תופעת טבע משונה ומפחידה נצפתה בארצות הברית לאחר פגיעת הוריקן הארווי באוגוסט 2017. כדורי ענק של נמלים אדומות ועוקצניות שטו בערים המוצפות ועקצו את כל מי שנקרה בדרכן. הנמלים נקשרו זו לזו באמצעות ווים ושעווה על גפיהן ויצרו מעין רפסודות ענק שמקשרות בין כל חברות המושבה ונועדו להציל את חייה של המלכה, אשר צפה במרכז. ה"רפסודות" נעו עד שהגיעו למקום יבש, והיתקלות עם אחת מהן עשויה הייתה להיות לא נעימה, בעיקר למי שהבית שלו בדיוק הוצף בשיטפון.
התופעה הזו העצימה את המודעות לפלישתה של נמלת האש האדומה, ולפוטנציאל הנזק שלה בעקבות שינוי האקלים, שמביא איתו לפי תחזיות אירועי מזג אוויר קיצוניים בתדירות ובעוצמה גדולה יותר לצד עלייה בטמפרטורות. גם בישראל, נמלת אש מסוג אחר הולכת והופכת נפוצה, והשבוע התבשרנו כי היא ממשיכה להתפשט במהירות, ונמצאה לראשונה גם במשתלות באזור ירושלים. המאמצים לבלימתה בשיאם – אך הם רחוקים עדיין מהצלחה.
מלכות האש
מקורה של נמלת האש האדומה (Solenopsis invicta), שפלשה לארצות הברית ולרחבי העולם, הוא בדרום ומרכז אמריקה. עקיצתה כואבת מאוד ויוצרת מעין כווייה, ומכאן גם שמה. העוקץ שלה, כמעין מחט, מוביל ארס צורב שהורג רקמות חיות. קבוצה של נמלי אש יכולה להתאגד ולטרוף גוזלים, זוחלים ואפילו במקרים יוצאי דופן עופרים קטנים, ולמעשה כמעט כל מקור חלבון שיכול להיכנס אל בין לסתותיהן.
נמלת האש היא אחד מהמינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם, בעיקר בשל ההשפעות הקשות שלה הן על הסביבה הטבעית והן על בני האדם. היא נמצאת ברשימת מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, אשר ההשפעה שלהם על המערכת האקולוגית היא ההרסנית ביותר. היא הפכה למין פולש נפוץ במקומות שונים בעולם, בהם צפון אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ואיים באוקיינוס השקט. הגורם להתפשטות הנמלה בעולם הוא בעיקר הסחר בעץ שבו נמצאים הקנים שלהן.
נמלי האש משגשגות במזג אוויר חם ובונות את קניהן באופן אסטרטגי ליד מקורות מים טבעיים ומלאכותיים כמו מערכות השקיה וממטרות, ולכן יכולות להקים את ביתן גם באקלים יבש. על כן, ההערכה הרווחת היא כי הן צפויות לשגשג לאור מגמת ההתחממות העולמית. כך הן יכולות להרחיב את שטח התפוצה שלהן ולהשתלט על בתי גידול נוספים – שם הן גוזלות משאבים מחרקים מקומיים, מקטינות את סיכויי השרידות של מינים שונים והתוצאה הסופית היא מערכות אקולוגיות חלשות יותר, שהשליטה הבלתי מעורערת שלהן היא נמלת האש.
נמלי אש גורמות לפגיעה לא רק בסביבה הטבעית אלא גם לבני האדם. ההערכות הן כי כ-14 מיליון בני אדם נעקצים רק בדרום-מזרח ארצות הברית מדי שנה, וחלק מהאירועים מסתיימים באשפוז. בנוסף, עלות הנזק השנתי שלהן בעולם – לבני האדם, לבתים, לקווי חשמל וטלפון ולחקלאות נאמדת בלפחות 6.7 מיליארד דולרים בשנה.
