מאיה פלח

איך העולם מתכונן לאסון הבא?

06/08/2016

בלוס אנג'לס, בקייפטאון ובברצלונה כבר נערכים להצפות, לגלי החום ולמגפות שמביא שינוי האקלים. בינתיים בישראל, מתברר שלאף עיר עדיין אין תכנית כזאת


שיטפונות, סופות, שריפות יער ועליית מפלס פני הים הם רק חלק מה"תענוגות" שמומחים מבטיחים לנו שילכו ויתרבו ככל ששינוי האקלים העולמי, הבא עלינו שלא לטובה, יתפוס תאוצה. גם בישראל היינו עדים בשנים האחרונות ללא מעט אירועים של מזג אוויר קיצוני: גלי חום קיצוניים וארוכים, סופות אבק שכיסו את שמי הארץ במסך של אבק צהוב למשך ימים, ערים בשרון שהוצפו בכמה אירועים של גשם כבד וסופת שלג ששיתקה את ירושלים למשך קרוב לשבוע.

אירועים כאלה צפויים להשפיע ללא ספק על בריאותנו: דו״ח של הבית הלבן שיצא רק לפני חודשים אחדים צופה ששינוי האקלים ואירועי מזג האוויר הקיצוניים שלצדו יביאו עמם בעיות בריאות כמו התפרצות מחלות זיהומיות עקב עליית הטמפרטורות, התייבשות ותמותה בגלל גלי החום, עלייה במחלות נשימתיות ואלרגיות בעקבות ירידה באיכות האוויר, ועוד.

במקום לשבת ולכסוס ציפורניים בחשש לבאות, ישנן מדינות וערים שנערכות להשפעותיו של שינוי האקלים ומטמיעות בתכנון הרחובות והתשתיות שלהן, בקרב הקהילות החיות בהן וכן במערכת הבריאות שלהן שורה של צעדים ואמצעים שיסייעו להן במוכנות לקראתו. במחקר חדש, החליטו ד״ר שלומית פז מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה וד״ר מיה נגב מביה״ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, לבחון תכניות היערכות של ערים בעלות אקלים דומה לשלנו – האקלים הים תיכוני – על מנת לבדוק אילו צעדים יכולים לסייע לשמור על בריאות האוכלוסייה בצל שינוי האקלים.

ברצלונה. תכנית מקיפה מאוד להיערכות לשינוי האקלים. צילום: Lutor44, Flickr
ברצלונה. תכנית מקיפה מאוד להיערכות לשינוי האקלים. צילום: Lutor44, Flickr

בלוס אנג'לס נוטעים עצים, בסנטיאגו בונים ירוק

מלבד אגן הים התיכון, ישנם עוד מספר אזורים בעולם שמוגדרים כבעלי אקלים ים-תיכוני – המתאפיין בעונה יבשה חמה, ועונה גשומה וקרה בעלת טמפרטורות מתונות יחסית. אזורים כאלה נמצאים בדרום ודרום-מערב אוסטרליה, בדרום אפריקה, במדינת קליפורניה שבארה״ב, בצפון מערב-מקסיקו ובמרכז צ׳ילה. האזורים הללו נחשבים לרגישים יחסית להשפעות שינוי האקלים וצפויים לסבול כבר במהלך העשורים הקרובים מאירועי קיצון בתכיפות הולכת ועולה.

״המחקר נולד מתוך הבנה שבעצם כל העולם מתמודד עם אתגרים דומים״, מספרת ד״ר מיה נגב, ״לנוכח התרבות האוכלוסייה בערים והצפיפות הגדלה בהן, הצורך לדאוג לכל התושבים גם בעת התרחשות אירועי קיצון הוא בהחלט אתגר. לכן החלטנו לבדוק איך ערים שונות בעולם – בדגש על ערים שדומות לנו מבחינת האקלים, ולכן צפויות להתמודד עם אתגרים דומים – מתכוננות לכל נושא שינוי האקלים בהיבט של היערכות לסיכונים לבריאות הציבור״.

החוקרות בחרו להתמקד בחמש ערים מחמש יבשות שונות, שקיימות בהן תכניות היערכות מפורטות לקראת שינוי האקלים: אדלייד (אוסטרליה), ברצלונה (ספרד), קייפטאון (דרום אפריקה), לוס אנג`לס (ארה"ב) וסנטיאגו (צ`ילה). ״במקור רצינו לכלול גם את ישראל, אבל לצערנו מצאנו שבישראל לאף עיר עדיין אין תכנית היערכות לשינוי אקלים״, אומרת נגב.

בכל עיר, בדקו החוקרות את המוכנות לקראת הסיכונים הבריאותיים של שינוי האקלים בשמונה היבטים שונים. בין ההיבטים שנבדקו: מוכנות לקראת עליית הטמפרטורה והתרחשותם של גלי חום; מוכנות לגשמים עזים והצפות; מחסור באספקת מים ופגיעה באיכותם; אובדן מגוון ביולוגי ופגיעה בתפקוד המערכת האקולוגית; וכן מוכנות להתפרצות מחלות המועברות דרך המים, על ידי המזון ועל ידי נשאים כמו יתושים וטפילים שונים.

"מצאנו הבדלים משמעותיים מאוד בין הערים הן ברמת המוכנות והן בדרכי ההתמודדות", מספרת נגב. "אדלייד וברצלונה הן דוגמאות לערים בעלות תכנית מקיפה מאוד להיערכות לשינוי האקלים שכוללת מגוון רחב של נושאים, בעוד שלוס אנג׳לס למשל הפתיעה עם תכנית ישנה ולא מקיפה כלל – בניגוד למה שהיינו מצפים מעיר גדולה ומתקדמת בארה״ב".

בנושאים מסוימים, החוקרות דווקא מצאו דמיון בין שיטות ההיערכות שהערים בחרו. למשל, כל הערים התייחסו בתכניותיהן לנושא אספקת המים ואיכותם, ורובן זיהו את הצורך בהפחתת צריכת המים על מנת להתכונן לעתות מחסור במים. בסנטיאגו, למשל, הציעו לייעל את מערכות ההשקיה החקלאיות – כך שפחות מים יתבזבזו, ובכמה מן הערים התייחסו התכניות לשיפור יכולת הטיוב של מקורות מים או מי קולחין (מי שפכים מטוהרים) לטובת השקיה.

סנטיאגו. מטמיעים בנייה ירוקה. צילום: alobos Life, Flickr
סנטיאגו. מטמיעים בנייה ירוקה. צילום: alobos Life, Flickr

גם בנושא של היערכות לגשמים עזים והצפות, חלק מהפתרונות שניתנו היו דומים. אדלייד, למשל, בחרה להתמקד בפתרונות טבעיים לניהול הצפות – כמו הוספת צמחיה מחלחלת ברחובות ובנייה בהתאם לטופוגרפיה, שתאפשר ניקוז קל של מי גשמים. גם בסנטיאגו הציעו להוסיף צמחייה בשולי הרחובות ולבנות מדרכות המאפשרות למי הגשמים לחלחל דרכן.

עם זאת, בהתייחסות להיבטים אחרים, מצאו החוקרות הבדלים מהותיים בין התכניות. ״בנושא של מוכנות לעליית הטמפרטורות – שזוהה על ידי הערים כנושא הבולט והמהותי ביותר בין אתגרי הבריאות – הפתרון שניתן בכל עיר היה שונה״, אומרת נגב. ״באדלייד דיברו על להגדיל את כמות הצמחייה ברחובות כדי להפחית את אפקט אי החום העירוני (אפקט שנוצר בערים עקב פליטת חום מהבטון ומהאספלט, הצפיפות ופליטות הגזים המוגברות מתחבורה ומאזורי תעשייה  – מ"פ), בסנטיאגו דיברו על הטמעה של תקני בנייה ירוקה בפרויקטים חדשים ועל תכנון מסדרונות אוורור בתוך הערים. בכל עיר היו דברים חשובים ונכונים, אבל מאוד חלקיים. נראה שלערים יש עוד הרבה מה ללמוד אחת מהשנייה, וחבל שאין שיתוף מידע מסודר בנושא".

היערכות מתאימה מצילה חיים

״שינוי האקלים משפיע על בריאות הציבור כבר בטווח הקצר והמיידי״, אומרת נגב. ״אנחנו רואים את זה כבר באירועי הקיצון שאנחנו חווים היום: גלי חום וקור, שיטפונות וסופות. זה אומר שכבר היום אנחנו צריכים להתכונן ולהכין את מערכות הבריאות שלנו להתמודדות עם האתגרים הללו, ויש מדינות שכבר עושות את זה במידות שונות של הצלחה.

"אירופה, למשל, סבלה מגל חום קיצוני כבר ב-2003, שבו מתו לפי ההערכות כ-70,000 איש, מתוכם כ-15,000 בצרפת. מדינות שונות באירופה פיתחו תכניות הערכות לגלי חום, ואכן בגל חום שהתרחש בצרפת ב-2006, מתו ׳רק׳ כ-2,000 איש (בהתאם לנתונים של 2003, הצפי היה לתמותה של כ-6,000 איש).

"נכון שזהו עדיין שיעור תמותה גבוה, אבל בכל זאת מדובר בשיפור משמעותי לעומת מה שקרה שלוש שנים לפני כן. חייהם של 4,000 איש ניצלו בשל הפעלת תכנית היערכות יעילה, שכללה שינויים במדיניות והיערכות מוקדמת. לכן, אחת המסקנות החשובות ביותר היא שהטמעה של אמצעי מדיניות והיערכות מסודרת לקראת הבאות מצילה חיים – לפעמים חיים של עשרות ומאות אלפי אנשים.

״בגלל שההשפעה הבריאותית של שינוי האקלים היא כל כך רב תחומית, גם ההיערכות צריכה להיות רב תחומית״, מסכמת נגב. "בהקשר זה, אגב, צריך לזכור שלא כל מה שעוסק במוכנות לקראת השינויים ואירועי הקיצון ממוסגר תחת השם 'היערכות לשינוי האקלים'. בישראל למשל, למרות שאין תכנית היערכות רשמית כרגע, לא בערים ולא ברמה המדינית, אנחנו בכל זאת ערוכים לאירועי קיצון מבחינת בריאות הציבור באופן טוב יחסית: למשל, בגל הקור שהכה בירושלים לפני כשנתיים, לא היה אף מקרה תמותה. כך שגם בישראל יש לנו הרבה ידע והרבה פוטנציאל, שצריך לרתום אותו ולהשתמש בו להתכוננות לקראת הבאות.

"כרגע, אני חושבת שהבעיה העיקרית בישראל היא ששינוי האקלים לא נתפס אצלנו עדיין כבעיה משמעותית שצריך להתייחס אליה ולהיערך לקראתה. ברגע שזה יקרה, יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות ושיסייעו לנו להיות מוכנים לקראת כל מה שיבוא".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-nrg

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מינים פולשים במזוודה אננס, אתרוגים, בטטות, חלזונות נדירים ופרחים אקזוטיים – אלה הם רק חלק מהמינים הפולשים שנתפסים במעברי הגבול בתקופת החגים העמוסה. הבעיה היא שהנוסעים הסמויים האלו עלולים לפגוע במערכת האקולוגית בישראל וגם בבריאות שלנו

thumbnail

לעצור את הסחף

thumbnail

רועש וגועש התפרצות של סופר-וולקנו תגרום לפגיעה אנושה בציביליזציה האנושית המודרנית בכל העולם, לקטסטרופה חקלאית, למצב חירום כלכלי ולרעב שעלול להביא למותם של מאות מיליונים ואף יותר