיו", עם טוויסט מקיים

בסוף השבוע הקרוב (26-24 בספטמבר) ייערך בפארק מדיסון סקוור אירוע השיא של הניטור הביולוגי: BioBlitz, פעילות שמטרתה היא להעלות את המודעות לתפקידם החשוב של פארקים עירוניים בהגנה ובשמירה על המאביקים ובתי הגידול שלהם. במהלך האירוע הזה ניתן ללמוד על השמירה של הסביבה הייחודית של הפארק בלב ניו יורק ולקבל הסברים על החי והצומח באזור מפקחי הפארק.

יער רוחות הרפאים

עוד פעילות סביבתית ייחודית שצצה בפארק לאחרונה ושניתן להנות ממנה עד אמצע נובמבר 2021 היא "יער רוחות הרפאים" של האמנית והמעצבת הסביבתית מאיה לין. לין יצרה מיצג דומם של יער המורכב מ-49 עצים מתים ממין ארז אטלנטי לבן (Atlantic white cedar). גובה כל עץ כ-13 מטר והוא משמש כמטאפורה עזה שקשה להתעלם ממנה להשפעה האדירה שיש למשבר הסביבתי על חיינו. בטבע, יער רפאים הוא עדות ליער מת שהיה חי ופעיל. הארז האטלנטי הלבן נמצא בסכנת הכחדה עקב כריתה אינטנסיבית בעבר ואיומי שינוי האקלים בהווה (ובעתיד), הכוללים אירועי מזג אוויר קיצוניים הגורמים לחדירת מי מלח, שריפות ורוחות עזות. בין אם אתם עורכים פיקניק עם הילדים בדשא מתחת לעצים או סתם מסתובבים בפארק, נוכחותם של העצים הדקים והמתים מושכת את העין ואת תשומת הלב. שילוט מתאים המוצב בסמוך לעצים מבאר ומפרש את מה שחשוב לדעת. בימים אלה, העצים של לין עומדים גם במרכז תערוכה שלה במוזיאון הפוטוגאפיסקה והשבוע תתקיים הרצאה מקוונת עם האמנית. במקביל לתערוכה, עד ה-14 בנובמבר 2021 יתקיימו שורה של תוכניות ציבוריות המתמקדות בפתרונות מבוססי-טבע לשינוי אקלים, ביניהם שתילת 1,000 עצים ושיחים בעיר.

סוכה בלב הג'ונגל

זה לא הסוף. מי שיגיע במהלך החג לפארק הנהדר הזה ולחוות מעט מהגישה המיוחדת שמקבלים בו החי והצומח בו בעונה זו, יוכל אפילו להתארח בסוכה גדולה שתעמוד בחלקו הצפוני עד סוף סוכות. זו עוד דוגמה, קטנה, למה שבאמת יפה בפארק הזה ולאופן שהוא מלמד אותנו איך פארק עירוני יכול להיות. הוא יכול לספק לנו את הצל והרוגע של שטח ירוק ורגוע, אבל גם לבקש מאתנו להתעניין ולסייע בשמירתו, מלמד אותנו משהו על הטבע הנעלם ושינוי האקלים המשתולל גם בלבו של ג'ונגל האספלט שנקרא מנהטן, ויכול אפילו ליצור קשרים בין אנשים וקהילות, דתות ומנהגים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דה מרקר
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

טיגריס מהסוג העוקץ מעבר לכך שיתושים הם אחד מבעלי החיים השנואים ביותר, באזורים רבים בעולם עקיצותיהם עלולות להוביל (מעבר לגירוד האינטנסיבי) להתפרצותן של מגוון מחלות טרופיות. בדו"ח חדש מובאות המלצות מעשיות להתמודדות עם נוכחותו של יתוש הטיגריס האסייני הנפוץ בישראל ועם סיכוני התחלואה שטמונים בו

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

התחממות, שינוי או משבר? בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?