איתי ואן ריין

ים של אור

יוני 25, 2016

האם ידעתם שהאור החודר למים יכול לדכא את רביית האלמוגים או לפגוע במבנה שרשרת המזון? זכרו את זה בפעם הבאה שאתם צועדים על טיילת סמוך לים ונהנים מריצוד הפנסים על פני המים


האור הנפלט מערים שנמצאות על קו החוף חודר גם למים. בתמונה: קו החוף של אילת המוארת בלילה. צילום: israeltourism, Flickr
האור הנפלט מערים שנמצאות על קו החוף חודר גם למים. בתמונה: קו החוף של אילת המוארת בלילה. צילום: israeltourism, Flickr

 

החיים בכדור הארץ התפתחו במשך מיליוני שנים בתנאים של תאורה המשתנה בין יום ללילה, עם הירח שנראה אחרת בכל לילה ובין עונות השנה. אנו בני האדם פעילי יום, וייתכן שמכאן חיבתנו הרבה לאור. החיים באזורים מיושבים הביאו לחיינו מנורות רחוב, פנסי מכוניות ועמודי תאורה לאורכם של כבישים ואלה שינו בצורה יסודית את משטר ההארה הטבעי.

מצילומי לוויין עדכניים עולה שכ-19 אחוזים מכלל השטח היבשתי מוארים במשך הלילה, ושטחים נרחבים – דוגמת יבשת אירופה – מוארים כמעט לגמרי.  לזיהום האור ייתכנו השפעות משמעותיות על האדם: בשנת 2001 יותר מ-99 אחוזים מאוכלוסיית ארה"ב והאיחוד האירופי וכשני שלישים מאוכלוסיית העולם התגוררו בשטחים שבהם שמי הליל מוארים מעל סף המוגדר כזיהום.

תוספת התאורה המלאכותית פוגעת בתפקודם של שעונים ביולוגיים שעוצבו במהלך האבולוציה ומשנה דפוסי התנהגות של בעלי חיים רבים. האור הנוסף, שמופיע בזמנים שאינם מתאימים לפעילות הטבעית, משפיע על ההתנהגות ועל מחזורים טבעיים של שחרור הורמונים כגון מלטונין, עובדה העשויה להסביר את הופעתן של בעיות שינה אצל בני אדם. גם האינטראקציה בין טורפים ליליים לטרפם השתנתה מכיוון שהם רואים אלה את אלה ביתר קלות.

התופעה הזו מכונה זיהום אור. תחום המחקר הבוחן את השפעותיו הוא צעיר יחסית, ובהתאם לכך יש מעט מאוד התייחסות לנושא בחקיקה ובתכנון התשתיות. עד כה החוקרים הסתכלו מתחת לפנס – מרבית המחקר התמקד בשטחים יבשתיים, וההתייחסות להשפעת זיהום האור על הסביבה הימית לא נבחנה כמעט. באחרונה נערך כנס במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה ואליו הגיעו חוקרים מרחבי העולם כדי לדון בנושאים כמו השפעת האור על רבייתם של אלמוגים באוסטרליה, חייהם של דגי סלמון צעירים באנגליה ויצורים זעירים החיים בגוף המים בים התיכון ובאילת (פלנקטון).

 

צפו בסרטון "ויהי אור" על תופעת זיהום האור. הסרטון נעשה במסגרת פרויקט משותף של "זווית" והמחלקה לתקשורת חזותית במכללה הטכנולוגית חולון.

רחוק מהחוף הכול נראה טוב יותר

הסביבה הימית מוארת פחות משטחי היבשה המיושבים, אבל הילת האור הנפלטת מערי החוף הרבות, תאורת המזחים והספינות ומבני תשתית המוקמים בלב הים מביאים לעלייה בזיהום האור מתחת לפני המים. "בתחילה החשש היה שזיהום האור יאפשר פוטוסינתזה בלילה, אך נמצא שבמרבית המקרים תוספת האור אינה מספיקה לכך", מסביר ד"ר עמית לרנר מהמכון לחקר ימים ואגמים שארגן את הכנס.

