אמנון דירקטור

מְדדים במדדים: ישראל רחוקה מלהיות מדינה בת-קיימא



לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי – והגיע הזמן לשינוי מלמטה


עברו 8 שנים מאז שהעצרת הכללית של האו"ם קבעה 17 יעדים בינלאומיים מרכזיים לפיתוח בר-קיימא (SDGs), שמכתיבים מאז מדיניות בקנה מידה רחב מסביב לגלובוס. כעת, מחקר ישראלי חדש שטרם פורסם, בחן חושף שישראל נמצאת בפיגור להשגת היעדים – ומדליק נורת אזהרה חמורה בנוגע למצבנו בעתיד.

ב-2015 העצרת הכללית של האו"ם, שמורכבת מ-193 המדינות שחברות בארגון – ובהן ישראל – אימצה את ״אג'נדה 2030״: תוכנית פעולה שמורכבת מיעדים שכל מדינה נדרשת להשיג עד 2030, במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת-קיימא – מצב שבו החברה האנושית תוכל להמשיך להתקיים ולשרוד, לזמן ארוך ככל האפשר.

היעדים, Sustainable Development Goals או בקיצור SDGs – כוללים 17 מטרות על ו-169 יעדי משנה במנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים: מיגור העוני, אפס רעב או אי-ביטחון תזונתי, בריאות טובה ורווחה אנושית, חינוך איכותי, שוויון מגדרי, מים נקיים ותברואה, אנרגיה זמינה ונקייה, עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית, תעשייה, תשתיות וחדשנות, צמצום אי-השוויון, ערים וקהילות מקיימות, צריכה וייצור אחראיים, משבר האקלים, שימור המשאבים הימיים, חיים על פני האדמה, שלום צדק וחוזק המוסדות ושותפות להשגת היעדים.

Stock market direction
מחקר ישראלי חדש שטרם פורסם, בחן חושף שישראל נמצאת בפיגור להשגת היעדים – ומדליק נורת אזהרה חמורה בנוגע למצבנו בעתיד. Photo by AbsolutVision on Unsplash

כדי להבין מה מצבנו בגזרת ה-SDGs, המחקר החדש בחן את הנתונים מאחורי דו"ח שבחן את התקדמות העולם נכון ל-2022 – והרכיב תמונת מצב של החולשות והחוזקות של מדינתנו, תוך שימוש בנתונים וההערכות העדכניים ביותר. ״יעדי הפיתוח הם אבני דרך שחיברו יחד מיטב החוקרים, המדענים ואנשי מקצוע מהעולם כולו, במטרה לפתח אסטרטגיה ולהיות מוכנים לאתגרים בינלאומיים כמו משבר האקלים וגידול האוכלוסייה – עד 2030״, מסביר ד״ר יוסף גוטליב, כותב המחקר וראש יוזמת מאיץ ישראל 2030 של קרן ירושלים ירוקה. ״יש מדינות שלוקחות את התוכנית הזאת ברצינות רבה – כך שה-SDGs הוטמעו בתכנון ובפיקוח של משרדי הממשלה אחר תוכניות העבודה שלהן; לצערנו, ישראל לא נמצאת ביניהן״.

ראש לשועלים

אז איפה ישראל כן נמצאת? נתחיל בחדשות הטובות: ביחס לשכנותינו במזרח התיכון ובצפון אפריקה – במדד הכללי, ישראל ניצבת במקום הראשון. החדשות הטובות פחות: כידוע, רבות משכנותינו הן מדינות מתפתחות כך שהובלתנו עליהן לא מהווה ניצחון מרשים במיוחד.

ועכשיו לחדשות הרעות: בקרב מדינות ה-OECD, ישראל ניצבת כמעט בסוף הרשימה, במקום ה-34 מתוך 38; וגם – לא השיגה אף יעד מבין 17 היעדים שנקבעו עד 2030. "חשוב להסתכל על התמונה הגדולה ועל מה שהיא אומרת עלינו", מסביר גוטליב. "ברוב המדדים, ישראל נמצאת בתחתית – והמצב הזה מעיד על מדינה שהיא לא בת-קיימא ואפילו לא בדרך לשם".

עוד עולה מהמחקר שלמדינת ישראל קיימים אתגרים נרחבים ב-35 אחוז מיעדי המשנה (שלהם יש נתונים זמינים) – בתחומים הבאים: 55 אחוז מהם קשורים לממשק בין אדם וטבע – למשל, ממוצע זיהום אוויר גבוה, 21 אחוז נוספים קשורים לצדק חברתי ולחירות הפרט – למשל, פערי שכר מגדריים ואחוזי כליאה גבוהים, 16 אחוז מהם בתחום איכות ורמת החיים – למשל, עוני בגיל השלישי, ו-8 אחוז נוגעים לשיתוף פעולה בינלאומי – למשל, סודיות פיננסית גבוהה (מצב בעייתי, שמעודד הלבנות הון).

