סהר פרחי

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס

23/06/2021

מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי


אין ספק שמצבם של יערות הגשם באמזונס רחוק כיום מלהיות מעודד. רק לאחרונה הוביל העניין העולמי בנושא את ממשלת ברזיל, שרוב שטחי היער נמצאים בשטחה, להציע לממשל האמריקאי בראשות הנשיא ג'ו ביידן "עסקה": הפחתה של בירוא היערות ב-40 אחוז מצד ברזיל – תמורת תשלום של לא פחות ממיליארד דולר מצד האמריקאים. 

ליערות האמזונס חשיבות רבה, בין השאר משום שהעצים הרבים והצמחייה הסבוכה שבהם קולטים פחמן דו-חמצני – גז חממה שנחוץ להם כבסיס לתהליך הפוטוסינתזה, מה שתורם גם למיתון משבר האקלים. עם זאת, ממחקר חדש, שנערך תוך שיתוף פעולה של חוקרים מרחבי העולם, עולה שלמרות מה שהיינו מצפים, בשנים האחרונות, פליטת הפחמן הדו-חמצני ביערות האמזונס שבברזיל גדולה מקליטתו. 

במחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Climate Change, נמצא שבין 2019-2010, יערות האמזונס שבשטח ברזיל פלטו כ-16.6 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני – וקלטו רק 13.9 מיליארד טון. כלומר, על פי המחקר, יערות האמזונס הפכו מגורם חיובי שממתן את משבר האקלים – למקור של פליטות פחמן לאטמוספרה. הסיבה העיקרית לכך היא הצתתן של שריפות יער נרחבות לצורך השמדת העצים, מה שגורם לפליטה נרחבת של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה – ומאידך, ירידה ביכולת של היער לקלוט אליו פחמן דו-חמצני בגלל ההפחתה המשמעותית בהיקף השטח המיוער שבו, עקב שריפתם או כריתתם של העצים.

יער האמזונס הוא יער הגשם הטרופי הגדול בעולם והוא מכסה קרוב ל-6 מיליון קילומטר רבוע, כש-60 אחוז מתוכם בברזיל. ביער, שקרוי על שם נהר האמזונס שזורם בו, יש מגוון ביולוגי רחב במיוחד של צמחים ושל בעלי חיים. 

"האמזונס הוא אחד ממקבעי הפחמן הגדולים ביותר בכדור הארץ", מסביר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. קיבוע זה מתרחש כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, שבמסגרתו הצמחים סופחים אליהם פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, ויוצרים ממנו חומרים אורגניים שחיוניים לקיומם ולבניית גופם. "התהליך שאנו עדים לו גורם לפגיעה משמעותית ביכולת ההתחדשות של האטמוספירה. פגיעה בגורם שמסלק פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה מביאה באופן ברור לעלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני, ולבסוף אנחנו נהיה עדים לשינוי אקלים גדול יותר ומהיר יותר", הוא אומר.

בין הרס להשמדה

על פי המחקר, היקף בירוא היערות ב-2019 היה גדול כמעט פי 4 מהיקפו ב-2017 וב-2018, ושטח היער שנשרף, שנכרת או שאבד בשל בצורת עלה מכ-10 מיליון דונם ב-2018 ללא פחות מ-39 מיליון דונם ב-2019 – שטח שגדול כמעט פי 2 משטחה של מדינת ישראל. יש לציין שגם נתונים אלה הם חלקיים, והם לא כוללים שטחים שנפגעו אך לא הושמדו כליל.

חשוב לציין שבירוא יערות, כלומר הרס מוחלט והשמדה של שטחים נרחבים ביער, הוא לא הדרך היחידה שבה היער נפגע. "רוב שטחי היער שנפגעו נפגעו מדגרדציה – פגיעה מתמשכת ורציפה ביער על ידי קיטוע של השטחים הירוקים", אומר יאיר. "אומנם לא מדובר בהרס מוחלט, אך התופעה מביאה את היער למצב שבו הוא לא יעיל מספיק בהיבט של קיבוע פחמן". 

בירוא היערות מתבצע לצורך פינוי מקום עבור שטחי מרעה לפיתוח תעשיית הבשר, שטח לקידוחי נפט ומכרות ואדמות חקלאיות לגידולי סויה ותירס, שמשמשים בעיקר להזנת בקר ובעלי חיים נוספים במשק החי. בנוסף, כחלק מהגידול הדמוגרפי העולמי עלה בשנים אלה הביקוש לעצים כחומר גלם לשימושים רבים כמו בנייה, הפקת נייר וייצור חפצי בית. 

