מרחיקים את הצמחים המזיקים

אנשים רבים סובלים מאלרגיה לצמחים או נפגעים בגלל אכילת צמחים רעילים. להלן רשימה חלקית של צמחים שהחוקרים ממליצים להרחיק מקרבת בני אדם.

כולם אוהבים את צמחי הנוי שגדלים בסביבת המגורים – הם גם יפים וגם משפרים את איכות הסביבה. אלא שמתכנני גינות עירוניות צריכים לדעת שיש בין הצמחים שנבחרים גם כאלה שגורמים אלרגיה ואחרים שהם רעילים ומסוכנים לבני אדם.

לפני כמה חודשים יצא לאור הספר "שיקולי קיימות בעיצוב גנים בישראל" (עורך: פרופסור יצחק שנל, הוצאת "פרדס") ובו כתבו פרופ' עמרם אשל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר כרמי גלר-ברנשטיין מהמרכז למחלות אוטואימוניות בבית החולים שיבא בתל השומר פרק מיוחד העוסק בצמחים האלה בדיוק.

בספר נחשפים עשרות מיני עצים, שיחים ועשבים אלרגניים או רעילים שהחוקרים ממליצים לא לשתול אותם בגינות הציבוריות או בקרבת מגורי בני אדם. מטרת המידע שהזה היא לסייע לרשויות לבחור את הצמחים המתאימים ביותר עבור התושבים, וגם להציג בפני הקהל הרחב את גורמי האלרגיה והרעלנים שמהם כדאי להתרחק

מתעטשים מצמחים

הצמחים שגורמים אלרגיה מפזרים גרגרי אבקה שנישאת ברוח ונוחתים בין השאר על הפרחים שאותם האבקה אמורה להפרות. הם נובטים רק אם הם נוחתים במקום הנכון, כלומר פרח של צמח מאותו המין. הדרך שלהם לתקשר עם הפרח שעליו נחתו היא באמצעות חלבונים שנמצאים על המעטה החיצוני שלהם, אבל החלבונים האלה משתחררים לא רק בפרח אלא בכל מקום שיש בו לחות –למשל ברירית האף.אלרגיה לצמחים יכולה להיות קלה ולהתבטא בגירוי קל של מערכת הנשימה, או קשה ואז לגרום קוצר נשימה ואף מוות. התסמינים הנפוצים של אלרגיה הם דלקת של קרומי האף, נזלת, קושי בנשימה, אסתמה, דלקת של לחמית העין ולעתים שלפוחיות בעור.

הנטייה לאלרגיה תלויה במבנה הגנטי של האדם, ואלה שנוטים לכך נקראים אטופים (Atopic). שיעורם באוכלוסייה 34-15 אחוזים והם סובלים מתופעות האלרגיה כשהם נחשפים לאלרגנים שאליהם הם רגישים. מחקרים שנערכו בישראל העלו ששיעור הסובלים מאלרגיה לאבקת פרחים הוא 15-12 אחוזים, שהם כמיליון בני-אדם.

פריחה של דשא זויסיה, אלרגן נפוץ. צילום: פרופ' עמרם אשל

הצמחים האלרגניים המזיקים במיוחד בישראל

רוב הצמחים האלרגנים הם מואבקי רוח וגרגרי האבקה שלהם קטנים, קלים ואינם דביקים ולכן מתפזרים באוויר. הפרחים של מיני הצמחים האלה בדרך כלל לא בולטים, אין להם עלי עטיף צבעוניים והם אינם מפיצים ריח

יפים… אך רעילים

מדוע קיימים צמחים רעילים? לא בטוח שיש לכך תשובה אחת. ההסבר המקובל על דעת רוב החוקרים היא שמדובר במנגנון הגנה, שהצמחים פיתחו כדי להגן על עצמם מפני בעלי חיים שמנסים לאכול אותם. החומרים הרעילים מצטברים ברקמותיהם של הצמחים – תכולת חומרי הרעל אינה אחידה אך היא בדרך כלל גבוהה בעלים, בפירות הבוסר ובזרעים.

בניגוד לצמחים האלרגניים, צמחים רעילים אינם מפזרים את הרעל בסביבתם והנזק נגרם רק אם חלקי הצמח הרעילים נאכלים. חומרי הרעל משפיעים על מערכות שונות בגוף: יש כאלה שגורמים לשלשולים ולהקאות, אחרים – כמו האטרופין שהופק במקור מהצמח Atropa belladonna  – מפריעים להולכת אותות חשמליים במערכת העצבים. רעלים מסוף שלישי משפיעים על קצב הלב ועל מערכת הנשימה ובכך גורמים מוות מהיר, וקיימים גם צמחים שבהם יש חומרים מעוררי הזיות. ברפואה נעשה שימוש בכמה מהרעלים האלה כתרופות, בעוד שאחרים גורמים נזקים שלעתים הם בלתי הפיכים.

בכל שנה מתרחשים מאות מקרי הרעלה, רובם של ילדים, בגלל אכילת צמחים או פטריות (שאינן צמחים אך הן גדלות בקרבתם) המכילים חומרים מזיקים.

הצמחים הרעילים המזיקים במיוחד בישראל

צמחים רעילים נפוצים במשפחות האַסְקְלֶפִּיִּים (כמו פתילת המדבר הגדולה), ההרדופיים והסולניים (דטורה), אך יש כאלה גם במשפחות אחרות