בשנים האחרונות הפכו ארגונים התנדבותיים שונים לספקי מזון משמעותיים בישראל. חלק מהמזון שאותו הם מספקים מגיע מתרומות של גופים ושל אנשים פרטיים; אך לאחרונה, חלקו מגיע מעודפי המזון שנשארים בשדות, ברשתות השיווק ובמטבחים של חברות וארגונים גדולים, שאם לא היה מוצל ומחולק למי שזקוק לו, היה נזרק לפח.
אובדן מזון והצלתו נמצאים בשנים האחרונות במוקד התעניינות העולמית, לאחר שדו"ח האו"ם בנושא מצא כי שליש מהמזון בעולם אובד ואינו נאכל. להצלת מזון יש תועלת כלכלית, סביבתית וחברתית. כיום, הפחתת אובדן המזון מוגדרת כאחת מהמטרות של יעד מספר 12, אחד מתוך 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (יעד 12 עוסק בייצור וצריכה אחראיים).
בישראל, עמותות ובתי תמחוי מעבירים מזון שהוצל למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ, לאחר שקיבלוהו מארגון "לקט ישראל", העוסק בהצלת מזון, מיונו ואספקתו לגופים אלו, הנקראים גם עמותות "חבר לקט". הפעילות המבורכת הזו בעלת השפעות חברתיות, אך עד כה מעט היה ידוע על ההשפעה הסביבתית וכן על השפעת תוכן סלי המזון על בריאותם של הנזקקים. כעת, דו"ח עדכני ומחקר חדש שופכים מעט אור על הנושא.
הצלת מזון היא תהליך איסוף עודפי מזון שלולא כן היו מתבזבזים, נזרקים או מושמדים והעברתם לאלו הזקוקים להם. פעולות הצלת מזון כוללות קטיף תוצרת טרייה ואיסופה משדות של חקלאים ומבתי אריזה, וכן איסוף מזון מבושל ממקורות שונים כגון אולמות אירועים, חברות היי-טק, בסיסי צה"ל ומשטרה. לפי דו"ח "לקט ישראל", שפורסם במרץ 2018, סך היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.3 מיליון טון, בשווי של כ-19.5 מיליארד שקלים, המהווים כ-33 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, קיים אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.1 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד שקלים. לפי הדוח, המזון המוצל מועבר לכ-200 עמותות "חבר לקט", ובאמצעותן הוא מחולק לכ-175,000 נזקקים בכל הארץ.
הצלת מזון נחשבת לחלופה כלכלית לייצור מזון, תוך מניעת בזבוז המשאבים הכרוכים בכך. בתהליכי הגידול, הייצור, ההפצה והשיווק של המזון בישראל, כשליש מהיקף ייצור המזון אובד והופך למזון עודף, ובמקרה שאינו מנוצל – למזון מבוזבז. הצלת מזון הינה פעילות כלכלית של הפיכת עודפי מזון אלו, שערכם האלטרנטיבי הוא אפס או שלילי, למזון המועבר לצריכת האוכלוסיות המוחלשות. מבחינה כלכלית, יש לראות בהצלת מזון תהליך שמהווה אלטרנטיבה מלאה לייצור מזון.
לפעולה הצלת המזון יש גם השפעה סביתית חיובית, שכן פעילות ייצור המזון כרוכה בשימוש מאסיבי במשאבי טבע כמו קרקע, מים ואנרגיה וכן בחומרים כגון דשנים וחומרי הדברה שצורכים משאבים רבים בתהליך ייצורם. בנוסף, מתוך דו"ח של ארגון המזון של האו"ם עולה כי ייצור סך המזון המבוזבז בעולם כרוך בפליטות פחמן דו-חמצני בכמות דמיונית שהייתה שלישית בגודלה רק לאלה של ארה"ב וסין. צמצום אובדן המזון, אם כך, יוצר מצב חיובי שבו המחיר הסביבתי הזה לא משולם לשווא. לפי הערכת "לקט ישראל", כמחצית מהמזון האובד בארץ הינו בר-הצלה, כך שהצלת מזון חוסכת משאבים משמעותיים של אנרגיה, מים, קרקע ועוד, וכן מסייעת בצמצום פליטות גזי חממה.
מחקר חדש וראשון מסוגו, שבוצע בהובלת פרופ' אהרון טרואן, מנהל המעבדה לתזונה ומדעי המח, וכחלק מעבודת המוסמך של דנה אפרתי-פיליפ מהאוניברסיטה העברית, מלמד כי סלי מזון הכוללים פירות וירקות העלו את ערכם התזונתי של הסלים ועשויים לתרום משמעותית לתזונה בריאה בקרב הנזקקים המקבלים אותם. המחקר כלל סקר בקרב 105 מקבלי סלי מזון מ"לקט ישראל" מרחבי ישראל. בסקר נבדק המתאם בין הרכב סלי המזון שחולקו לנזקקים לבין מילוי צורכיהם התזונתיים הרצויים (ביחס לתזונה הנאותה המומלצת על ידי משרד הבריאות, לפי אבות מזון ורכיבי תזונה חיוניים).