הנמלה שנהנית משינוי האקלים
שורה של מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות הצביעו על כך שהחרקים בעולם נעלמים, ובמהירות. נמלי אש נהנות מכך מאוד: הן מומחיות בתפיסת נישות אקולוגיות המתפנות לאחר היעלמותם של חרקים אחרים, ומשגשגות לאחר אסונות ושינויים קיצוניים בשטח, כמו שיטפונות והרס של בתי גידול על ידי האדם. אם כך, האם נמלי האש למעשה נהנות משינוי האקלים, לעומת שאר החרקים שנפגעים ממנו?
מחקר מקיף שפורסם בשנת 2014 על ידי חוקרים מצרפת בדק בצורה יסודית את הקונצנזוס המדעי שלפיו שינוי האקלים יגרום להתפשטות מוגברת של נמלים פולשות ברחבי העולם. המחקר בחן את השפעתו של משבר האקלים על תפוצתם של 15 מינים פולשים של נמלים, ובהם נמלת האש האדומה, בהתאם לחמישה תרחישים מקובלים של שינוי האקלים העולמי בשנת 2080. החוקרים בדקו כיצד התנאים המשתנים הללו ישפיעו על פוטנציאל ההתפשטות של הנמלים בכל העולם (למעט אנטארקטיקה) וכן באופן ממוקד באזורים רגישים (hotspots) שבהם קיימים בעלי חיים וצמחים נדירים ופגיעים במיוחד.
בניגוד למה שניתן היה אולי לצפות, תוצאות המחקר הראו שבמבט עולמי, רק חמישה מיני נמלים צפויים להגדיל את פוטנציאל התפוצה שלהם כתוצאה מהשפעות שינוי האקלים. שני מינים נוספים לא צפויים להיות מושפעים כלל משינוי האקלים, ואילו רוב המינים – שמונה במספר – צפויים לחוות אפילו ירידה בפוטנציאל התפוצה שלהם בעולם. התוצאות הללו מצביעות על כך שבניגוד לתפיסה הרווחת, נמלים פולשות לא יפיקו תועלת באופן שיטתי משינוי האקלים, אלא יסבלו מהשלכותיו בדומה לחרקים רבים אחרים. עם זאת, במבט מקומי, התוצאות אינן מעודדות. באירופה, למשל, שישה מינים יחוו עלייה בפוטנציאל ההתפשטות, ולכל הנותרים יישאר פוטנציאל התפשטות הדומה לזה שקיים היום. כמו כן, ב"אזורים הרגישים" קיים פוטנציאל התפשטות גדול פי שניים מאשר בשאר העולם – בהווה, וגם בעתיד.
ומה באשר לנמלת האש האדומה? באופן לא מפתיע, היא נמנית עם חמשת מיני הנמלים שייהנו משינוי האקלים, ובגדול: שיעור התפוצה שלה צפוי לגדול בכל היבשות, ובייחוד בדרום-מערב ארצות הברית, צפון אפריקה ודרום אירופה, הודו וחצי האי ערב, דרום אפריקה ואוסטרליה.
אש בכנרת
ישראל סובלת מנחת זרועה של נמלת אש אחרת, קרובה-רחוקה של נמלת האש האדומה. נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) היא מין פולש שמקורו בדרום אמריקה ושהתגלה בישראל בסוף שנת 2005 בקיבוץ אפיקים, ונפוץ כעת בכל רחבי הארץ. ניתן למצוא אותה מחוץ לבית ובעיקר באזורים לחים: בגינות, מדשאות, משתלות, בריכות ועל גבי עצים. הנמלים נכנסות לבתים בעיקר בקיץ בחיפוש אחר לחות ומזון. בדומה לאחיותה הגדולה, גם עקיצת נמלת האש הקטנה גורמת למעין כווייה כואבת במיוחד.
