רן בן מיכאל

סוף עונת היתושים?

22/04/2020

היתושים חזרו ואתם גם המחלות המסוכנות שהם עלולים להפיץ. כעת, חוקרים באוניברסיטת ניו מקסיקו מציגים פתרון ידידותי לסביבה לטיפול בבעיה. המתכון: שמרים ותפוזים


יתושים לסוגיהם נעים על הסקאלה שבין מטרד לבין הסבת נזק ממשי. למעלה ממיליון בני אדם מתים מדי שנה בשל נגיפים וטפילים המועברים באמצעותם ומאות מיליונים אחרים חולים במחלות כמו מלריה (228 מיליון חולים ו405 אלף מקרי תמותה בעולם בשנת 2018), קדחת המוח היפנית, קדחת צהובה, קדחת דנגי וקדחת מערב הנילוס.

נקבות היתוש זקוקות לדם טרי ועשיר בחלבון כדי לייצר ולהטיל כמה שיותר ביצים. במהלך ארוחת הדם שלה היא מזריקה לפצע נוגדי קרישה כדי למנוע את קרישת הדם בחדק שלה שתוביל לסתימתו. כך מועברים הווירוסים והטפילים מחוללי המחלות שנישאים על ידי היתושה מאדם לאדם או מבעל חיים אחד לאחר.

חוקרים מאוניברסיטת ניו מקסיקו מצאו דרך לא רעילה לחסל פגיות (לרוות) של יתושים לפני שהם הופכים לחרקים בוגרים שעקיצתם גורמת לפגיעה בבני אדם ובבעלי חיים. מתברר שכל מה שצריך זה שמרים ושמן תפוז.

לטפל בהם כשהם זחלים

כיום מוכרים למדע מעל 3,000 מינים של יתושים אשר נפוצים בכל העולם (למעט אנטרקטיקה). היתושים ניחנים ביכולת להתאים את עצמם בקלות יחסית לסביבות שונות והסתגלו היטב לחיים בקרבת בני אדם. כמו חרקים רבים אחרים (כמו ידידינו המקקים), הם מפתחים עמידות לקוטלי-חרקים, ואף מצליחים לשנות את הרגלי ההזנה שלהם כדי להתגבר על אמצעים למניעת עקיצה.

את הניסוי שלהם ביצע צוות החוקרים על זחלים (לרוות) של יתוש אדס מצרי (Aedes aegypti) המכונה גם יתוש הקדחת הצהובה, על שם אחת המחלות שהוא מעביר, לצד קדחת דנגי, קדחת זיקה, מחלת הצ’יקונגוניה ונגיפים של מחלות נוספות. למעשה, את המחקר הזה הם החלו במהלך התפרצות של נגיף הזיקה לפני כחמש שנים, כאשר בעולם חיפשו דרכים להשתלט על הפצת המחלה.

נקודת המוצא שלהם היתה שהזחלים אוהבים לנשנש שמרים – אלו המוכרים לכם מהמטבח. שמרים הם חד-תאיים השייכים לממלכת הפטריות (Fungi) והם מוכרים כאמצעי יעיל להחדרת חומרים (כמו תרופות) לגוף.

בנוסף, זחלי היתושים רגישים לשמנים אתריים (essential oils); שמנים אלו הם רכיב במנגנון הגנה טבעי של צמחים כנגד מחוללי מחלות (פתוגנים) ומזיקים שונים. אף שבשנים האחרונות התגלה כי שמנים של ציפורן, פרי הדר, רוזמרין או קינמון למשל יעילים כנגד הזחלים, הדברת יתושים נרחבת על בסיס זה עדיין לא פותחה באופן שיטתי.

החוקרים שילבו את השמנים (במקרה זה של תפוז) והשמרים יחד, בדרך שחלקה חסויה בשל פטנט מוגן, לאבקה שעורבבה במים. התמיסה מרוססת על מקווי מים בהם גדלים הזחלים, כך שכשהם אוכלים את תאי השמרים הם אוכלים גם טיפות זעירות של שמן התפוז שנותרות בדופן התא ואלו מחסלות אותם. על פי הנתונים שהציגו החוקרים, הדברה אקולוגית זו הייתה יעילה נגד כל שלבי החיים של זחלי היתושים בקרב שני זנים של היתוש שנבדקו בשלוש מכוני מחקר שונים.

חומר ההדברה החדש נבחן כעת בניסויים מבוקרים בברזיל והצלחה שם תאפשר מעבר לשימוש נרחב יותר כדי לבחון יעילות בפועל.

שיטה ידידותית לסביבה

בניגוד לשימוש בחומרי הדברה סינטטיים (אורגנו-פוספטים ואחרים) או בחיידקים התוקפים את היתושים, שיטה זו היא ידידותית לסביבה, משום שהיא אינה מזהמת את מקורות המים  והיעילות שלה לא פוחתת בשל פיתוח עמידות אצל היתושים (כפי שמצאה לפני כשנה קבוצה אחרת של חוקרים מאוניברסיטת ניו מקסיקו ורשויות הבריאות במדינה לגבי חומרי ההדברה הסינטטיים). יתרונות נוספים שלה הם היכולת ליישם אותה בקנה מידה נרחב, במהירות, וכן להגיע בקלות יחסית לאזורים בהם האוכלוסייה חשופה במיוחד למחלות.

אגב, בריכוז גבוה, גם שמנים אתריים רעילים, במיוחד לסביבה המימית, ובנוסף הם מתפרקים בחשיפה לשמש. אולם, הריכוז שלהם באבקת השמרים הוא נמוך, כיוון שהשאריות שלא נספגו בדופן התא נשטפות לפני הייבוש, וזחלי היתושים צורכים את השמן האתרי ישירות דרך השמרים. העדר הרעילות בגישה זו הוא חשוב מאוד: גם עבור בריאות הציבור וגם עבור מינים אחרים כמו חיות מחמד, חרקים מועילים (מאביקים) ואויבים טבעיים של היתושים (למשל, עטלפים)

סיבה חשובה להשקיע במציאת דרכים חדשות לבקרת יתושים היא משבר האקלים; עליית הטמפרטורה הגלובלית משפיעה על התפוצה של היתושים מפיצי המחלות, במיוחד מיני אדס. המחלות הללו, שבעבר כונו טרופיות, אינן מוגבלות עוד לאזורים הטרופיים: התפרצויות כדוגמת זו של מחלת הצ’יקוּנגוּניָה, המופצת אף היא באמצעות היתושים, ביבשת אמריקה עתידות להתרחב. שליטה באוכלוסיות היתושים הן אמצעי חשוב בסל הכלים של בריאות הציבור.

במהלך חודש מאי 2020 צפויה להתכנס ועדת מומחים בהובלת עמיתי תוכנית ממשק מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד הפנים. הוועדה תעסוק במיפוי הסיכונים העתידיים להפצת מחלות על ידי יתוש הטיגריס האסייני ( (Aedes albopictusבישראל, תדון בדרכי הניטור המיטביות בסביבה האורבנית ובשטחים הפתוחים ותקדם פתרונות תוך רתימת הציבור הרחב לטיפול במפגע.

“עומס השימוש בחומרי הדברה כימיים בישראל הוא גבוה יחסית“, מסבירה ד”ר רות אסטרין, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה הפועלת בכלים שונים להרחבת ידע מקצועי ויישומי כדי לצמצם את ההשפעות השליליות של מזהמים סביבתיים על בריאות הציבור. “הציבור חשוף לשורה של  כימיקלים מזיקים מחומרי הדברה בחקלאות, תברואה, ומשימושים ביתיים העלולים לגרום  לתחלואה ואף למוות במקרים של הרעלה. הדברה ביולוגית עדיין מוגבלת בישראל ומציאת חלופות סביבתיות כמו זו המוצעת למטרד היתושים היא לכן רצויה. אפשר להניח כי נוכחות יתושים, כולל מחוללי מחלות נגיפיות, תגדל בישראל בשל משבר האקלים והמוכנות לכך תוך הסתמכות על אמצעים אקולוגיים תקטין סיכונים עתידיים”.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

השמות החדשים של המדוזות בקיץ הזה רוב המדוזות שתפגשו בים יהיו קצת שונות מהרגיל. הכירו את ביצת העין הים תיכונית, ירחית ארבע הקשתות, השייטת הארגמנית ואת שאר חברותיהן

thumbnail

יש חג בלי אש ההחלטה לבטל השנה את מדורות ל"ג בעומר בגלל איום הקורונה יכולה לשמש הזדמנות למציאת דרכים חדשות, ומזיקות פחות לבריאות ולסביבה, לחגוג את החג

thumbnail

כל הנחלים זורמים למסך "זורמים" היא מיני-סדרה חדשה של ניקלודיאון שעוסקת בחשיבותם האקולוגית של נחלים בישראל. זה אולי לא נשמע מבדר כמו ספוג שחי בתוך אננס מתחת לים אבל הסדרה מצליחה ליצור קשר רגשי בין הנוער הישראלי לסביבה