מתקני תשתיות המוקמים בלב ים מוארים במשך הלילה, מה שעלול לגרום לשינוי בהתנהגות של בעלי חיים הרגישים להבדלים במשטר התאורה. צילום: cclark395, Flickr
מתקני תשתיות המוקמים בלב ים מוארים במשך הלילה, מה שעלול לגרום לשינוי בהתנהגות של בעלי חיים הרגישים להבדלים במשטר התאורה. צילום: cclark395, Flickr

"עובדה זו גרמה לזניחה מסוימת של המחקר בתחום. התעלמות כזו היא בעייתית, מפני שלאור יכולות להיות השפעות אחרות כמו שינויים התנהגותיים בבעלי חיים הרגישים להבדלים מזעריים במשטר התאורה. לדוגמה, התברר שעוצמות האור של מקורות מלאכותיים חזקות בכארבעה עד שישה סדרי גודל מסף הרגישות של בעלי חיים ימיים, ולכן הן משפיעות על התנהגות ראייתית שלהם כגון משיכה ודחייה מאור, טריפה ותפוצה. זו הסיבה לכך שהועלתה מחדש ההכרה באפשרות של זיהום אור תת ימי במרחקים ובעומקים גדולים בים".

ד"ר אורן לוי מאוניברסיטת בר אילן תיאר בכנס איך שוניות אלמוגים, מבתי הגידול העשירים בעולם, עלולות להיפגע מזיהום אור. הוא ערך מחקר בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה, שבה רביית אלמוגים רבים מתוזמנת באופן מופלא ללילה יחיד בשנה. התזמון המדויק תלוי בדפוס ההארה המשתנה בשל מחזורי הירח – ובמהלך הניסוי, אלמוגים שהיו חשופים לתאורה מתמדת לא שחררו את חומרי הרבייה למים והפסידו את חלון ההזדמנויות הקצר לרבייה. אזור המחקר באוסטרליה מרוחק מהיבשת ולכן האלמוגים שם אינם חשופים לזיהום אור, אבל בימים אלה בוחן לוי את דפוסי הרבייה של האלמוגים במפרץ אילת שבו קיים זיהום אור משמעותי יותר.

פגיעה נוספת של תאורה מלאכותית יכולה לסכן את דגי הסלמון שנמצאים תחת שלל איומים לבתי הגידול הטבעיים בנהרות ובנחלים באנגליה. ד"ר ויליאם ריילי מ- Centre for Environment, Fisheries and Aquaculture science (CEFAS) בעיר לווסטופט שבאנגליה בחן את השפעת תוספת התאורה על שלבים צעירים במחזור החיים של דגי הסלמון.

בניסויי מעבדה, שבהם דימה זיהום אור האופייני לתאורת רחוב בסמוך לנחלים, נצפתה ירידה בשרידות ובגודל הגוף של הדגים בשלב הרגיש של הבקיעה מהביצים בקרקעית הנחל. השפעת האור נצפתה גם על עיתוי הנדידה של הדגים הצעירים במורד הנחלים, שבאופן טבעי נעשית בחסות החשיכה מיד לאחר השקיעה, אך בעקבות תוספת התאורה הורחבה לכלל שעות היום. עם זאת, ציין ריילי, תוספת האור מעודדת התקבצות של דגי הסלמון הצעירים ללהקות ומקלה את המעבר שלהם דרך מכשולים שונים לאורך הנחל.

שני שלישים מאוכלוסיית העולם נמצאים באזורים שבהם רמת התאורה גבוהה מהתקן שנחשב זיהום אור. צילום: Data courtesy Marc Imhoff of NASA GSFC and Christopher Elvidge of NOAA NGDC. Image by Craig Mayhew and Robert Simmon, NASA GSFC
שני שלישים מאוכלוסיית העולם נמצאים באזורים שבהם רמת התאורה גבוהה מהתקן שנחשב זיהום אור. צילום: Data courtesy Marc Imhoff of NASA GSFC and Christopher Elvidge of NOAA NGDC. Image by Craig Mayhew and Robert Simmon, NASA GSFC

העלאת המודעות כצעד ראשון

בעיית זיהום האור לא פסחה גם על ישראל ויש כמה קבוצות מחקר שנמצאות בשלבים ראשונים של מחקר בתחום. הילה פישוב, ממעבדתו של ד"ר עמית לרנר, חוקרת פלנקטון – אותם יצורים זעירים המרחפים במי הים ונמצאים בבסיס שרשרת המזון. היא בדקה את נוכחותם במרחקים שונים מרציף הפחם של תחנת הכוח בחדרה המואר במשך הלילה, ומצאה שוני בחברת הפלנקטון. כעת היא בוחנת אם תוספת האור יכולה להסביר מדוע קבוצות מינים מסוימות בחברת הפלנקטון נמצאות בה או נעדרות ממנה.

במפרץ אילת מדד רז תמיר מאוניברסיטת בר אילן את זיהום האור מחלקו הצפוני של המפרץ סמוך לאזור המלונות והעיר ועד חופה הדרומי של אילת המפותח פחות. כצפוי, נמצא שעוצמת האור במים יורדת עם ההתרחקות מהעיר. עם זאת, נראה שזיהום האור חודר לעומק של כמה עשרות מטרים וקיים גם באתרים מרוחקים מהחוף. ייתכן שזה קורה בגלל צלילוּת המים וההשפעה המשולבת של אילת ושל עקבה מעברו השני של המפרץ.

האורחים מאירופה ציינו שבדומה למצב בישראל, גם במדינותיהם, שבהן קיימת רגישות גבוהה יחסית לסוגיות סביבתיות, המודעות והחקיקה בנושא זיהום האור טרם התפתחו. ד"ר אסף זבולוני מרשות הטבע והגנים מנסה לפעול לצמצום זיהום האור באילת שעלול לפגוע בשוכני השונית. לדבריו, הטיפול בזיהום האור כולל תכנון נכון של תשתיות חדשות, למשל בחירת התאורה למקטע החדש של כביש 90 הנסלל לאורך החוף. נוסף על כך, קיים רצון לשפר תאורה קיימת במבנים המוצבים בקו המים כמו רציפי חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון).

התחלה מאוחרת דורשת פעולה מיידית

רביית אלמוגים היא תהליך טבעי המושפע ממחזורי האור והחושך. צילום: Emma Hickerson, Flower Garden Banks National Marine Sanctuary
רביית אלמוגים היא תהליך טבעי המושפע ממחזורי האור והחושך. צילום: Emma Hickerson, Flower Garden Banks National Marine Sanctuary

העובדה שרק באחרונה חלחלה ההבנה שלתוספת האור המלאכותית השפעה שלילית על הסביבה הטבעית יכולה דווקא לסייע לצמצום ממדי התופעה. ד"ר זבולוני מספר שתאורה שתוכננה ללא מחשבה מוקדמת בשטח בית ספר שדה באילת הוחלפה לתאורה מתקדמת המצמצמת את היקף זליגת האור לשטחים הטבעיים.

נראה שבמקרים רבים העלאת הנושא למודעות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות של תאורה משתנה או כזו שפועלת באורכי גל מתאימים מצמצמות את זיהום האור בלי לפגוע משמעותית ברווחת הציבור.

בשנים האחרונות עוסקים המדענים בשאלה אם מדובר באחד מסוגי הזיהום המשמעותיים והבלתי נחקרים ביותר. המסר החשוב העולה מעבודתם הוא שכדי להיטיב עם היצורים החיים, ובכללם בני האדם, צריך לבחון מחדש את השימוש הפזרני באור במאה הבאה; וצריך לעשות את זה עכשיו, לפני שהשינוי הקיצוני של משטר התאורה בעולם יגרום נזק בלתי הפיך.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ננו-שרשרת וסוכה לתפארת נמאס לכם מקישוטי הסוכה הרגילים? אין בעיה: השיגו מעט גרפן וצרו בעזרתו קיריגמי דקורטיבי

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?