נמלת האש הקטנה מועברת בקלות על ידי האדם באמצעות מעבר של סחורות, לרוב בעציצים, בתעשיית העץ ובתוצרים חקלאיים אחרים. בסקירה שנערכה לפני שנה על ידי החוקרים איתי רנן וענב וידן מהמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב, נמצא כי המין ממשיך להתפשט בישראל ונמצא היום בלמעלה מ–300 אתרים ויישובים. אחד הממצאים המדאיגים במיוחד שעלו במחקר הוא הימצאותה של הנמלה בחופי הכנרת – הנמלה הטרופית מותאמת לציפה על המים ועלולה להתפשט בקלות לאורך חופי האגם. עוד ממצא מדאיג הוא שהנמלים הגיעו בשנים האחרונות גם ליישובים ומדשאות ציבוריות באזור ים המלח, דבר שעלולה להיות לו השפעה מדאיגה על הסביבה הטבעית, הרגישה ממילא באזור. לפי דוח שהוגש למשרד להגנת הסביבה ב-2013, במקרה של התפשטות מלאה של הנמלה מדינת ישראל צפויה להפסיד מעל 1.2 מיליארד ש"ח מדי שנה בשל נזקי הנמלה ליישובים, לחקלאות ולתיירות. עוד מיליוני שקלים רבים יידרשו לשיקום הפגיעה במינים ובבתי גידול טבעיים כתוצאה מהתפשטות הנמלה ונזקיה.
השבוע התברר כי נמלת האש קנתה לה אחיזה גם באזור חיוג 02. במהלך סיורים שערכו מפקחי המשרד להגנת הסביבה בחודש האחרון, התגלו מוקדים של נמלת האש בשתי משתלות באזור ירושלים: משתלת פולק בסמוך ליישוב מסילת ציון, ומשתלת "ירוק במדבר" שביישוב תקוע. בשל כך, יש חשש כי הנמלה נמצאת ביישובי האזור: במועצה האזורית גוש עציון, ביישובי המועצה האזורית מטה יהודה, ירושלים והסביבה. המשרד להגנת הסביבה מבקש מהציבור שרכש עציצים ושתילים מן המשתלות המוזכרות בתקופה האחרונה לנקוט עירנות, לבדוק אם הם נגועים בנמלה, ולעדכן בהתאם את הרשות המקומית ואת המשרד להגנת הסביבה במוקד שמספרו 6911*.
"על מנת להתמודד עם מינים פולשים ובפרט עם נמלת האש הקטנה, יש לפעול בכמה כיוונים", אומר רנן. "ראשית יש לעצור את מקור ההפצה ובארץ מדובר במשתלות. הנמלים בונות את קניהן בתוך העציצים בסביבה לחה, ומהמשתלה הן יכולות להגיע בעצם לכל מקום. כמו כן, במחקר שנערך בארץ לפני כעשר שנים, נמצא כי כל נמלי האש בארץ הן צאצאיות של אותה מלכה, האוכלוסיות זהות גנטית, ולכן קיים היעדר אגרסיביות תוך-מינית, המאפשרת צפיפות קנים קיצונית. לכן, ההדברה יכולה לקחת זמן והחומרים אינם מותאמים לאוכלוסייה בהיקף גדול".
לדעת החוקרים, ללא תכנית לאומית למלחמה במזיק, תגרום הנמלה נזקים כלכליים ואקולוגיים אדירים בארץ. אמנם, בתחילת 2006 הוקם צוות בין-משרדי בראשות המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, במטרה להתמודד עם פלישת נמלת האש הקטנה לישראל. המשרד להגנת הסביבה גם הוציא הנחיות לטיפול בנמלת האש הקטנה, והתיר לשימוש שישה תכשירי הדברה, חמישה מתוכם הם פיתיון גרגרי. אך מהסקירה עולה כי קיימת סבירות גבוהה שחלק מהתכשירים הללו לא מותאמים לנמלת האש הקטנה, בעיקר בשל גודל גרגר גדול מדי המקשה על הנמלה לאסוף אותו לקן, בייחוד כאשר הקנים נמצאים על עצים. בנוסף, החומר הפעיל של חומרי ההדברה המאושרים בארץ מתפרק במים ויעילותו חלקית במקומות עם השקיה קבועה (כמו מדשאות ומשתלות).
לדברים הללו מגיב ד"ר אורי שלום, ראש אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. "על מנת לצמצם את תפוצתה של נמלת האש הקטנה בארץ, המשרד להגנת הסביבה פועל בשלושה מישורים: הראשון הוא פיקוח ארצי על כל המשתלות בישראל. בארץ קיימות מאות משתלות, וזיהינו אותן כאחד הגורמים להפצת נמלת האש הקטנה ממקום למקום. כתבנו נוהל מיוחד, וקיים תפקיד אצלנו במשרד שאמון על בדיקת המשתלות לאיתור מוקדי קינים של נמלת האש הקטנה והדברתה. המישור השני זו יוזמה בתהליכי אישור, הנקראת "תו ירוק" למשתלות, התו מוענק למשתלות על ידי מכון התקנים במידה שהן עושות מספר פעולות סביבתיות בשטחן. בין הפעולות כלולה בקרה שוטפת על נוכחות נמלת האש במשתלה. תו התקן יאפשר לרשויות מוניציפליות ואנשים פרטיים לדעת האם כדאי להם לקנות במשתלה מסוימת, או שמא יש סיכוי שבאחד מהשתילים יהיה קן של נמלי אש, ובנוסף יחזק את הפיקוח על המשתלות בישראל.
"המישור השלישי הוא שיפור יעילות הדברת הנמלה בארץ. אנחנו מעודדים חברות המייצרות או מייבאות חומרי הדברה בארץ לפתח את התכשיר המוצלח והיעיל ביותר, ולהשתמש בניסיון, בידע ובכלים שלהן על מנת לבחון התאמתם של תכשירי הדברה חדשים. בנוסף, אנחנו מתכננים לערוך ניסויים בקנה מידה רחב ולנסות שיטות הדברה ואמצעים חדשים להתמודדות עם נמלת האש הקטנה, אותם נוכל גם להעביר לרשויות המוניציפליות. אנחנו חושבים שפיקוח, ניסויים ותכשירי הדברה יעילים הם כלים טובים שיעבדו בקנה מידה רחב ובאמצעותם נוכל להתגבר על הבעיה ברמה המקומית ולהפחית את כמות הנפגעים ממנה".
ומה באשר להשפעות שינוי האקלים על תפוצת נמלת האש הקטנה בישראל? כמו בעולם, נראה שהנמלים הפולשות משגשגות גם בלעדיו. פרופ' צביקה מנדל מהמחלקה לאנטמולוגיה במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, מסביר ש"מינים פולשים היא סוגיה רבת פנים, וכך גם הכוחות או המנגנונים המניעים את התפשטותם. שינויי האקלים הם לא הגורם הראשוני הישיר. שינויי האקלים 'פועלים' בשני כיוונים עיקריים: הם יוצרים את התנאים להתעצמות אוכלוסיות מסוימות של מינים פולשים שכבר התבססו בבית הגידול החדש שלהם, והם גורמים לשינויי צפיפות באזורי המוצא ומגבירים מאוד את סיכויי ההפצה של מינים מקומיים וכך להפוך אותם למינים פולשים במקומות אחרים. אולם ההתפשטות עצמה מואצת על ידי גורמים אחרים. שינויי האקלים משפיעים על מזיקים בישראל ללא כל ספק, אך אין דוגמה מובהקת, לפחות לא בתחום האנטומולוגי, שאפשר לתלות בהם באופן דומיננטי את התבססותו של מין פולש חדש, כיוון שמינים פולשים משגשגים מאוד גם ללא קשר לשינויים האקלימיים".