נטע נסים

יש חיים בשלולית

05/01/2021

הצפות הנחלים אחרי הגשם גורמות לכך שבעלי חיים רבים מוצאים מפלט מהזרם החזק בשלוליות חורף עונתיות. אלא ששם הם חשופים לפגיעה קטלנית מגלגלים של ג'יפים וכלי רכב אחרים. אז איך אפשר לשמור עליהם?


"במהלך סיור שיגרתי בנחל הירקון, לאחר גשם חזק שגרם לשיטפון משמעותי, בחנתי את מצב הדרכים והשלוליות באזור התיכון של הנחל, קרוב לרמת השרון, כשפתאום ראיתי משהו מבצבץ בשלולית", מספר גדי בורד, פקח ברשות נחל ירקון, "זה היה צב רך בגודל בינוני, שנמצא בתוך שלולית שממוקמת במסלול נסיעתם של ג'יפים. למרבה המזל הצב לא נפגע או נדרס וכדי להגן עליו מרכבים העברתי אותו לגדת הנחל כשהוא בריא ושלם".

לא מדובר במקרה חד-פעמי. במהלך עונת החורף, צבים רכים ובעלי חיים אחרים שחיים בנחל מוצאים את עצמם מחוץ לזרימה השוטפת של הנחל ומגיעים לשלוליות הנקוות בקרבה לגדותיו. זה קורה כאשר זרם המים בזמן שיטפון עולה מעל לגדות הנחל והמים יוצאים מהאפיק ומתפשטים לצדדים בהתאם לטופוגרפיה של הנחל. במקרה כזה של הצפה, בעלי חיים נסחפים בזרם המים אל שלוליות – שם הם חשופים יותר לפגיעה קטלנית מגלגלי מכוניות, רכבי שטח וכלי רכב אחרים שנוסעים לאורך גדות הנחל.

הצב שנמצא בשלולית ליד הירקון. תצלום: גדי בורד, רשות נחל הירקון

בית גידול חשוב וייחודי

שלולית בוצית רדודה אולי לא נשמעת כמו בית מוצלח במיוחד, אך למים האלה יש תפקיד חשוב עבור בעלי חיים וצמחים רבים בישראל. שלולית חורף (שנקראת גם בריכת חורף) הוא בית גידול לח ייחודי הנוצר בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) ושמתייבש בקיץ. בריכות החורף הן מוקד חשוב להתכנסות ציפורי מים, חרקי מים ומינים רבים של דו-חיים. בנוסף, הבריכות גם מעודדות יצור חמצן ותורמות לאיכות ולכמות של מי התהום.

"בעבר, נחלי החוף היו מציפים בזמן אירועי גשם את כל השטחים הפתוחים שהיו במרחב שסביב הנחל. לאחר שמפלס הנחל היה יורד חזרה ויחד עם מי הנגר שהיו זורמים מהסביבה לנחל היו נוצרות מעין ביצות קטנות ושלוליות חורף בסביבתו, שהיוו בתי גידול לחים משמעותיים", אומר יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון. "אבל בגלל ניקוז ותשתיות לאורכם של הנחלים, השטחים הלחים האלו נעלמים וכיום אין מספיק שלוליות חורף".

אכן, עד 1948 היו בישראל יותר מ-1,200 בריכות חורף, אך כיום 95 אחוז מהן לא קיימות יותר, זאת בעיקר בגלל תנופת הבנייה ופיתוח התשתיות בערים. אחת ההשפעות של שלמת הבטון והמלט הזאת מתגלית מחדש בכל שנה מחדש, כשכבישים רבים נחסמים כתוצאה מההצפות. עובדה זו אירונית במיוחד, משום שבריכות החורף והשלוליות דווקא יכולות לסייע במיתון וויסות שיטפונות כשהן משהות את המים בפשטי הצפה ליד נחלים – לכן, לפגיעה בהן יש השפעה שלילית על הצפות בערים.

צבים, קרפדות וסלמנדרות

בין בעלי החיים שחיים בשלוליות הנוצרות בצדי הנחלים בעונה הגשומה ניתן למצוא, כאמור צבים רכים, קרפדות ירוקות, צפרדעי נחלים, אילניות מצויות וסלמנדרות. גם חסרי חוליות כמו סרטנים וחרקים מוצאים דרך ייחודית לשרוד את תקופת היובש על ידי הטלה של  "ביצי קיימא" השוקעות במעמקי הבוץ הלח של בריכות החורף, שם הן מוגנות מפני החום והיובש עד שיבקעו בחורף הבא.

"השלולית מספקת מקור מים רדוד וחם עם זרימה איטית יותר לעומת המים הזורמים בירקון", אומר בורד, "אך בגלל כלי הרכב שפוקדים את השבילים הנמצאים בסמוך לגדות הירקון, בית הגידול הזה נמצא בסכנה ואתו גם אוכלוסיית בעלי חיים הנפלטים מהזרם הראשי בעת שיטפון".

"בעלי חיים אמפיביים (כאלו שיכולים לחיות במים וביבשה, נ.נ) יוצאים לפעמים מאפיק הירקון ועוברים לאותם בתי גידול לחים זמניים במרחב הנחל", אומר רז. "ואם רכבים יורשו לנסוע שם, בעלי החיים יהיו חשופים יותר לסכנת דריסה".

סלמנדרה דרוסה. תצלום: יונתן רז

הפתרון: נחל רציף

לאורך גדות הירקון נעים בדרכי העפר ובשבילי אופניים הולכי רגל, אופנועי שטח, טרקטורונים, רכבים מסוגים שונים ולעתים גם סוסים. גם התוואי של "שביל ישראל" עובר לאורך הנחל ובמקומות מסוימים מתקיימות התקהלויות ציבוריות כמו מסיבות, הופעות, סיורים ואירועים אחרים. כל אלה מלווים במטרדי רעש, בהצטברות כמויות גדולות של פסולת שלא מסולקת מהמקום ובפגיעה בדרכים ולעתים גם בבעלי החיים באזור.

"כיום המפגע העיקרי בשטח הוא כלי רכב ממונעים, בעיקר ג'יפים, שעולים על שבילי ההליכה ורכיבת האופניים, חוצים שדות חקלאיים, עוברים באזורים בעלי ערכי טבע רגישים בגדות הנחל ופוגעים בהם", אומרת שירן פרי, המתכננת הסטטוטורית ואחראית קשרי קהילה של רשות נחל הירקון.

על מנת להתמודד עם בעיה זו יזמה רשות נחל הירקון תכנית אב הנקראת "ירקון ירוק רציף", שמבקשת "לייצר אמצעי שליטה ובקרה על הנעשה במרחב הירקון כדי לסייע בשמירה עליו" ושאמורה לצאת לפועל באופן הדרגתי כבר בתחילת 2021.

אחת מהפעולות המרכזיות שמתוכננות כחלק מהתוכנית היא סגירת מקטע דרך המשתרע מכביש 4 מערב לכביש 6 מזרח לתנועת רכבים. כאשר הרעיון הראשוני הוא הסדרת השטח באתרים שאליהם מגיעים מבקרים רבים, כמו בית לאה ואבו ראבח (בקרבת מחלף ירקון, כביש 5). במסגרת התוכנית המוצעת יוקמו מבואות מסודרות בנקודות גישה מרכזיות למרחב הנחל, שעד אליהן הציבור יוכל להגיע ברכבים ולהחנות בחניות מסודרות ומשם להמשיך לטייל ברגל בשבילי הליכה ואופניים.

מדובר בשטח שנמצא, או שגובל, בשטחיהן של כמה ערים ורשויות מקומיות ואזוריות כמו בני ברק, רמת השרון, פתח תקווה, ראש העין, כפר קאסם, כפר ברא, ג'לג'וליה, הוד השרון ועוד.

"התוכנית מסדירה את אופן ההגעה של ציבור המבקרים והמטיילים לאורך הנחל, באופן ששומר על בטיחות הציבור ושומר על הערכיות האקולוגית והסביבתית של השטח", אומרת פרי. "על מנת להוציא את התוכנית אל הפועל אנחנו בקשר רציף עם החקלאים ששדותיהם גובלים עם נחל הירקון, עם הרשויות המקומיות באזור וגופי רבים אחרים. הרעיון הוא בעצם להסדיר את השטח למבקרים תוך צמצום סכנת הרכבים בשטח".

אין כניסה לבריכה

בשנים האחרונות נעשים יותר מאמצים להגן על בריכות החורף האחרונות שנותרו בישראל, ורבות מהן הפכו לשמורות טבע מוגנות. חלקן, שממוקמות בשטחי הערים, גם שולבו בפארקים עירוניים להנאת הציבור, כמו במקרה של בריכות החורף בהרצליהבתל אביב ובנתניה, שכעת מהוות מקום שבו אפשר לנפוש ולהכיר מקרוב את הטבע ואף מתבצעת בהן פעילות חינוכית ומחקרית.

על פי רשות נחל הירקון, על מנת להגן על בריכות החורף יש כמה כללי התנהגות שיסייעו לשמור על המערכת האקולוגית ועל ערכי הטבע הייחודיים שלהן. כך, למשל, אין להיכנס למים לרחצה או דשדוש, להשליך פסולת למים או להשאירה בסביבת הבריכה, או להכניס לבריכה חומר ביולוגי זר (בעיקר כזה שמקורו באקווריומים). כמובן שחשוב גם להקפיד לא לקטוף את הפרחים ולא לפגוע בכל ערכי הטבע ובעיקר בדו-חיים, על כל שלבי חייהם, בגוף המים ובסביבת הבריכה.

כמו כן, כל עוד מותרת נסיעת רכבים באזורי הנחלים ופשטי ההצפה עליה להיעשות בדרכי עפר מסומנות. פריצת נתיבים חדשים חורצת את השטח ומשנה את פניו, את אפיקי הזרימה של הנחל ואת פיזור הצומח הטבעי בו ועלולה לרמוס בעלי חיים המצויים באזור.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

עולם הולך ונעלם הטיגריסים נכחדו מקמבודיה, גורילת השפלה על סף הכחדה באפריקה, מכרסם אוסטרלי נעלם מעל פני האדמה באוסטרליה. פעולות האדם מזרזות הכחדה המונית של בעלי חיים וצמחים בכדור הארץ. האם אפשר לעצור את התהליך הקטלני הזה?

thumbnail

דגל שחור מעל חופי ישראל הזיהום החמור שהתרחש בימים האחרונים בים ובחופים שלנו צריך להוות תמריץ לרשויות להוציא לפועל תכניות לפיקוח ולאכיפה על תעשיות מזהמות ולזרז מעבר לגמילה מדלקי מאובנים ולהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים

thumbnail

הצד האפל של הנצנצים מתברר שהנצנצים הקטנים והחביבים המשמשים ליצירות צבעוניות ולאיפור מבהיק עלולים לגרום לנזק משמעותי כשהם מגיעים לים. אז מה אפשר לעשות כדי להפחית את ממדי הבעיה?