האמזונס כמשוואה כלכלית 

כריתת ושריפת העצים באמזונס הברזילאי התרחבה מאז שז'איר בולסונארו, שידוע כתומך נלהב ואקטיבי בתעשיות אלו ממניעים כלכליים ופוליטיים, נבחר לנשיאות ברזיל בתחילת 2019. נקודת השיא הייתה שריפות הענק שהתרחשו בשמונת החודשים הראשונים לכהונתו של בולסאנרו, ושזעזעו את העולם כולו. על פי נתוני המרכז לחקר החלל בברזיל, 75 אלף שריפות פרצו בתקופה זו בשטחי האמזונס במדינה, כשרובן המוחלט הן מעשי יד אדם – מספר שגבוה ב-85 אחוז ממספר השריפות שהתחוללו במהלך 2018. 

ממצאי המחקר החדש תומכים בקביעה זו, והחוקרים משערים שההחרפה היא תוצאה של התרופפות מדיניות הגנת היערות במדינה. "בברזיל מבינים טוב מאוד את הבעיה, אבל פשוט לא אכפת להם", אומר יאיר. "הנשיא בולסאנרו הבהיר שהוא לא מעוניין שיסבירו לו איזו מדיניות לקיים ביערות, ושהוא הריבון וזהו זה. הפתרון הסביר ביותר הוא להפעיל על ברזיל לחץ כלכלי במאמץ בינלאומי". 

היקף בירוא היערות ב-2019 היה גדול כמעט פי 4 מהיקפו ב-2017 וב-2018. צילום: Gleilson Miranda / Governo do Acre, CC BY 2.0

"מי שמצדד בטענתו של בולסונארו כי תהליך בירוא היערות מפתח תעשיות שונות בברזיל ותורם לתוצר הלאומי טועה, כי מדובר בסכומי כסף קטנים שזוכים לו רק מעטים", מוסיף רפאל שטרן, דוקטורנט במעבדתו של פרופ' דן יקיר מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע. "השקעה בתוצרים טבעיים של היער, כמו פירות, אגוז ברזילאי או גומי טבעי, תהיה הרבה יותר כלכלית לברזיל".

נקודת האל חזור מתקרבת

לדברי יאיר, כל עוד בירוא היערות נמשך, אנחנו הולכים ומתקרבים לנקודה שבה היער לא יוכל להתחדש ולשמור על החַיּוּת שלו. "אם נגיע לנקודה הזו, נראה דעיכה מהירה של חברת העצים הגבוהים", הוא אומר. "עם זאת, הכל תלוי במעשיהם של בני האדם".

"גם אם צמחייה חדשה תפותח בצורה מלאכותית, היא לעולם לא תוכל להיות כמו הצמחייה הטבעית שקיימת באמזונס", מוסיף שטרן. "אם נגיע למצב הזה, האמזונס יהפוך ליער שונה מאוד מזה שאנחנו מכירים".

חשוב להדגיש שלמרות הירידה הנצפית ביכולת קיבוע הפחמן שלו, לאמזונס יש עדיין חשיבות גדולה במיתון משבר האקלים. בלעדיו, העולם היה בבעיה קשה עוד יותר, פליטת גזי החממה הייתה גדולה יותר ומשבר האקלים עלול היה להיות חריף יותר לאין שיעור. ממצאים כמו אלה שעלו במחקר החדש מוכיחים את החשיבות האדירה שטמונה בשמירה על יערות הגשם הללו, למעננו – ולמען הדורות הבאים. "אפשר לפתח בזכות האמזונס מגוון חדש של תרופות, חומרים ומאכלים", מסכם שטרן. "במידה מסוימת, אנחנו שורפים ספרייה שלמה בלי לפתוח ספר אחד".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר לתחלואה בקורונה בישראל במחקר חדש אספו חוקרים ישראלים נתוני זיהום אוויר ונתונים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על 279 ישובים בישראל ובדקו כיצד הושפעה בהם התחלואה בקורונה בגלים הקודמים של המגפה. התוצאות מעוררות דאגה

thumbnail

מה עושים כשהקרקע מפשירה לנו מתחת לרגליים? משבר האקלים גורם לכך שמבנים ותשתיות בצפון רוסיה נפגעים באופן קשה כתוצאה מהפשרת קרקעות שהיו עד לא מזמן קפואות-עד. כיצד מתמודדים שם עם התופעה ומה גם ישראל צריכה לעשות כדי להיערך להשפעות שינוי האקלים?

thumbnail

האדריכליות של הטבע כבר אלפי שנים שיכולת הבנייה היוצאת מן הכלל של הדבורים מדהימה את האנושות. מחקר חדש שופך אור חדש על התחכום והיעילות המרשימים שדבורים מציגות ביצירת כוורות בטבע