עורכי המחקר מצאו כי הדירוג הבריאותי של סלי המזון שחולקו כחלק מהמחקר תאם את ניתוח דיווחי התזונה שצרכו הנזקקים שהשתתפו במחקר. מתאם זה נשמר גם לאחר שקלול מין, מצב משפחתי וארץ לידה, מה שחיזק את משמעות תוצאות המחקר: שצריכת פירות וירקות שהוצלו ע"י "לקט ישראל" וחולקו יחד עם סלי המזון למשתתפים הייתה בעלת קשר חיובי סטטיסטי מובהק לאיכות התזונה שלהם.
לצד התועלת הבריאותית המסתמנת של סלי המזון, מהמחקר עולה כי סלי המזון לבדם אינם מספקים את כלל צורכיהם הבריאותיים של הנזקקים. מבדיקת צוות המחקר מתברר כי סל המזון הממוצע מספק 30 אחוז מהאנרגיה, 55 אחוז מהחלבון, 50 אחוז מהסיבים, אך רק 33 אחוז או פחות מהקצובה היומית המומלצת על ידי משרד הבריאות בנוגע למרבית המינרלים והוויטמינים. בנוסף, רק 60 אחוז מהמשתתפים עמדו בדרישות האנרגיה המשוערות שלהם בהסתמך על סלי המזון בלבד. במילים אחרות, סלי המזון לבדם אינם מספיקים על מנת לאפשר ביטחון תזונתי אמיתי לזקוקים לכך.
סביר להניח שלמחסור באנרגיה, אבות מזון, ויטמינים ומינרלים השלכות שליליות על בריאותם של הנזקקים, שכן, דיווחי המשתתפים הצביעו על שכיחות גבוהה של תחלואה הקשורה בתזונה: שני שליש דיווחו כי הם סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר, מעל שליש דיווחו על מחלות לב וכלי דם, שליש על אנמיה מחוסר ברזל, עשירית על דלדול-עצם (אוסטאופורוזיס) וסוכרת. העובדה כי שכיחות תחלואה זו גבוהה מהמצופה אוכלוסייה הכללית בישראל וכי בעולם המערבי עודף משקל נפוץ יותר בקרב המשתייכים למעמד סוציואקונומי נמוך, מלמדת על חשיבות כמות ואיכות סלי המזון בישראל ובמקומות שונים בעולם.
תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על היכולת של שדרוג סלי המזון להשפיע באופן חיובי על בריאות הנזקקים ולכך ישנן כמובן גם השלכות כלכליות ברמת המדינה – זמינות של תזונה טובה ומלאה יותר לאוכלוסיות נזקקים בעלות שיעור תחלואה גבוה מהממוצע, עשויה להפחית את העלויות הנדרשות למערכת הבריאות בטיפול בחולים אלה (עלות ימי אשפוז, ניתוחים, תרופות וכו'). כך לדוגמה, העדפת ירקות ופירות מסוימים על פני מזונות עתירי סוכר מעובד תואמת את המלצות משרד הבריאות להפחתת הסיכון לסוכרת.
לפי אפרתי-פיליפ, הנמנית עם יוזמי המחקר, "נתונים המקשרים בין איכות סלי המזון המסופקים לנזקקים לבין תזונתם ובריאותם של האחרונים חיוניים ביותר לצורך התייעלות המדיניות בתחום רגיש זה. היינו רוצים שהמדינה תיקח אחריות ותמגר את אי-הביטחון התזונתי ואת אובדן המזון באמצעות מדיניות אפקטיבית, אך כרגע זה נראה כחזון אחרית הימים. לכן, עלינו לוודא שהמאמצים שאנו עושים כעת, הכוללים עלויות לא מבוטלות, משיגים את מטרתם. חשוב גם לזכור שמדובר באוכלוסייה שבויה שחייבת לאכול את המזון המחולק לה ואין לה את הפריבילגיה לוותר על מזון לא בריא שמגיע בסל ולקנות משהו אחר בסופרמרקט".
כעת נותר לבחון האם משרדי החקלאות והבריאות וארגוני הבריאות הגדולים בארץ יירתמו להמשך קידום הנושא, שכן מאות אלפי נזקקים מהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה ומניעת התדרדרות מצבם הבריאותי עשויה להפחית את העומס על מערכות הבריאות. לפי ציפי סבג פרידקין, מנהלת תחום חקר שווקים מהחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, "משרד החקלאות החל בשנת 2018 פיילוט שמטרתו לתמרץ חקלאים לתרום לעמותות חסד עודפי תוצרת שהיו מיועדים להשמדה. הפיילוט צלח באופן חלקי בלבד. שיעור התמרוץ שהוצע לחקלאים התבסס על עלותו הממוצעת של הקטיף והיה נמוך, ועל כן מספרם של החקלאים שפנו לקבל את התמריצים היה מצומצם מאוד. לאור זאת הפרויקט לא ימשיך. חשוב להדגיש כי מרבית החקלאים תורמים על דרך קבע ואינם מעוניינים בקבלת תמורה לתרומתם".
"לצמצום אובדן ובזבוז מזון יש משמעות מרחיקת לכת להשגת שרשרת-מזון בת-קיימא", מסכמת אפרתי-פיליפ. נותר לקוות כי המגמה הזו תתרחב ותסייע להביא לניצול מופחת של משאבי סביבה, לתרום לבריאות הסביבה והאדם ולהקטין את הנזק לדורות הבאים.
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם