גדעון בכר ומוטי קפלן

לתכנן יותר מסדרונות אקולוגיים

11/01/2020

דעה: מסדרונות אקולוגיים שמחברים בין השטחים הטבעיים הם חיוניים להתמודדות ישראל עם משבר האקלים, ויש להטמיע אותם בכל רמות התכנון


בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת ההכרה בשיח המדעי בחשיבות קיומם של מסדרונות אקולוגיים ככלי בהתמודדות עם משבר האקלים. קולות רבים מעלים את הצורך בקביעת מסדרונות אקולוגיים, אשר יוצרים קישוריות בין חלקי המרחב הטבעי, והטמעתם כחלק חיוני במערכת התכנון. סימון וקביעת המסדרונות האקולוגיים ומעברים אקולוגיים נתונים בידי מערכות התכנון והסביבה, ותפקידם לדאוג ליצירתם בכל רמות התכנון – הארצית, המחוזית או המקומית.

אנו יודעים זה מכבר כי הפיתוח המואץ של תשתיות ובינוי מביאים לידי קיטוע וניתוק של השטחים הטבעיים בישראל בקצב מואץ. הניתוק הינו אחד האיומים הגדולים על המערכות האקולוגיות בארץ. על מנת להגן על המעט שנותר, ישנה חשיבות לקישוריות בין השטחים הטבעיים. עיגון מסדרונות אקולוגיים בתכניות, יבטיח את האפשרות למעבר מיני צומח ובעלי-חיים ויסייע במניעת קיטוע בתי גידול, ובכך יביא לשמירה ולחיזוק המגוון הביולוגי, ככלי מרכזי המעניק חוסן למערכות הטבעיות.

לשטחים הטבעיים שני תפקידים מרכזיים בהקשר להתמודדות עם משבר האקלים: הראשון, בלכידת פחמן, בצומח ובקרקע, ומניעת פיזורו באטמוספירה, והשני – במיתון השפעות שליליות של שינויי אקלים באמצעות שימור המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי בהן. שינוי האקלים פוגע בשני תפקידים אלה. קישור מרחבים טבעיים על ידי מסדרונות אקולוגיים, הוא כלי מרכזי במיתון ההשפעות השליליות.

חיבור מקסימלי, פגיעה מינימלית

המגוון הביולוגי בישראל, כמו בעולם כולו, נמצא זה שנים תחת לחץ גובר. כבר ב-2010 העריך דו”ח מצב הטבע בישראל כי 414 ממיני הצומח, המהווים 18% מסך צמחי הבר בארץ, נמצאים בסכנת הכחדה. 280 חולייתנים, המהווים 61% מן החולייתנים בארץ, נמצאים אף הם בסכנת הכחדה. תמונת מצב זו לא השתנתה משמעותית מאז ויש להניח שאף הוחמרה. דוח מצב הטבע ל-2016 מציג תמונת מצב עגומה של השטחים הטבעיים בישראל, המאויימים תדיר על-ידי לחצי פיתוח. בישראל מוסבים למעלה מ-10,000 דונם בשנה משטח פתוח לבנוי, פעולה שגורמת לאובדן כמויות ניכרות של פחמן (שהיה עד אז “כלוא” בצמחייה הטבעית), לפגיעה חמורה ואף להרס המגוון הביולוגי בשטחים הטבעיים ולקיטוען של מערכות אקולוגיות.

ישראל נחשבת “Hot Spot” אקולוגי בעולם, כלומר – אזור עשיר במיוחד במגוון של צמחים ובעלי חיים, בהם רבים ייחודיים לישראל, זאת מעצם היותה שוכנת בצומת בין יבשות וימים ובהכילה מספר אזורי אקלים, ובהתאם גם צורות חיים מגוונות ברמה העולה בהרבה על שטחה הגיאוגרפי.

שינויי האקלים מוסיפים נדבך נוסף ללחץ הכבד ממילא שבו נתונים מיני החי והצומח בישראל. עליית הטמפרטורות, התרבות אירועי קיצון, שריפות והפחתת כמות המשקעים מאיימים על המשך קיומם של מינים רבים, תוך שהם פוגעים בנגישותם למזון ומים ומפחיתים את יכולות העמידות שלהם. דוח מצב הטבע ל 2016 ציין ש”תהליכים של שינוי באקלים העולמי ואירועי בצורת המאפיינים אזורים על גבול המדבר, מאיימים אף הם על הטבע המקומי, ועלולים להעמיד בסכנה את המשך קיומן ותפקודן התקין של המערכות האקולוגיות על המגוון הביולוגי המצוי בהן”. יתר על כן, הדו”ח מוסיף ש”תהליכים אלה של שינוי האקלים עלולים להשפיע לרעה על הצומח, ובעקבות זאת – על אוכלוסיות בעלי החיים הניזונים ממנו. צפוי שתנאים אלה יגרמו לירידה – הדרגתית או חדה – בגודל האוכלוסיות”.

המערכות הטבעיות בישראל נעשות פגיעות ושבריריות וחוסנן הולך ונשחק. כדי למנוע מצב שבו ייוותרו אזורים טבעיים מנותקים הנתונים תחת עומס גובר של שינוי האקלים, ישנה חשיבות גוברת לחיבוריות מקסימלית של מסדרונות אקולוגיים.

מסדרונות אקולוגיים נקבעו באופן כללי בצירי מזרח-מערב, לאורך נחלי החוף, ובחיבורים בצירים צפון-דרום. בציר צפון-דרום ניכרת להם חשיבות יתרה במדינת ישראל, בהיותם מחברים אזורים אקלימיים שונים ובתי גידול מגוונים. ציר צפון-דרום הוא למעשה המסדרון האקולוגי המרכזי בארץ וישנה חשיבות עליונה לשמרו, ומאבקים רבים מתנהלים על כך. באזור מודיעין, למשל, מתנהל מאבק עיקש של התושבים זה שנים רבות לשמר את המסדרון האקולוגי, ההולך ומצטמצם בשל בנייה וסלילת כבישים, ולהעדיף פיתוח “פנימה” על ידי התחדשות עירונית, הרווייה וציפוף. מיקומה הגיאוגרפי של העיר, שנמצאת בצומת המסדרון בציר צפון-דרום עם המסדרון שעובר ממזרח למערב באזור הרי יהודה בואכה ירושלים, עושה אותה למרכזית בהקשר זה בישראל.

ממשיכים לנגוס במסדרונות

מדינת ישראל הכירה בחשיבותם של המסדרונות האקולוגיים כאמצעי להיערך לשינויי אקלים בהיבט של שמירת המגוון הביולוגי והטבע בארץ בהחלטת הממשלה 4079 מיולי 2018 (“היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית”). עם זאת, היישום מתמהמה, וגורמי פיתוח ורשויות הנמצאות בנתיבי המסדרונות מבקשים לנגוס בהתמדה בשטחיהם תוך שהן מתעלמות מחשיבותם הלאומית.

ככל שעוצמת שינויי האקלים תגבר, כך תתעצם הפגיעה במגוון הביולוגי ושבריריות המערכות הטבעיות תגבר. חיבור מירבי של מרחבים טבעיים במערכת של מסדרונות אקולוגיים הינו נדבך חשוב ואף הכרחי עבור מדינת ישראל במערכה למיתון השלכות שינויי האקלים.

גדעון בכר הינו שגריר וראש חטיבת אפריקה במשרד החוץ ומרצה בנושא השלכות שינוי האקלים על יחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצליה

מוטי קפלן – מתכנן, יועץ לממשלות באפריקה, בדרום אמריקה וב-UNDP בנושאי סביבה ודרכי התמודדות עם איומי שינויי אקלים, ומרצה באוניברסיטה העברית ובטכניון

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ואלס לשיפור הצומח יש גננים שמוכנים להישבע שהשמעת מוזיקה מסייעת לצמחים בגינה שלהם לגדול. אחרים אפילו מכינים להם יצירות מיוחדות לשיפור הביצועים. אך האם צמחים בכלל יכולים לשמוע? ואם כן, האם אפשר לנצל זאת כדי להגדיל את היבולים החקלאים ולהאכיל ביתר קלות את תושבי העולם?

thumbnail

קוקייה ללא גבולות קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם

thumbnail

השמות החדשים של המדוזות בקיץ הזה רוב המדוזות שתפגשו בים יהיו קצת שונות מהרגיל. הכירו את ביצת העין הים תיכונית, ירחית ארבע הקשתות, השייטת הארגמנית ואת שאר חברותיהן