הפשפש ניזון ע"י נעיצת החדק ברקמת העלה ומציצת מוהל התאים (מוהל התא הוא אברון שתפקידו ריכוז מים ומומסים בתא), דבר שניכר בכתמי כסף על העלים ובנקודות שחורות שהינן ההפרשות של הפשפש. כתוצאה מכך העלים נפגעים ונושרים. אוכלוסיית הפשפש מתפתחת במהירות, במשך 3-4 שבועות, ויכולה להגיע בשיאה לכמה מיליונים בחורשת אקליפטוסים אחת.
לדברי פרופ' צביקה מנדל, מהמחלקה לאנטומולוגיה (חקר החרקים) במכון וולקני, ״הפשפש מהווה גם מטרד רפואי, בלי כוונה״. הוא מסביר: ״הפשפש מופיע במקבצים גדולים מאוד והוא קטן מאוד. כשהוא חודר לעיניים או מתחת לבגדים הוא נמצא במצוקה, ואז מנסה להשתחרר באמצעות דקירות של החדק״. עוד הוא מבהיר כי קיים קושי לגלות את הפשפש בשלב מוקדם בגלל הימצאותו גבוה על הצמרות. ״בדרך כלל כשמגלים אותו בחורשה כלשהי האוכלוסייה שלו הגיעה לממדים עצומים, ועד שנערכים לפעולה הוא כבר עבר לחורשה אחרת״, מסביר מנדל.
צרעות נגד פשפשים
באביב שעבר הופיע הפשפש בחורשת הסרג׳נטים המפורסמת בנתניה. לדברי אקולוגית העיר נתניה, אביב אבישר, ״הוא גרם מפגע גדול לתושבים, כי הוא הגיע למרפסות ולבתים. התושבים רצו שהעירייה תפעל במהירות למגר אותו. לאחר שהתייעצנו עם מומחים בתחום, הגענו למסקנה שהפעולה הנכונה היא אי פעולה, ואכן, לאחר שתקופה ארוכה בה העצים נראו רע, בתום העונה כבר ניתן היה לראות את התאוששותם. כמה מהם שמנו למעקב״.
מנדל מעריך כי בטווח הארוך עצי האקליפטוס שנפגעו עלולים להיות פחות אסתטיים, ובמקרים מסוימים אף להתנוון. עם זאת, "להבנת יחסי הגומלין בין הפשפש לאיקליפטוס יידרש מחקר מעמיק יותר״, הוא מדגיש. אבישר טרם צפתה בתמותה של עצים בחורשת הסרג׳נטים בנתניה.
הפתרון הידידותי לסביבה המתאים ביותר להתמודדות עם הפשפש הוא באמצעות פיזור אויבים טבעיים, במה שמכונה "הדברה ביולוגית". באוסטרליה, ארץ מוצאו, לפשפש יש אויבים טבעיים רבים. אחד מהם הוא הצרעה הטפילית Cleruchoides noackae, אשר מתפתחת בתוך ביצי הפשפש. אקלום הצרעה במקומות אחרים כבר הוכיח את עצמו כאמצעי יעיל נגד הפשפש, בין היתר בארצות דרום אמריקה ובדרום אפריקה.
פתרון אחר, מועדף פחות, הוא באמצעות תכשירי הדברה אשר מוזרקים לעץ ולבסוף פוגעים בפשפש שניזון ממנו (חומרי הדברה מסוג זה נקראים חומרי הדברה סיסטמיים). לדברי מנדל, "זה יכול להוות פתרון ביניים, שאמנם איננו זול אך ניתן להשתמש בו במקרה הצורך״. מאידך, אומרת אבישר, ״יש פוטנציאל לנזק בהחדרת רעל לעצים, שנשאר במערכת. כל עוד מדובר במטרד חולף ולא נגרמת פגיעה משמעותית לעצים, אין הצדקה לעשות את זה״.
צרעה בייבוא אישי
אין זה המקרה הראשון שבו מיובא אויב טבעי לישראל כדי לחלץ עץ במצוקה. בעשר השנים האחרונות הובאו לישראל צרעות טפיליות במטרה לווסת את אוכלוסיותיהם של מספר מיני צרעות עפצים שפוגעות גם הן באקליפטוס המקור. הצרעות המזיקות יוצרות עפצים (נגעים) על העץ, שגורמים לנשירת עלים. במחקר שערכו מנדל ואחרים התברר כי הצרעות הטפיליות עשו את מלאכתן בהצלחה יתרה – הן אף יצאו את גבולות הארץ ונשלחו מעבר לים, שם סייעו במשימת ההגנה על האקליפטוסים גם באזורים אחרים.
כעת עצי האקליפטוס ממתינים לחילוץ מהמזיק החדש המאיים עליהם. במכון וולקני מקווים כי איתור הצרעה הטפילית שתילחם בפשפש האקליפטוס והעברתה לישראל יתקיימו במהרה, וכפי שקרה במקומות אחרים, גם בישראל היא תצמצם את אוכלוסיית פשפש האקליפטוס לצפיפות קטנה ובלתי מזיקה.
