יעל מור

מזג אוויר אופייני לעתיד

ספטמבר 1, 2019

גל החום שפקד את חצי הכדור הצפוני בקיץ 2019 היה מהקשים בהיסטוריה. שיאים נשברו, קרחונים נמסו ובני אדם מתו. האם זה שמצפה לנו מעתה והלאה?


 

ביולי 2019, במהלך גל החום שנחת על ישראל, נמדדה טמפרטורת שיא של 49.9 מעלות צלזיוס באזור סדום, הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל מאז 1942. על-פי השירות המטאורולוגי, חוץ מאשר בסדום נרשמו עוד כמה שיאי חום ברחבי הארץ, כמו הטמפרטורה שנמדדה בחצבה, 48.5 מעלות צלזיוס, שהיא הגבוהה ביותר שנמדדה בתחנה זו מאז תחילת פעילותה בשנת 1988. מובן שישראל לא לבד במערכה נגד החום. הארגון המטאורולוגי העולמי הודיע כי השנים 2019-2015 ייחשבו ככל הנראה כחמש השנים החמות בהיסטוריה. שיאי חום היסטוריים נמדדו בצרפת, בגרמניה, בהולנד, בגרינלנד ובמדינות נוספות באירופה. הארגון הוסיף כי בשנים הבאות גלי החום באירופה צפויים להיות ארוכים יותר, בעלי טמפרטורות גבוהות יותר ולהופיע בתדירות גבוהה יותר.

היום הכי חם בתולדות צרפת

שיאי החום שנרשמו באירופה, למשל, הובילו לשריפות ענק בספרד וכפי שקרה בגלי חום קודמים צפויה עלייה במספר מקרי המוות שידווחו בשבועות הבאים ברחבי היבשת כתוצאה מהשפעות החום הכבד. יוני 2019, למשל, היה חודש יוני החם ביותר מאז החלו מדידות סדורות. הממוצע העולמי עמד על 15.5 מעלות, גבוה ב-0.95 מעלות מהממוצע לאורך המאה ה-20 כשבאזורים הקרים בשגרה (כמו רוסיה ואלסקה) הטמפרטורה הממוצעת עלתה כמעט ב-3 מעלות. הזינוק הגבוה ביותר נרשם בעיירה אַלֶרְט בקנדה, ישוב-הקבע הצפוני ביותר בכדור הארץ. שם, במקום 6-3 מעלות ביום רגיל, טיפס המדחום ל-21 מעלות.

תושבים בחלק גדול ממזרח וממרכז ארצות הברית התמודדו במהלך יולי האחרון עם עלייה חריפה בטמפרטורות, שהתקרבו ל-38 מעלות צלזיוס. עד עכשיו מתו לפחות 6 בני אדם, וניו יורק הכריזה באותם ימים על מצב חירום. ב-25 ביולי נרשם בפריס, צרפת, היום החם ביותר בהיסטוריה של העיר, עם 42.6 מעלות צלזיוס, כאשר השיא הקודם היה 40.4 מעלות צלזיוס ביולי של שנת 1947. בגל החום הנוכחי מתו בצרפת לפחות חמישה בני אדם ולמרבה הצער המספר הזה צפוי לעלות.

בגרינלנד, גלי החום של חודש יולי הובילו לתהליכי המסה במחצית מהשטח המכוסה בקרח באי, כאשר הנגר אל הים שנגרם בעקבות המסה זו שווה לעלייה של 0.5 מ"מ בגובה פני הים העולמי בחודש יולי בלבד (כאשר קצב העלייה השנתי של פני הים כיום הוא 3.3 מ"מ בשנה). לפי דיווחים, ביום חמישי ה-1 לאוגוסט, נמסו כ-11 מיליארד טון של קרח, שווה ערך ל-4.4 מיליון בריכות אולימפיות ביום אחד בלבד. גרינלנד כיום היא התורמת הגדולה ביותר לעליית מפלס פני הים, שמאיים לפגוע בתשתיות ולהרוס רכוש באזורי החוף, לעקור תושבים מבתיהם ולגרום לנזקים כספיים כבדים. הסוכנות המטאורולוגית הלאומית של יפן קראה לציבור להוריד את טמפרטורות המיזוג הביתי ולהרבות בשתייה, עקב גל החום הקטלני שעד כה גבה את חייהם של 57 אזרחים ועוד 18 אלף שאושפזו. גל חום זה התחיל ב-29 ביולי. משרד הסביבה של יפן הזהיר שתנאי חום קיצוניים שכאלה עלולים להפוך לנורמה ולא לחריגים אם לא יינקטו צעדים נגד ההתחממות הגלובלית.

מדעני NOAA, מינהל האוקיאנוסים והאטמוספרה הלאומי של ארה"ב, דיווחו שיולי היה החודש ה-414 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית  הממוצעת עלתה על הממוצע הרב שנתי (תשעה מתוך עשרה חודשי יוני החמים ביותר נרשמו מאז 2010).

ארגון World Weather Attribution) WWA) – קבוצה שעורכת ניתוחים מדעיים, מהירים על אירועי מזג אוויר קיצוניים כדי לבדוק האם הם מושפעים משינוי האקלים העולמי – קבע שגל החום של חודש יולי באירופה היה כל כך קיצוני, שבלתי סביר שהוא היה מתרחש ללא שינוי האקלים.

מודל שבחן בזמן אמת גלי החום בצרפת במהלך יוני 2019, הראה שגלי החום הופכים שכיחים יותר, לפחות פי חמישה, וחמים יותר בגלל משבר האקלים. בשילוב גורמים אחרים, כמו התבגרות האוכלוסייה, השפעתם על בני אדם תהיה קטלנית יותר. למסקנה דומה מגיע מחקר נוסף שהראה שחום הוא משתנה מזג האוויר שאחראי למספר המתים הגבוה ביותר בארה"ב ושמאפייני הבנייה בערים רק מחמירים את התופעה. איי החום העירוני משמרים טמפרטורות גבוהות גם לאחר השקיעה ומתברר שטמפרטורות גבוהות גם בלילה מקשות על התאוששות הגוף ועלולות להגביר את הסיכונים לפגיעה ואף לתמותה אצל אוכלוסיות הרגישות לחום.

לא רק באירופה סבלו מאירועי מזג אוויר קיצוניים. במקסיקו, נרשם מקרה נדיר במהלך עונת הקיץ החמה, במהלכו פקדה סופת ברד את העיר גוואדלחרה וכתוצאה מכך נערם הברד לגובה של יותר ממטר תוך כמה שעות. קיץ חם המלווה לעיתים גם בסופות ברד, מאפיין את מזג האוויר הרגיל באזור זה של צפון מערב מקסיקו, אך סופת ברד כה עוצמתית לא תועדה מעולם באזור זה. באלסקה, המדינה הקרה ביותר בארצות הברית, נרשם שיא חום חדש של 32 מעלות באנקורג', העיר הגדולה ביותר במדינה.

ב-25 ביולי נרשם בפריס, צרפת, היום החם ביותר בהיסטוריה של העיר, עם 42.6 מעלות צלזיוס, כאשר השיא הקודם היה 40.4 מעלות צלזיוס ביולי של שנת 1947

החתימה האיזוטופית של פעילות האדם

"בהחלט ניתן לקשר את השינויים שקורים לאפקט החממה", אומר פרופ' יוחאי כספי, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע. "ב-50 השנה האחרונות כדור הארץ התחמם בממוצע ב-0.8 מעלות. אנחנו יודעים שהטמפרטורה הממוצעת עולה אך מדובר בערך קטן – פחות ממעלה אחת, ולא במשהו שממש ניתן לחוש כשהולכים לים. קשה מאוד להבחין בהבדל שבין 40 ל-41 מעלות, אבל יש הרבה דברים שכן קורים בעקבות השינוי הזה והם משמעותיים". צריך לזכור שהממוצע אינו משקף טוב את ערכי הקיצון ובעוד העלייה הממוצעת של הטמפרטורה הגלובלית עומדת על קצת פחות ממעלה צלזיוס מאז 1880, אצלנו בישראל רק ב-30 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת ב-1.8 מעלות צלזיוס  וטמפרטורת פני הים במזרח הים התיכון עלתה ב-3 מעלות צלזיוס. גם בקטבים קצב השינוי מהיר בהרבה מהממוצע העולמי.

אפקט החממה הוא תהליך שבו נלכד חום בתוך האטמוספרה של כדור הארץ בשל הגזים שעוטפים אותה ולא נותנים לחום לצאת, אלא מחזירים אותו לפני כדור הארץ. על פי המודלים המקובלים כיום, הגורם העיקרי לאפקט זה ולהתחממות הגלובלית הם גזי חממה, כאשר המוכר ביניהם הוא הפחמן דו חמצני. "במדידות של פחמן דו חמצני באטמוספרה אנחנו יכולים לראות שריכוזו עולה בקצב קבוע. ידוע לנו שלפני המהפכה התעשייתית, כמות חלקיקי פחמן דו חמצני באוויר היתה בערך 280 חלקים למיליון, כלומר בכל ספירה של מיליון חלקים באטמוספרה, 280 מהם היו פחמן דו-חמצני (זאת בנוסף לגזים נוספים כמו חנקן, חמצן ואחרים שנמצאים באוויר, י.מ)", אומר כספי. "כיום, ריכוז הפחמן דו חמצני באוויר הוא מעל 410 חלקים למיליון. כלומר, המספר כמעט והוכפל מאז המהפכה התעשייתית. פחמן דו-חמצני נוצר לא רק על ידי האדם, אלא גם על ידי תהליכים טבעיים אחרים, אך אנחנו יודעים לזהות את החתימה האיזוטופית של זה שנוצר על ידי פעילות האדם ואנחנו גם יודעים שהפחמן הדו-חמצני הספציפי הזה עולה בריכוזו, ולכן אנחנו יודעים להגיד בוודאות שהתגברות אפקט החממה נוצרת על ידי האדם".

ב-WWA, קבוצת חוקרים מרחבי העולם משתמשים בסימולציות אקלים ממוחשבות הממחישות את המצב עכשווי ואת המצב שהיה יכול להיות אם הפעילות האנושית לא היתה מזרימה מאות מיליארדי טונות של גזי חממה לאטמוספרה. לפי ניתוחים של אירועי מזג אוויר קיצוניים, הכוללים שיטפונות, בצורות, גשמים קיצוניים, קרה ועוד, נמצא שגלי החום באירופה הם המושפעים העיקריים משינוי האקלים שמתרחש בעולם.

"לכולם ברור שריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר עולה ושבעקבות כך כדור הארץ מתחמם. אין ויכוח שהדבר הזה יגרום להרחבת הרצועות המדבריות, ואין ויכוח לכך שאם כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר תמשיך ותעלה הים יילך ויתחמם והקרחונים ימשיכו להתמוסס בקצב הולך ועולה… התוצאה היא תופעה כלל עולמית שמשנה את כל מה שאנחנו רגילים לחוות מבחינה אקלימית", מסכם כספי.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ננו-שרשרת וסוכה לתפארת נמאס לכם מקישוטי הסוכה הרגילים? אין בעיה: השיגו מעט גרפן וצרו בעזרתו קיריגמי דקורטיבי

thumbnail

הצד הסביבתי של ההגדה סדר פסח המסורתי, ובתוכו הסיפור האלמותי על יציאת מצרים, מעלה גם כמה נקודות למחשבה בהקשר הסביבתי. מארבע הכוסות ועד ארבעת הבנים, אלו הם סימניו הירוקים של הסדר

thumbnail

הפילוסוף הישראלי והדילמה המוסרית של המאבק במשבר האקלים קיזוז פליטות פחמן היא אחת מהשיטות המרכזיות בהתמודדות עם שינוי האקלים העולמי, אולם במאמר חדש טוען ד"ר דן ברא"ז שלא רק שהשיטה לא באמת תקזז את הפליטות, אלא שהיא גם לא באמת מוצדקת מבחינה מוסרית