שרה וורסנגר

כל הנחלים זורמים למסך

26/04/2020

"זורמים" היא מיני-סדרה חדשה של ניקלודיאון שעוסקת בחשיבותם האקולוגית של נחלים בישראל. זה אולי לא נשמע מבדר כמו ספוג שחי בתוך אננס מתחת לים אבל הסדרה מצליחה ליצור קשר רגשי בין הנוער הישראלי לסביבה


בימי הבידוד של הקורונה הילדים צמודים יותר למסכים. זה ברור. אבל זה לא אומר שהם לא יכולים גם ללמוד משהו על העולם שסביבם דרך המסך. תכנית טלוויזיה חדשה בשם “זורמים” מבקשת להכניס אל הבתים את היופי של הנחלים בישראל ואגב כך גם להעביר קצת מידע חשוב על הבעיות הסביבתיות שמאפיינות אותם והדרכים השונות לשמור עליהם.

התכנית מורכבת מחמישה פרקים והיא הופקה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף עם ערוץ ניקלודיאון ומשודרת גם באפליקציה ובאתר של ניקלודיאון.

במסגרת הסדרה, קים אור-אזולאי ועמית הכטר, שני שחקנים צעירים ומבטיחים, שמככבים בימים אלה גם בסדרה “ספיידרס” של ניקלודיאון, מגיעים בכל פרק לנחל אחר בארץ, סוקרים את מצבו ונפגשים עם מדענים, אנשי איכות הסביבה ופעילים קהילתיים שחוקרים, מנטרים ופועלים לתחזוקה ולשיקום של נחלים ומקורות מים בישראל. הלמידה נעשית באמצעות שיחה וריאיון אך גם בדרך “הרטובה” – כלומר, דרך התנסות פיזית. כך, למשל, בפרק שצולם בנחל הירקון, קים ועמית נכנסים עם ד”ר ירון הרשקוביץ’, שחוקר את החיים בנחל, לדגום מים בנחל כדי לחפש אחר בעלי חיים במים ולעמוד על מצב זיהום המים בנחל.

“התנסות מסוג זה למעשה מייצרת רגעים מאד אותנטיים (וגם מאד קומיים) ומחזקת את החיבור של המנחים לנושא ולחוויה עצמה.” אומרת בונית בן עמי, העורכת הראשית של ערוצי ניקלודיאון בישראל. “תחושת החיבור מורגשת לאורך פרקי הסדרה ומועברת גם לקהל בבית, שרואים את השחקנים כמודל לחיקוי”.

ד”ר ירון הרשקוביץ’ והצוות שלו מלמדים את קים אור אזולאי ואת עמית הכטר איך דוגמים את מי הירקון. תצלום: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

למנף ערכים חשובים

“בערוצי ניקלודיאון, כחלק מהאג’נדה שלנו, אנו מפתחים ומפיקים תוכן מבדר, כיפי, מעשיר ומשעשע עבור הקהל שלנו לצד הקפדה מתמדת על שמירתם ועידודם של ערכים ומסרים חיוביים, כגון: מיחזור, גלישה בטוחה ברשת, חשיבות פעילות גופנית, כללי בטיחות בדרכים וכ”ו”, אומרת בן עמי. “כך למעשה אנו משתמשים ב’כוח’ שלנו על מנת למנף, לעודד ולשמר ערכים חשובים”.

“האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה נותנת כלים לקהילה המדעית על מנת להפוך את המדע לנגיש” אומרת ד”ר נטע ליפמן, מנכ”לית האגודה. “בדרך כלל, אין לנו את הכלים שיאפשרו לנו לפנות לקהל כל כך גדול של ילדים ונוער כמו שיש לניקלודיאון, שמתקשרים עם ילדים על בסיס יום-יומי ומצליחים לקדם את המסרים שלהם בהצלחה. כאשר אנחנו משתמשים בפלטפורמה של ניקלודיאון על-מנת להעביר תוכן מדעי ולהפוך אותו ליותר נגיש ומבדר – אז ילדים יוכלו להרגיש בחשיבות של הגנה על הטבע, ובייחוד על נחלים”.

נחל או תעלת ביוב?

מערכת היחסים של ישראל עם נחליה היא מערכת רעועה, בלשון המעטה. במהלך המאה שעברה רוב נחלי מישור החוף זוהמו קשות בעקבות הזרמת ביוב גולמי או מטופל באיכות נמוכה ושפכי תעשייה במשך שנים רבות ולמעשה הוזנחו על ידי הממשלה ועל ידי הציבור. מצב זה החל להשתנות בשני העשורים האחרונים של המאה שעברה והמשיך בייתר שאת בשני העשורים האחרונים. מאז, איכות המים בנחלים השתפרה באופן משמעותי ועקבי ורבים מהנחלים עברו תהליך מורכב וממושך של שיקום אקולוגי. “למרות זאת, חלקם עדיין מזוהמים עונתית בגלל הזרמת ביוב ושפכי תעשייה שמקורם ברשות הפלסטינית, בעוד שנחלים אחרים סובלים מהזרמה של עודפי קולחים מטוהרים (ברמה שניונית או שלישונית) שאינם נדרשים להשקיה בחקלאות ומדי פעם גם מהזרמת ביוב גולמי בגלל תקלות או עומס יתר במתקני הטיפול בשפכים (מט”שים) ובמפעלי תעשייה הממוקמים באגן הניקוז של אותם נחלים”, אומר ד”ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

תצלום: ניקלודאיון

תום טופז, דוקטורנט החוקר נחלים ומתמחה בבתי גידול לחים והערכת הסיכונים אליהם הם חשופים  באוניברסיטת העברית בירושלים, הוזמן להשתתף בפרק של “זורמים” שעסק במצבו החמור של נחל אלכסנדר והוא מסביר מדוע הנחלים הם הנושא המרכזי בו עוסקת הסדרה: “הנחלים והנהרות בישראל סובלים מלחץ אנתרופוגני אינטנסיבי הגורם למגוון בעיות סביבתיות ובריאותיות… העדר ניהול שפכים בצירוף הזרמת כימיקלים לנחלים יוצר איום ממשי לסביבת המחייה המימית (אקווטית ש.ו.)”.

“חלק גדול מהנוער הישראלי אינו מודע בכלל לטבע שנמצא ממש מחוץ לביתו לכן, יצירת קשר רגשי, מחויבות ופעילות מתמשכת במסגרת יוזמות קהילתיות ומוסדיות שונות הם לא רק מטרת הסדרה אלא גם סט הערכים הנחוצים בחברה המודרנית”, מוסיף טופז.

שירלי אורן, סמנכ”לית התוכן של ערוצי ויאקום בישראל, ובהם גם ערוץ ניקלודיאון, מסכימה כי “צריך קודם כול ליצור חיבור רגשי, והתוכן המדעי הוא לפעמים אנטיתזה לכך, לכן לוקח זמן ללמוד איך להעביר ערכים – סביבתיים או אחרים – דרך דרמה והומור”.

“‘זורמים’ מאפשרת להעביר תוכן בעל אמירה חינוכית לילדים ונוער: אפשר לחגוג ולהעריך את הסביבה”, מוסיפה בן עמי. “העברת המסר הזה, נעשה על-ידי הנגשת החשיבות האקולוגית, התרבותית, החברתית והכלכלית של הסביבה והצגתה כנכס נגיש ומוחשי. בנוסף, הסדרה מציגה לצופיה שגם הם יכולים לקחת חלק בפתרון בעיות סביבתיות, בייחוד אלו הקשורות לנחלים בישראל… התכנים הדידקטיים של ‘זורמים’ עטופים בהרבה הומור, דמויות אהובות וקווי עלילה מהנים שמנגישים יחד את הנושא בצורה כיפית לקהל. אנו מאמינים שבדרך זו המסרים והערכים האקולוגיים ייגעו בקהל וייצרו מודעות רבה לחשיבות הנושא”.

הלמידה ממשיכה גם מעבר לסדרה. לאחר הקרנת הבכורה של “זורמים” הצופים יוכלו לקבל מידע נוסף על נחלים בפלטפורמה הדיגיטלית שפתוחה לקהל הרחב (zormim.net). חשיפה זו תאפשר לקדם פעילויות מתמשכות בתוך הקהילות והמוסדות של הצופים, ותעצים את תחושת המחויבות שלהם לעשייה בשימור ובהגנה על הסביבה.

“זורמים היא יוזמה מצוינת שיכולה לקרב את הדור הצעיר לעובדות האמיתיות בנושא מקורות המים והשפכים שלנו”, אומר טופז. “קיימת משמעות רבה לחשיפת הילדים לנפלאות הנחלים ובתי הגידול הלחים, לחשיבותם בקהילה שלנו ולפעילות שתשמור עליהם בטווח הארוך. אני מאמין שלמפגש עם המדע והטבע כפי שהוצג בסדרה, דרך ההופעות המצוינות של עמית וקים, יש חשיבות רבה במאמצים לשיקום ושימור המערכות האקולוגיות המימיות של ישראל”.

“לניקלודיאון יש חשיפה אדירה בארץ, וזה מאפשר לנו להיות מאוד אפקטיביים כשאנחנו משדרים תוכן עם מסר שחשוב שיגיע לילדים, מעבר לדרמה או לקומדיה”, אומרת אורן.

הסדרה “זורמים” כמו גם הפלטפורמה הדיגיטלית שמלווה אותה ישודרו במהלך האביב והקיץ של שנת 2020. “אנו מאמינים בכוחם וברצונם של הדור הצעיר ‘לשמור על העולם’ ולדאוג לעולם טוב יותר בעתיד, ותופסים אותם בהחלט כסוכנים של שינוי”, מסכמת בן עמי.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ואלס לשיפור הצומח יש גננים שמוכנים להישבע שהשמעת מוזיקה מסייעת לצמחים בגינה שלהם לגדול. אחרים אפילו מכינים להם יצירות מיוחדות לשיפור הביצועים. אך האם צמחים בכלל יכולים לשמוע? ואם כן, האם אפשר לנצל זאת כדי להגדיל את היבולים החקלאים ולהאכיל ביתר קלות את תושבי העולם?

thumbnail

הצל הארוך של המשלוחים החיים מיליוני בעלי חיים מובלים באניות משא שחוצות אוקיינוסים וימים. מעבר לסבל הנוראי שלהם האם מישהו בודק את הנזק שנגרם לסביבה הימית בתהליך הזה?

thumbnail

אנשים למען עורבים העורב האפור מוגדר כמין מזיק שאינו מוגן, ולכן מותר לרשויות ולחקלאים בישראל להרוג אותו. עמותה חדשה מנסה לדאוג לעורבים פצועים ולהזכיר לנו שחשוב להתייחס בחמלה לכל היצורים החיים