מאיה גרנובסקי

הקשר בין הבשר בצלחת לשריפות באמזונס

08/07/2020

מדי שנה אנחנו צורכים כמויות אדירות של בשר ושאר מזון מן החי. לצריכה הזאת יש מחיר כבד, הבאה לידי ביטוי בהחמרת משבר האקלים ופגיעה אנושה במערכות האקולוגיות בכדור הארץ


 

יש אנשים שלא מסוגלים לאכול ארוחת צהריים ללא בשר כלשהו, ויש כאלו שאינם מסוגלים לפתוח את הבוקר בלי קפה על בסיס חלב. אולם מאחורי צריכת מזון מן החי (חלב, ביצים, בשר וכו’), יש אמת מטרידה. גם אם נניח לרגע בצד את ההיבט המוסרי ואת סבלם של בעלי החיים, הכוללים תנאי גידול קשים, הרי שלתעשיית המזון מן החי יש השפעה הרסנית על הסביבה. תעשייה זו היא בין האחראיות העיקריות לפליטת גזי חממה המאיצים את משבר האקלים העולמי ולמשבר אקולוגי חמור, שכולל הרס של שטחי טבע רבים וזיהום מקורות מים.

אסון בקצה העולם

שריפות הענק באמזונס שהתרחשו בקיץ 2019 ושזעזעו המוני אנשים ברחבי העולם, העלו לכותרות את הקשר שבין שריפות יער מכוונות, תעשיית הבשר ומשבר האקלים. עבור רבים זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם הבינו את הקשר המבעית בין אסון שמתרחש בקצה השני של העולם למזון שעל צלחתם.

השריפות באמאזונס. בגלל השטח הרב הדרוש למשק המזון מן החי, שטחי טבע ומערכות אקולוגיות רבות חווים פגיעה קשה

תעשיית המזון מן החי צורכת שטח רב, בערך כשליש משטחי החקלאות כיום, לצורך ייצור מזון לבעלי החיים וכרבע מהשטחים הפתוחים לצורכי מרעה. הסיבה לכך היא שמלבד שטח המחייה הדרוש לגידול חיות משק, יש צורך גם בשטחי קרקע לגידול מזון עבורן. לכן, שטחים טבעיים רבים מנוצלים לטובת מרעה אינטנסיבי וגידול מספוא, מה שגורם לחיסול בתי גידול טבעיים ולהכחדה מואצת של מינים. כל זה כמובן מהווה פגיעה קשה מאוד במערכת האקולוגית.

אחת הדרכים להפיכת שטחים טבעיים לשטחי חקלאות היא על ידי השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתת עצים או שריפה מכוונת שלהם. במהלך 50 השנה האחרונות, האמזונס, שהוא יער הגשם הגדול ביותר בעולם, איבד 17 אחוז משטחו, ולפי הערכות, מדי דקה נעלם מהיער שטח השווה בגודלו למגרש כדורגל.

״בגלל השטח הרב הדרוש למשק המזון מן החי, שטחי טבע ומערכות אקולוגיות רבות חווים פגיעה קשה״ אומר ד״ר אלון שפון, חוקר תזונה מן החי באוניברסיטת הרווארד וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. ״אין מספיק שטחים בישראל, וכתוצאה מכך, הפגיעה נעשית במקומות מרוחקים,  כמו יערות הגשם ועוד מקומות בעולם עם שטחי טבע נרחבים. בגלל שאנשים בישראל ובמרבית העולם המערבי לא רואים את הנזק הנגרם בעיניהם, קשה להם לפתח מודעות״, הוא אומר.

הסכם פריז ייראה כחלום

לתעשיית המזון מן החי יש גם תרומה שלילית אדירה למשבר האקלים. ״גידול בעלי החיים למאכל פולט גזי חממה, בהם חמצן דו-חנקני, מתאן ופחמן דו-חמצני, ומוערך בכ-20 אחוז מכלל הפליטות מעשה ידי אדם”, אומר שפון. “כלומר, הייצור והצריכה של בשר, חלב וביצים, שמספקים רק כשליש מסך החלבון בעולם, אחראים לבדם לשינויי אקלים בדומה לכל כלי התחבורה בעולם גם יחד״.

ישראל, על אף היותה מדינה קטנה, מהווה תורמת נכבדת לנתון זה. ״חשוב לציין שישראל היא אחת מצרכניות הבשר הגדולות בעולם פר נפש, וצריכת העוף לנפש היא הגדולה ביותר בעולם (לפי נתוני ה-OECD מדובר על כ-65 ק”ג לנפש לשנה, מ.ג)״, אומר שפון.

לצד ההשפעה הישירה של פליטת גזי חממה, גם שריפת היערות לטובת הכשרתם כשטחי מרעה או מספוא, גורמת לפליטה נוספת של גזי חממה, וכן פוגעת ביכולת הטבעית של היערות לקלוט פחמן דו-חמצני בתהליך הפוטוסינתזה.

לדבריו של שפון, חשוב לאמץ בהקדם תזונה המבוססת ברובה על מזון מן הצומח. ״אם העסקים ׳ימשיכו כרגיל׳, הסכם פריז, שנחתם בשנת 2015 במטרה להגביל את עליית הטמפרטורה ב-1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, יראה לנו כמו חלום. עד אז הטמפרטורה תעלה במעלה וחצי רק מהפליטה המגיעה ממשק המזון מן החי״, הוא מוסיף. 

תחליף בשר מבוסס סויה. תצלום: likemeat – unsplash

פתרונות ופיתוחים

יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להפחית את הנזק הסביבתי הנגרם מתעשיית הבשר. אחד העיקרים שבהם הוא מעבר לתזונה מבוססת מזונות מהצומח. על פי מחקר שבוצע ב-2016, לו היה שותף שפון, נמצא כי תזונה צמחית דורשת בממוצע רק 10 אחוזים ממשאבי הקרקע, ותייצר רק ל-4 אחוזים מפליטת גזי החממה שנפלטים בעת גידול הבקר.

ההמלצה היא שהתזונה תהיה מבוססת על ירקות, פירות, דגנים וקטניות, אך מובן שניתן לשלב בתפריט גם תחליפי בשר, הן כאלה מהצומח והן כאלה שפותחו במעבדה. בשנים האחרונות פותחו לא מעט תחליפי בשר, שלא רק דומים לבשר בערכיהם התזונתיים, אלא גם בטעם. למי שהרעיון להפסיק לצרוך מזון מן החי נראה לו בלתי אפשרי, יכול במקום להחליט על יום אחד בשבוע שבו הוא מוותר על בשר. יוזמות כמו  Meatless Monday מעודדות הפחתה בצריכת הבשר, בין היתר על ידי הצעת מבחר עשיר של מתכונים טבעוניים.

מס בשר

״אחד הדברים החשובים ביותר, הוא שהמדינה תציב מדיניות ברורה וקשוחה בנוגע למזון מן החי״, אומר ד״ר שפון. לטענתו, יש להציב מס על כל מזון שמגיע מן החי, כך שאנשים פחות ירצו לקנות בשר. הוא מוסיף שהממשלה צריכה לעודד צריכה של מזון מן הצומח. הבעיה היא שכיום מחירי המזון מן הצומח כמו פירות וירקות מופרזים, ולכן לטענתו אנשים אינם מסוגלים להרשות לעצמם לקנות מזון שגם בריא לגוף וגם בריא לכדור הארץ.

בסופו של יום, גם אם נצליח להפחית משמעותית בהיקף צריכת הבשר ובמיוחד בשר הבקר, זה יהיה הישג אדיר לסביבה.

 

הכותבת היא תלמידת כיתה י’ בבית הספר המקיף ע”ש גרינברג קרית טבעון, הלוקחת חלק בתוכנית נבחרת הכתבים הצעירים של זווית בחינוך. 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

הלבנת אלמוגים, אני בוחר בך! יצרני המשחק הפופולרי פוקימון מציגים דמות חדשה שמסמלת את אחת מהתופעות הסביבתיות העצובות בארבעים השנים האחרונות: קצן המתקרב של שוניות האלמוגים בעולם

thumbnail

המחלות שמפיץ שינוי האקלים ההתחממות הגלובלית ואירועי מזג אוויר קיצוניים גורמים להפצה מוגברת של מגפות. חוקרת ישראלית מתריעה בפני מחלות מסוכנות שעלולות להגיע לאזורנו בעתיד הקרוב ומפני אלו שכבר כאן

thumbnail

להתכונן לעליית פני הים (ולחסוך מיליארדים) עליית פני הים צפויה לפגוע בבתי מלון, בתחנות כוח, במתקני התפלה וביישובים. אם כך, מדוע לא מתקיימת היערכות מקיפה בישראל להשפעות של עליית פני הים על אזורי החוף, למרות הערכות באירופה שהיערכות כזו תוכל לחסוך מיליארדים?