השינוי הוא עלינו

המחקר מצביע על תופעה בעייתית נוספת: ישראל – מדינה קטנה בשטחה אך בעלת קצב ריבוי טבעי גבוה – מנצלת עוד ועוד את השטחים הירוקים שבשטחה, כמו גם את משאבי הטבע הדלים שברשותה – למשל, גז טבעי ואוצרותיו של ים המלח. ״המחקר מספק לנו תמונה רחבה והבנה חשובה לתהליך שמתרחש ב-30 שנה האחרונות בישראל: אימצנו מודל שמושפע מאוד מארצות הברית, ושמעודד אותנו להיות חברה צרכנית שתופסת את הטכנולוגיה כמי שתציל אותנו מהמשברים״, מעיד גוטליב.

Annapurna Solutions
בקרב מדינות ה-OECD, ישראל ניצבת כמעט בסוף הרשימה, במקום ה-34 מתוך 38; וגם – לא השיגה אף יעד מבין 17 היעדים שנקבעו עד 2030. Annapurna Solutions, CC BY-SA 4.0

לפי החוקר, המצב הזה עלול לחזור אלינו כמו בומרנג: הליקויים בניהול משאבים סביבתיים ואקולוגיים אלה, יחד עם פערים חברתיים שמאפיינים את מדינתנו, בין אוכלוסיות עשירות לעניות ובין מרכז לפריפריה – יגבילו את יכולת החברה להתמודד עם השינויים הגלובליים, כמו משבר האקלים וגידול האוכלוסין. ״אם אנחנו רוצים שיהיו לנו חיים טובים יותר בעתיד – אנחנו לא יכולים להמשיך עם המצב הקיים", מסביר גוטליב.

הוא מציין שלפי מדד נוסף, ה-International Spillover שבודק את ההשפעות השליליות של מדינות על מדינות אחרות כחלק מה-SDGs – ישראל נמצאת במקום לא מחמיא במיוחד: 147 מתוך 163. "כלומר, בישראל מייצרים, צורכים ומשתמשים במשאבים שנתונים לנו באופן שפוגע לא רק בנו – אלא גם במדינות אחרות", מסביר גוטליב. לדוגמה, רכבים שמיובאים אלינו מחו"ל, בכמויות גדולות, פוגעים במדינות שבהן הם מיוצרים בשל זיהום אוויר, פליטות פחמן דו-חמצני ועוד. "במדינה כמו שלנו, עם משאבי טבע מועטים ואזורים מדבריים נרחבים – אנחנו חייבים לשנות את הגישה הצרכנית והבזבזנית הנוכחית ולקדם סדר ציבורי חדש״.

איך עושים את זה? בין היתר, עלינו להחליף את הכלכלה הבזבזנית שלנו בכלכלה מעגלית, להוביל לשיקום ולטיפוח של משאבי טבע, לעבור למקורות אנרגיה מתחדשת ועוד. ולדברי גוטליב, אי אפשר לחכות למקבלי ההחלטות עבור כך. ״לצערי, נראה שהיעדים האלה נמצאים נמוך מאוד בסדר העדיפויות של הפוליטיקאים שלנו – במיוחד בממשלה הנוכחית", הוא מעיד, "ולאור המצב הזה, נראה שהשינוי תלוי באזרחים שאכפת להם מהמצב, בארגונים החברתיים ובמגזר הפרטי״, הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מה אוכל הדג שבצלחת במהלך אפריל, חודש חג הפסח, הישראלים צורכים בממוצע כ-1.4 קילוגרם דגים טריים, עלייה של כ-75 אחוז לעומת שאר חודשי השנה. מחקר חדש מגלה שאם נמשיך לגדל בחקלאות המים דגים טורפים, שצורכים דגי בר רבים, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית באוכלוסיית הדגים בים התיכון

thumbnail

פסח בא? שחררו פסח אמור לסמל יציאה מעבדות לחירות, אך בשנים האחרונות נדמה שהוא מייצג בעיקר יציאה מפרופורציות. כל הניקיונות, הרכישות והבישולים מכבידים לא רק על חשבון הבנק ועל הבריאות שלנו, אלא גם על הסביבה. אז איך עוברים את החג בשלום? בעיקר עושים פחות

thumbnail

עבדי אקלים בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה