דר נטע ליפמן

פיצול אישיות אנרגטי

04/12/2021

בזמן שיד אחת של ממשל ביידן מקדמת יוזמות של אנרגיה מתחדשת, היד השנייה מעניקה שפע של היתרי קידוח לדלקי מאובנים. האם מדובר בצביעות, או רק בזנבות של התחייבויות משפטיות קודמות, שלא יפגעו בנחישות האמריקאית להוביל את המאבק העולמי במשבר האקלים?


לפני כשבועיים ננעלה ועידת האקלים של האו"ם (COP26) בגלזגו, עם תחושת החמצה קלה, אבל גם עם הבטחה מפורשת של ארצות הברית שהיא חוזרת להיות שחקנית מובילה ודומיננטית בהתמודדות מול משבר האקלים. והנה, כמעט באותה הנשימה, הציע ממשל ביידן במכירה פומבית חוזי חכירה של קידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו. זו לא היתה סתם מכירה, אלא המכירה הגדולה ביותר מסוגה שנרשמה בשנים האחרונות: יותר מ-80 מיליון דונם בשטחי מפרץ מקסיקו (כמעט פי 15 משטח מדינת ישראל) שטומנים בחובם פוטנציאל עצום לכריית דלקי מאובנים, שלפי כל המומחים הכרייה והשימוש בהם מזרזים את התחממות כדור הארץ קטלנית ומובילים אותנו לעבר משבר אקלימי  קטסטרופלי.

מדובר בצעד שעומד בסתירה מוחלטת להבטחותיו הקודמות של ביידן לעצור קידוחי דלקי מאובנים חדשים באדמות ציבוריות בארה"ב ובמים הטריטוריאליים שלה. אם לא די בנפה המחוררת דיה של הבטחות ארה"ב לצמצם את פליטות הפחמן למינימום עד שנת 2050, הרי המכירה הפומבית לפני שבועיים מנקבת חור עצום נוסף במדיניות האקלים החדשה של המעצמה האמריקאית.

משרד הפנים האמריקאי, המפקח על אדמות ומים ציבוריים, העריך שלשטח המדובר במפרץ מקסיקו יש פוטנציאל הפקה בסך של כ-1.12 מיליארד חביות נפט וכ-30 מיליארד מטר מעוקב גז טבעי. אם לא די בכך, הרי שהממשל האמריקאי מעמיד במכירה נפרדת שטחים במפרצון קוק באלסקה, שמהם ניתן יהיה להפיק עוד כ-192 מיליון חביות נפט וכמיליארד מטר מעוקב של גז לקידוחים.

אם ימומש כל פוטנציאל הקידוחים, חוזי חכירה אלו יגרמו לפליטה של כמעט 600 מיליון טון של גזי חממה בעשורים הקרובים – יותר מסך הפליטות השנתי של בריטניה.

יותר מ-300 היתרי קידוח מדי חודש

מדובר במהלך בעייתי בכמה מובנים. ראשית, למרות שלל ההבטחות, הנאומים הלוהטים והסיסמאות הנחושות, נראה שמאחורי בימות הנאומים לא רק שעסקי דלקי המאובנים ממשיכים כסדרם, אלא שהם נהיים קיצוניים יותר. במהלך השנה האחרונה, ניתנו בארה"ב יותר מ-300 היתרי קידוח בממוצע בחודש, קצב מהיר יותר אפילו מימי ממשל טראמפ תומך הפחם, הגז והנפט.

US President Joe Biden arriving at COP26 World Leaders Summit of the 26th United Nations Climate Change Conference at the SEC
למרות שלל ההבטחות, הנאומים הלוהטים והסיסמאות הנחושות, נראה שמאחורי בימות הנאומים לא רק שעסקי דלקי המאובנים ממשיכים כסדרם, אלא שהם נהיים קיצוניים יותר. ביידן בוועידת גלזגו, Photograph: Alan Harvey/ UK Government

שנית, סוגיית משבר האקלים היא בעיה עולמית שמצריכה התגייסות גלובלית וארה"ב של ביידן ניסתה לייצר חזות שהיא המבוגר האחראי שמבין את גודל השעה ולכן לוקח על עצמו להוביל את העולם לטיפול בסוגייה הבוערת. גם כך היה קשה לקנות מחדש את אמון העולם אחרי העזיבה החד-צדדית של הסכמי פריז על ידי טראמפ. אין ספק שמתן אישור קידוחי נפט וגז אחרי שמומחים מצביעים על כך שיש לעצור את הכרייה מיד, הוא לא פחות מזלזול בשותפים הרבים שתלו את יהבם בממשל החדש.

שלישית, לרבים המתגוררים בחופי מפרץ מקסיקו, ההתרחבות העצומה של קידוחי הנפט מעוררת דאגה רבה מפני דליפת נפט מסוכנת כמו זו שהתרחשה באפריל 2010, מה שזכה לתואר המפוקפק של "האסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה". אפשר להגיד שמי שנכווה ברותחין עם השפעות הרות אסון לטווח קצר וארוך, נזהר שבעתיים, אפילו מעצם המחשבה על רותחין.

12 טורבינות רוח חדשות

בזמן המירוץ לבית הלבן הצהיר ביידן שאם ייבחר לא יינתנו יותר סובסידיות לתעשיית דלקי המאובנים ושהממשל בהנהגתו לא יאפשר עוד קידוחים על אדמות פדרליות, כולל בלב ים. לאחר כניסתו לתפקיד, פנה ביידן להגשים לפחות חלק מהחזון הזה, תוך עצירה זמנית של הנפקת היתרי קידוח נפט וגז באדמות הנמצאות בבעלות ציבורית ובשטח האוקיינוס, עד שתתבצע בחינה מחודשת על השפעתם על הסביבה ועל האקלים.

כצפוי, תעשיית הנפט והגז פעלו נמרצות כנגד החלטות ביידן ושלפו את הכרטיס החזק בשיח האמריקאי: מקומות עבודה. המהלך של ביידן, טענו בתעשיית אנרגיית דלקי המאובנים, מסכן אלפי מקומות עבודה ויגרום בסופו של יום להעלאת מחירי האנרגיה. 12 מדינות תבעו להסיר את ההקפאה וביוני 2021 שופט פדרלי בלואיזיאנה שפט לטובתם וקבע שהממשל לא נקט בצעדים הנדרשים כדי להשהות חוזים חדשים.

בזמן שזרוע אחת שלה ממשל ביידן מפסידה בעתירות משפטיות לחברות הנפט והגז, זרוע אחרת מנסה לייצר פתרונות מקיימים לאנרגיה מתחדשת. כך , למשל, בשבוע שעבר אושרה הקמת חוות הרוח הימית הראשונה שתספק חשמל נקי למדינת ניו יורק. 12 טורבינות רוח ימוקמו מול חופי רוד איילנד והן חלק מיעדי הממשל לנצל את הרוחות העזות של האוקיינוס האטלנטי ולייצר, עד שנת 2030,  30 ג'יגה וואט של אנרגיית רוח מהים.

כיום פועלות רק שבע טורבינות רוח ימיות בארה"ב – חמש ברוד איילנד ושתיים בווירג'יניה, זאת בזמן שבאירופה כבר הותקנו יותר מ-5,000 טורבינות ימיות.

לאחר השלמתו, הפרויקט החדש יפיק כ-130 מגה וואט בשנה, מספיק כדי לספק חשמל לכ-70,000 בתים. בניית קו תמסורת תת-קרקעי עשויה להתחיל כבר בינואר 2022, כשהפעילות כולה אמורה להתחיל בסוף 2023. מדובר למעשה בחוות הרוח הראשונה שתספק חשמל למדינת ניו יורק, שהציבה לעצמה מטרה לעבור למאה אחוז אנרגיות מתחדשות עד שנת 2040.

מפרץ מקסיקו
לרבים המתגוררים בחופי מפרץ מקסיקו, ההתרחבות העצומה של קידוחי הנפט מעוררת דאגה רבה מפני דליפת נפט מסוכנת כמו זו שהתרחשה באפריל 2010, מה שזכה לתואר המפוקפק של "האסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה". קידוחי נפט במפרץ מקסיקו Chad Teer from Coquitlam, Canada, CC BY 2.0

אמנם, המיזם המשותף לענקית האנרגיה הדנית Orsted ול-Eversource, חברה אמריקאית המספקת חשמל בניו אינגלנד, עוד צריך לקבל אישורים מהסוכנות להגנת הסביבה, מצבא ארה"ב ומרגולטורים נוספים על מנת להתקדם בעבודה, אבל, נדמה כי גולת הכותרת פה היא לא רק השקעה אדירה בתשתיות לאנרגיה מתחדשת, אלא גם ההבטחה לייצר אלפי מקומות עבודה באיגודים המקצועיים. החברות כבר נמצאות במגעים מתקדמים עם "קואליציית איגוד עובדי הבנייה" על מנת להבטיח מקומות עבודה רבים במיזם החדש. בכוונת ממשל ביידן לפתח עוד כ-16 תוכניות מסחריות נוספות של אנרגיית רוח ימית עד שנת 2025.

אגב, גם למהלך החדש הזה יש כצפוי שורה של מתנגדים, החל בתושבים שחוששים מפגיעה בנוף הנשקף מחלונם, דרך דייגים המוטרדים מפגיעה בפרנסתם ועד לפעילי זכויות בעלי חיים, שחוששים מההשפעה של הטורבינות על לווייתנים המצויים בסכנת הכחדה.

להסיט את הספינה למסלול חדש

זה נכון, יש התנגדויות, יש מגמות שהתפתחו עוד בימי ממשל טראמפ והסכמי חכירה שהיו כבר בקצה הצנרת לאישור וחברות הגז והנפט גם יכולות לגשת לבתי משפט ולתבוע את זכויותיהן, אבל בתמונה הגדולה, נדמה שממשל ביידן מצליח לייצר תחושה בעולם שהוא מחויב להאטת משבר האקלים, לבלימת צריכת הדלקים המזהמים ולמעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות. זה מצריך הרבה ניסיון פוליטי, לא מעט עורכי דין טובים, יצירתיות מחשבתית, כיס עמוק ותמיכה ציבורית משמעותית. ככל שהממשל ירגיש שהציבור מודע לקשר שבין המשך הכרייה והשימוש בדלקי מאובנים לבצורות, לשריפות, לעליית הטמפרטורות ולהצפות המסוכנות שהוא חווה בשנים האחרונות, כך ניתן יהיה להסיט באופן מוצלח יותר את הספינה הענקית והמסורבלת של תעשיית האנרגיה מהמסלול הישן והמזהם לעבר מסלול של חדש ונקי.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דה מרקר
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

סערה בכוס קפה שילוב בין בעיות בשרשרת האספקה להשפעות משבר האקלים הובילו לזינוק במחירי הקפה בעולם. מה אפשר לעשות כדי להבטיח שגם בעתיד נוכל להמשיך ולפתוח אתו כל בוקר?

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

הפטריות שעוזרות לעצים הנזקקים מיוחד לט"ו בשבט: במחקר ישראלי חדש נמצא שפחמן יקר עובר מעצים בריאים לכאלה שנמצאים במצוקה – בזכות פטריות שגדלות על שורשיהם