יהלה רוטרמן

הזמן של TIME

יולי 15, 2015

האם קמפיין לגיוס המונים שיזם אקולוג ישראלי יסייע להציל את העולם מפני הכחדה המונית נוספת?


הסכנה העיקרית שמאיימת על בעלי חיים וצמחים היא הרס, פגיעה וקיטוע של בתי הגידול שלהם על ידי האדם, בין אם זה לשם בנייה עירונית, חקלאית או כל סוג אחר של התערבות אנושית. יוזמה ישראלית חדשנית של פרופסור מאוניברסיטת חיפה מציעה לרכוש קרקעות בעלות ערך אקולוגי גבוה מסביב לעולם כשכל המטרה היא לשמור על קרקעות אלה בתוליות מבחינת הפרעה אנושית, ובכך להבטיח את שימור בתי הגידול הייחודיים האלה.

מדענים רבים גורסים שקצב הכחדת המינים עלה מאז הופעת האדם הראשון, כאשר רק ב-500 השנים האחרונות נכחדו בין 300 ל-600 מיני חולייתנים, ומזהירים שקצב ההכחדה היום הוא חסר תקדים ושאנחנו על סף הכחדה המונית נוספת, המכונה "ההכחדה השישית". ה"חדשנות" בהכחדה השישית לעומת חמשת ההכחדות הקודמות היא העובדה שהאדם מגלם בה את התפקיד הראשי. המדענים מזהירים שאם קצב ההכחדה לא יירד, אנו עלולים להגיע לנקודת האל-חזור מבחינת המגוון הביולוגי. לאחר ההכחדות הקודמות לקח לכדור הארץ מיליוני שנים כדי לאושש את המגוון הביולוגי. על מנת להימנע מהכחדה המונית נוספת, כך נטען, האנושות תצטרך להגביר את המאמצים לשימור מינים שנמצאים בסכנת הכחדה – הימנעות מניצול יתר של הטבע, האטת קצב ההתחממות הגלובאלית ושמירה על שלמות בתי הגידול הטבעיים.

פילים בספארי בקניה. תצלום: Weldon Kennedy.flickr
פילים בספארי בקניה. תצלום: Weldon Kennedy.flickr

הבשורה בכחול ולבן

לפרופ' אורי שיינס, מרצה בחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה-אורנים, המתמחה בביולוגיה של שמירת טבע, עבר והווה עשירים בארגונים סביבתיים – הוא מכהן כחבר בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, חבר מליאה ברשות הטבע והגנים ושותף בהקמת הארגון "אדם טבע ודין". שיינס הוביל בעבר מאבקים סביבתיים דוגמת הגשת בג"צ נגד כביש חוצה ישראל בתביעה לטיפול בתשטיפי כבישים (מים מזוהמים שנשטפים מעל פני הכבישים ישירות אל מאגרי המים) והגנה על מקורות הירקון, וכמו כן היה מעורב במחקר ובמאבק בהגנה על חולות סמר, שלאחרונה נפדו בכסף, וכך ניצלו הדיונות האחרונות שנותרו בדרום הערבה ושמהוות בית גידול ייחודי למספר מינים נדירים ואנדמים.

בין מאבק למאבק, שיינס היה עד במהלך חייו המקצועיים לכישלונות רבים מספור של ארגונים ושל ממשלות שניסו להביא להורדת קצב הכחדת מינים. לפני כעשר שנים הוא החל לגלגל בראשו רעיון ליוזמה מהפכנית, שלבסוף זכתה בשם This IMEarth – TIME. היוזמה מציעה לדאוג לשימור בתי גידול טבעיים על ידי רכישת אדמות במקומות שונים ברחבי העולם והגנה עליהן. על פי שיינס, האדמות שירכוש הארגון הן אדמות שנמצאות בשטחים שנחשבים לנקודות תורפה סביבתיות, משום שבשטחיהן קיים מגוון ביולוגי גבוה ומיוחד מהרגיל שזקוק להגנה וחשוף לסכנות. שיינס מציין שהסכנה העיקרית לבעלי חיים וצמחים היא הרס בתי הגידול שלהם, למשל כאשר יערות שלמים נכרתים והופכים לשטחי מרעה. לכן שימור שטחים היא פעולה הכרחית ובעלת חשיבות עליונה מבחינה אקולוגית.

שיינס, שפיתח את היוזמה יחד עם פרופ' אלון טל מאוניברסיטת בן גוריון, אחד מאנשי הסביבה הבולטים בישראל, מזכיר שאומנם קיימים כבר ארגונים בעולם שרוכשים אדמות למטרה דומה (Nature ConservancyWorld Land TrustRainforest TrustSaveNature), אך הוא טוען שמה שחסר לארגונים אלה כדי להגיע להישגים משמעותיים של שימור טבע, היא החשיפה התקשורתית-חברתית הנרחבת וה"אינטרס" הפרטי של כל אדם להיות חלק משינוי זה. שיינס מוסיף שמה שהוביל אותו לחשוב על המיזם היא שאלה אחת מתחום הפוליטיקה והחברה שבה התלבט: "מדוע למעלה מ-50 אחוז מהאזרחים במדינות דמוקרטיות הולכים להצביע בקלפי, זאת אף על פי שלכל אדם בפני עצמו יש השפעה מאוד קטנה על התוצאה הסופית של ההליך הדמוקרטי".

כאן באה לידי ביטוי הייחודיות של המיזם של שיינס, שמציע מודל ארגוני חדש שדומה ביסודותיו לארגון דמוקרטי שיתופי, זאת בשונה מארגונים אחרים הפעילים בתחום. "מה שחסר להם היא אותה תחושת שיתופיות עם קהל התורמים", אומר שיינס. "החידוש שלנו הוא השיתוף המרבי של התורמים על ידי תשלום דמי חבר מינימאליים, יכולת הצבעה והשפעה על פעילות, התבססות על מתנדבים וניהול שקוף. זה קונספט שלא קיים היום באף ארגון דומה בעולם".

סרטון של TIME:

חבר מממן חבר

איך הרעיון של TIME יעבוד בפועל? על פי שיינס, קבוצות שעוסקות ברכישת אדמות באזורים שבהם המגוון הביולוגי עשיר מאוד יגישו בקשות מימון ל-TIME. הבקשות ייבחנו על ידי ועדה שמורכבת ממדענים ומאנשי מקצוע שיעריכו את מידת הצורך ברכישת האדמה ויאמתו את הניהול התקין של הקבוצות. הבקשות הנבחרות יועלו לאתר, שם כל חבר במיזם יוכל להשמיע את קולו, ולבחור אחת לשנה היכן הוא רוצה שיושקעו כספי הארגון. כל קבוצה תקבל מימון על פי כמות הקולות היחסית שקיבלה. מעבר לכך, יוכלו הקבוצות להשתמש באתר כמעין פלטפורמה לגיוס תרומות נוספות מרחבי העולם.

"האדמות יהיו שייכות רק לקבוצות המקומיות", מדגיש שיינס. "יש חשיבות גדולה לעובדה שהאדמות יהיו שייכות לתושבים המקומיים, כי בטווח הארוך הם אלה שצריכים לנהל אותן והם אלה שמבינים בצורה הטובה ביותר את הצרכים שלהן". שיינס מסביר ש"לכל מדינה יש את החוקים שלה ואת הדרכים שלה להגן על הקרקעות ולכן הקרקעות תישארנה בבעלות הארגונים המקומיים, שיהיו אחראיים על ניהולן ושימורן". בנוסף, קרקעות אחרות יימסרו למדינה למטרת השמירה. הקרקעות ישמשו כשמורות טבע, ובמידת הצורך הארגון יוכל לסייע כספית בשמירה עליהן. בשטחים של TIME תתבצע פעילות מדעית, תחת אחריותם של הקבוצות המקומיות כשהמטרה הראשית היא ניטור ושימור המגוון הביולוגי. כדי לא להתעלם מהיבט חשוב נוסף בשימור סביבתי שיינס מציין גם ש"פעילות חינוכית תהיה אבן יסוד בשמירה ארוכת טווח".

"כדי להגיע לשיתופיות עמוקה ככל הניתן יצאנו ברעיון חדשני שבו חברים ממדינות מפותחות יוכלו לממן חברות לחברים ממדינות מתפתחות וגם לספק במקרים מסוימים את הטכנולוגיה לקהילות מבודדות", מוסיף שיינס. "כך, הארגון יכול להבטיח שמירה על נקודות עניין שממוקמות באזורים של מדינות מתפתחות מבלי ליצור 'קולוניאליזם ירוק'" (בקולוניאליזם ירוק בעצם קיימת השתלטות טריטוריאלית ונישול זכויות המקומיים על קרקעות אלה, כאשר באופן תאורטי הצד הרוכש יכול לעשות כאוות נפשו תוך ניצול משאבי הקרקע, י.ר).

ומה לגבי פעילות בישראל? שיינס אומר שבישראל אמנם קשה לרכוש אדמות, כי אין כמעט אדמות פרטיות, אך "ניתן יהיה ליישם את הרעיון גם במקרים נקודתיים, כדוגמת חולות סמר, שלאחרונה נפדו בכסף והצילו את הדיונה החשובה ואת המגוון הביולוגי העשיר שבה".

נזקי כריתת יער הגשם באמזונאס, ברזיל. תצלום: Jesse Allen and Robert flickr.Simmon
נזקי כריתת יער הגשם באמזונאס, ברזיל. תצלום: Jesse Allen and Robert Simmon.flickr

דמוקרטיה באירו אחד

כל אחד יכול להיות חבר בארגון TIME ובעל השפעה אלקטוראלית על פעילותו. כל מה שצריך לעשות זה לתרום אירו אחד בלבד – או סכום גדול יותר, כמובן. בכל מקרה, כל קול הוא שווה ערך לקול של תורם אחר, בלי קשר לגובה התרומה הכספית של החבר. "כך", אומר שיינס, "נבטיח את הדמוקרטיה ואת השוויון בארגון".

כדי שהמיזם יקרום עור וגידים, יש צורך לגייס סכום התחלתי של 25 אלף יורו עד ל-12 באוגוסט הקרוב. שיינס מסביר שגיוס הסכום הנחוץ להקמת הארגון הוגבל ל-60 יום בלבד משום שאתגר שכזה מלמד ומכין אותו לתהליך של גיוס כסף מהמונים. לדבריו "זה הבסיס של הארגון, וזו התנסות מאוד חשובה לפני הקמת הארגון. אני מאתגר את עצמי בכוונה, שכן אם לא אצליח לגייס את הכסף בזמן המוגבל הזה ייתכן וגם לא אצליח לגייס בעתיד את ההמונים לארגון".

בתחילת דרכו של הארגון יכהן שיינס כיו"ר הועד המנהל, ולאחר שלוש שנים, כאשר הארגון יתייצב, יתקיימו בחירות לוועד ולתפקיד יו"ר הוועד. הצעד הראשון של הארגון יהיה גיוס של מנהל אתר אינטרנט, כשבמקביל תתבצע פנייה למדענים מובילים ממדינות שונות להיות חלק מהוועדה המדעית המקצועית. הצעד הבא הוא כמובן הפצתו של הארגון ברמה הבינלאומית, ויצירת קשר עם הקבוצות המקומיות תוך הצעה להגשת בקשות מימון דרך האתר.

אומנם, שיינס טוען שקשה לאמוד את שווי ואת היקף הקרקעות הזקוקות לשימור על מנת למנוע הכחדה המונית, "משום שלכל אזור יש את המורכבות שלו", אך הוא מספר ש"כיום, עלות דונם באזורים עם מגוון ביולוגי עשיר עולה בין 10 ל-200 אירו בלבד".

"מובן שהרס שטחים הוא לא הגורם היחיד להכחדה ויש גורמים נוספים שצריך לטפל בהם כמו התחממות גלובלית, צייד ודייג יתר, זיהומים ומינים פולשים", מסכם שיינס, "אבל מוסכם על העולם המדעי שהרס שטחים פתוחים הוא הגורם העיקרי כיום להכחדה זו".

לכניסה לאתר של יוזמת TIME לחצו כאן.

בעקבות הכתבה בזווית הסיפור פורסם גם באתר מאקו.

שתפו‬        

‫‫הבאים‬ ‫המומחים‬ ‫מוזכרים‬ ‫זה‬ ‫בסיפור‬



רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

אתגר המבוך של בריכות החורף אתגר המבוך מבוסס על כתבה של קק"ל העוסקת בבריכות החורף - בית גידול חשוב ובעל תועלת רבה לסביבה, אשר למרבה הצער, מספרן הלך ופוחת בעקבות הפיתוח המואץ.

thumbnail

הזיקית שהתחפשה מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו

thumbnail

פטרייה קטנה ורעילה הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים