Michael Marais on Unsplash
עומר ירושלמי

כמה ירוק הרכב שלך?

15/07/2021

מחשבון שפותח על ידי חוקרים אמריקאים מאפשר לבדוק האם הרכב החדש שאנחנו רוצים לקנות עומד ביעדי פליטות גזי החממה שיאטו את משבר האקלים


רק רכבים חשמליים לחלוטין יעמדו ביעד לשנת 2040. בינואר 2021 הפך אלון מאסק לאדם העשיר בתבל (לפחות זמנית) עם לא פחות מ-185 מיליארד דולר. בזמן שרוב ענפי הכלכלה נפגעו קשות ממשבר הקורונה, שוק המכוניות החשמליות רתח. מניית טסלה, החברה לייצור מכוניות חשמליות שבבעלות מאסק, זינקה ב-743 אחוז ב-2020 בלבד. עד כמה ההייפ סביב לזינוק הזה מוצדק והאם רכבים חשמליים באמת יותר טובים מבחינה סביבתית? מחשבון אינטרנטי חדש שמאפשר לחשב כמה פחמן דו-חמצני כל רכב פולט מספק לכך תשובות אפשריות. 

ענף התחבורה מייצר כ-16 אחוז מתוך סך פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה, שמזרזות את תהליך שינוי האקלים העולמי. מתוך כמות זו, 45 אחוז מהפליטות מגיעות משימוש של צרכנים בכלי רכב פרטיים. חישוב מהיר מוביל למסקנה שאיפוס הפליטות בשוק הרכבים הפרטיים יוביל להפחתה של כמעט 8 אחוזים מסך הפליטות הכללי של התחבורה בעולם – תרומה לא קטנה למאבק במשבר האקלים.

אבל איך בדיוק מאפסים את הפליטות של עולם הרכבים? לפי משרד האנרגיה האמריקאי, אחת הדרכים העיקריות היא על ידי המעבר לרכבים חשמליים. 

מובן שלא מספיק רק שהצרכן הפרטי יקנה רכב חשמלי. "בכלי רכב חשמליים אין שריפה, אז גם אין זיהום בתוך ערים, אבל אם יוצרים את החשמל מדלקים מתכלים אז פשוט יוצרים פליטה במקום אחר", מסביר פרופ' ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. "אז אם לא נשנה את מקורות האנרגיה שלנו למתחדשים המכוניות החשמליות לא יקטינו את הפליטה ברמה הגלובלית".

לכן, כשמגיע הרגע לקנות רכב חדש, מעבר למחיר שלו ולרמת הבטיחות שלו חשוב שהצרכן יבין גם עד כמה בדיוק גזי חממה הוא יפלוט לאורך חייו – מרגע הייצור ועד רגע המחזור (בתקווה) של חלקיו. במחשבון האינטרנטי החדש ניתן לקבל בדיוק את המידע הזה לגבי כמעט כל רכב בשוק – בין אם הוא מונע על ידי דלק מאובנים או על ידי חשמל.

ירוק יותר זה לא תמיד יקר יותר

במחשבון שפותח על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת MIT יש דגמים של מעל 300 רכבים פופולאריים בארה"ב, שאת רובם ניתן למצוא גם בישראל. המחשבון מאפשר לראות על גבי גרף איפה ממוקם הרכב שלכם (או זה שאתם מתכוונים לקנות) בשני פרמטרים: מחיר תפעול לחודש (מחיר הרכב, הדלק והטיפול בו) ופליטת גזי חממה למייל נסיעה (1.6 קילומטר).

המיקום היחסי של דגמי הרכבים על פני הגרף ממחיש בצורה מוחשית את ההבדלים בפליטה בין סוגי רכב שונים – אבל גם את העובדה שלא צריך לשלם מחיר גבוה מדי כדי למצוא אלטרנטיבה ירוקה לרכבים מזהמים. 

המספרים אומנם משקפים את העלות בארה"ב, שבה המס על רכבים נמוך יותר, אך לשם המחשה, הרכב שעלותו למייל כמעט הזולה ביותר (מקום שלישי), הוא דגם ה-SE שתי-דלתות של מיני קופר. כשמסתכלים על מחיר התפעול הממוצע שלו לחודש תשלמו עליו טיפה פחות מ-300 דולרים על אף עלותו ההתחלתית הגבוהה: 22,400 דולר (מחיר המחירון בישראל: 239 אלף שקל). במהלך הנסיעה יפלוט ה-SE 112.5 גרם פחמן דו-חמצני ל-1.6 קילומטרים. זאת לעומת רכב חשמלי פופולארי אחר, טסלה מודל S שיפלוט 125 גרם פחמן דו-חמצני למייל ושיעלה 69,420 דולר (בישראל: 500 אלף שקל) ו-720 דולר לחודש בממוצע.

הגרף משקלל שני יעדי צמצום פליטת גזי חממה עד 2030 ו-2040, שאם נעמוד בהם נוכל למנוע התחממות של כדור הארץ בשיעור של יותר מ-2 מעלות בממוצע. כדי לעמוד ביעד לשנת 2030, על הרכב הממוצע לפלוט 300 גרם פחמן דו-חמצני למייל, על מנת לעמוד ביעד לשנת 2040 הרף הוא 180 גרם פח"ד.

על פי המחשבון, בין כל הרכבים המונעים על ידי מנוע בעירה פנימי (דיזל או סולר), אין אפילו אחד שעומד ביעד הפליטות לשנת 2030. רכבים היברידים, כמו הונדה אקורד, למשל, יאפשרו לעמוד ביעד לשנת 2030 וטויוטה פריוס תתקרב מאוד ליעד לשנת 2040. רק רכבים חשמליים לחלוטין יעמדו ביעד לשנת 2040. 

קורולה או איוניק?

ומה קורה בישראל? הרכב הפופולארי בישראל, הטויוטה קורולה (שעולה בישראל כ-132,900 שקל) שמכרה 12,000 יחידות ב-2020, ממוקמת במקום יחסית טוב ופולטת רק 156 גרם פחמן דו-חמצני לקילומטר לפי המחשבון של MIT. עם זאת, הרכב השני בפופולאריות שלו בישראל, היונדאי איוניק היברידית (143,900 שקל, מחיר מחירון) שמכרה 9,900 יחידות ב-2020, פולטת פחות מכך וכמעט עומדת ביעד פליטות גזי החממה לשנת 2050 – 125 גרם פד"ח לקילומטר. עם זאת תמורת עוד 16,000 שקל בלבד ניתן לרכוש את האיוניק החשמלית – הרכב הכי פחות מזהם שנמצא כרגע בשוק לפי המחשבון שפולט רק 62.5 גרם פד"ח לקילומטר.

עם זאת לא עושה רושם שהדרך לאיפוס פלטות בשוק הרכב תהיה פשוטה בישראל. ממצאים ממחקר חדש, של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מצביעים על הקושי בקביעת מדיניות מיסוי נכונה. החוקרים בדקו איך השפיעה רפורמת המס הירוק שהונהגה לפני 12 שנה על התנהגות הצרכן הישראלי.

יואנדאי איוניק. כמעט עומדת ביעד פליטות גזי החממה לשנת 2050 – 125 גרם פד"ח לקילומטר. תצלום: Hyundai

הרפורמה קובעת כיום מס קנייה של 83 אחוז על מכוניות רגילות כאשר מהמחיר הסופי ניתן לנכות עד 17 אלף שקלים בהתאם לרמת הזיהום של הרכב. הממצאים של המחקר לא היו מעודדים. החוקרים ראו שגם בישראל על אף צעדים לקראת מדיניות יותר ירוקה התוצאה בשטח הייתה בדיעבד בלתי רצויה. רפורמת המס הירוק הובילה למה שנקרא אפקט הריבאונד – התמריץ לקניית רכבים פחות מזהמים אכן עבד ויותר רכבים קטנים ויעילים אנרגטית נמצאו בשימוש, אבל היעילות האנרגטית של הרכבים הובילה להגדלת הזמן שלהם על הכביש ובדיעבד לצריכת דלק גדולה יותר ולהגדלת סך פליטת גזי החממה.

רפורמת המס הירוק קובעת בנוסף מדרגות מס שונות לקטגוריות הרכב השונות. המס על הרכבים הרגילים הוא מהגבוהים בעולם על רכבים. עם זאת בעוד המס על רכבים מזהמים לא השתנה לאחרונה, המיסים על הקטגוריה הירוקה יותר של הרכב ההיברידי רק עלו בשנת 2021 מ-45 אחוז ל-50 אחוז. ב-2022 כבר אמור לחול מיסוי מלא על הרכב ההיברידי בגובה 83 אחוז. המיסוי על רכבים חשמליים עם זאת כרגע ממשיך לעמוד על 10 אחוזים, אך אמור לעלות עד 2024 ל-35 אחוז.

יש לקוות שהעליות הצפויות במס על הקטגוריה ההיברידית יתמרצו אנשים לעבור לרכבים חשמליים במקום שיחזרו לרכוש רכבים רגילים. לבינתיים לפני הפעם הבאה שאתם רוכשים רכב רצוי שתציצו במחשבון האינטרנטי כדי לדעת איפה בדיוק הרכב שאתם שוקלים לרכוש עומד ביחס לסך הפליטות הרצויות כדי לעמוד ביעדי האקלים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

עץ ירוק מפלסטיק בזמן שערים כמו פתח תקווה בוחרות להציב ברחובותיהן עצים מפלסטיק, ערים אחרות בעולם משלבות בתוכן טבע כחלק אינטגרלי ומרכזי ונהנות מיתרונותיו הרבים

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

מה עושים כשהקרקע מפשירה לנו מתחת לרגליים? משבר האקלים גורם לכך שמבנים ותשתיות בצפון רוסיה נפגעים באופן קשה כתוצאה מהפשרת קרקעות שהיו עד לא מזמן קפואות-עד. כיצד מתמודדים שם עם התופעה ומה גם ישראל צריכה לעשות כדי להיערך להשפעות שינוי האקלים?