ד"ר דניאל מדר

הולכות נגד הרוח

ינואר 1, 1970

נמלים באזורים הטרופיים מוותרות על חלק מהמזון שלהן ומביאות לקן רק עלים קטנים שלא יגרמו להן להתעופף במשבים חזקים


כשרוח חזקה נושבת, העלים נעשים מעין מפרשים שיכולים לגרור את הנמלה ולהעיף אותה. צילום: PROU.S. Department of Agriculture, Flickr
כשרוח חזקה נושבת, העלים נעשים מעין מפרשים שיכולים לגרור את הנמלה ולהעיף אותה. צילום: PROU.S. Department of Agriculture, Flickr

יצורים חיים עוברים התאמות אבולוציוניות כמעט בכל פן בגופם או בהתנהגותם. העיקרון הוא פשוט – להתנהגות, לתכונה או לחלק גוף שעוזרים להם להעביר את הגנים שלהם לדור הבא יש סיכוי גבוה להתקבע. לפרטים שהם ללא התכונות הללו, או שיש להם תכונות מתאימות פחות, סיכוי נמוך יותר לשרוד ולהעביר את המידע הגנטי שלהם לדורות הבאים. כך, תנאים משתנים או סביבות חדשות משנים תכונות של יצורים חיים.

נמלים ידועות ביכולתן לשאת גופים גדולים וכבדים מהן פי כמה. במחקר חדש נבחנו הנמלים הגוזרות (leaf cutting ants), החיות בקהילות חקלאיות: הן גוזרות עלים מצמחים בסביבה, סוחבות אותם אל הקן התת קרקעי שלהן ומגדלות עליהם פטריות שהן אוכלות.

כשרוחות חזקות נושבות, העלים שהנמלים נושאות עלולים להפוך למעין מפרשים ולהעיף אותן יחד אתם לכל עבר. החוקרים בחרו טורי נמלים עובדות הפעילו לכיוונן מאווררים של מחשבים שיצרו משבי רוח חזקים; כך הם בדקו איך הנמלים מתמודדות עם הרוח. הם חישבו שבתנאים כאלה הנמלים מצליחות לאסוף רק כחצי מכמות העלים לעומת זמן שבו הרוח אינה נושבת. ההבדל הזה משקף פגיעה של כ-50% באספקת המזון לשדה הפטריות של הנמלים – השפעה שלילית ביותר על שגשוג הקהילה החקלאית.

אם עבודתן של הנמלים נפגעת הן מביאות לקן פחות מזון. צילום: Simon Walker, Flickr
אם עבודתן של הנמלים נפגעת הן מביאות לקן פחות מזון. צילום: Simon Walker, Flickr

לכן, לא מפתיע שחוקרים מצאו שבתנאים של רוחות חזקות הנמלים מעדיפות לשאת עלים צרים וארוכים יותר שיש להם מפרש קטן יותר. אמנם במצב כזה כמות העלים שהן נושאות פחותה יחסית לזמן ללא רוחות, אבל  אבל כך קטנים הסיכויים שהנמלים יתעופפו עם העלים ויגיעו לפטריות שלהן בלי ארוחת ערב כלל. הנמלים אפילו משנות את כיוון העלה שהן נושאות כך שצדו הצר מופנה אל הרוח.

מחקר זה מצטרף למחקרים אחרים שמצאו יכולות הסתגלות מרשימות של נמלות קציר, למשל נשיאת מטען קל יותר בעלייה ונשיאת מטענים קטנים יותר כשיש מגבלה של מחסום גובה.

אם חשבתם לעצמכם "מה אכפת לנו מהנמלים הללו ומהרוח? זה מחקר חסר חשיבות!", נזכיר לכם שידוע שמערך המינים השונים של הנמלים הגוזרות ושל חוות הפטריות שלהן מהווה את מערך אוכלי העשב המשמעותי ביותר באזורים הטרופיים. לפגיעה במערך הזה השלכות מרחיקות לכת על תפקוד הצמחים באזור הטרופי, וגם על תפקודם של היצורים הניזונים מהנמלים – אם הן לא יסתגלו לעבודה בתנאי רוח מספרן ירד מפני שיהיה להן פחות מזון, וכתוצאה מכך יצטמצם כל מארג המזון המסתמך עליהן.

הכתבה פורסמה ב"זווית" ב-28/03/2016

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ממה מיוצר הדבש שאנחנו אוכלים? מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה

thumbnail

הזיקית שהתחפשה מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו

thumbnail

פטרייה קטנה ורעילה הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים