נטע נסים

מדע על המרפסת

18/04/2020

אלפי איטלקים יצאו בשבוע שעבר למרפסות שלהם. הפעם הם לא שרו, אלא לקחו חלק במחקר מדעי שניצל את סגר הקורונה כדי לבדוק את היקפו של זיהום האור העירוני


בתקופה האחרונה נפוצו ברחבי העולם סרטונים של איטלקים שרים במרפסותיהם בזמן הסגר הקורונה. אך בשבוע שעבר אלפי אזרחים מכל רחבי איטליה יצאו למרפסות למטרה אחרת: מדע אזרחי. במשך שלושה ערבים,  בין  ה-25-23 במרץ, יצאו כ-6,000 איטלקים למרפסותיהם ולקחו חלק בניסוי מדעי אזרחי שמעולם לא נוסה לפני כן – מדידת זיהום אור באמצעות הטלפונים החכמים שלהם.

הפרויקט, שנקרא “מדע במרפסת” (Science on the Balcony), הוא מיזם של מועצת המחקר הלאומית האיטלקית, שביקשה מהמשתתפים בו להוריד לטלפונים שלהם אפליקציה ייחודית למחקר ולכבות את כל האורות בדירתם בשעה 21:00 בערב. אז התבקשו האזרחים המשתתפים במחקר להפנות את מסכי הטלפון שלהם לעבר מקור האור הראשי הנראה מחלונותיהם, כמו פנס רחוב, רמזור או שלט פרסומות. באמצעות חיישני הבהירות של הטלפונים האפליקציה מדדה את תאורת מקור האור ובהירותה ביחידות לוקס (Lux היא יחידת מידה למדידת שטף אור נראה ליחידת שטח).

החוקרים האיטלקים ביקשו לבדוק כך את ממדי זיהום האור בערי איטליה, שבהן, כמו במדינות רבות אחרות ברחבי העולם, חלה עלייה מתמדת בתאורת הלילה בעשורים האחרונים.

הלוגו של המיזם

מחקרים קודמים הראו שלזיהום אור עלולות להיות השפעות שליליות נרחבות על הכלכלה, הבריאות והסביבה. האדם, למשל, סובל מזיהום אור שכולל שימוש בתאורה מלאכותית במקום, בזמן ובעוצמה שאינם רצויים או נחוצים, ובעלי החיים סובלים ממנו בגלל הפרעה לדפוסי התאורה הטבעיים אשר משפיעים על מחזורי פעילות, הזנה ורבייה, הפרעה הנוצרת על ידי תאורה מלאכותית.

התאורה הטבעית ומחזוריותה בטבע היא אחד האותות החשובים המניעים תופעות ביולוגיות מהרמה המולקולרית ועד רמת המערכת האקולוגית. לכן, תאורה לא מתאימה או כזאת שלא מתוזמנת כהלכה עשויה לגרום אצל בני אדם להפרעות בשעון הביולוגי המסכנות את איכות החיים ומגבירות סיכונים למגוון מחלות כמו הפרעות שינה, השמנת יתר, סכרת, דיכאון ואף מעלה את הסיכון לסרטן השד. לדבריו של ד”ר עדי לוי המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה, “זיהום אור מוגדר כהארה במקום, בזמן או בעוצמה שאינם נדרשים. לדוגמה, בשטח הבנוי כאשר פנס הרחוב מאיר גם את השמים במקום רק את שטח המדרכה והכביש, ותאורה זו חודרת לחדרי השינה של התושבים, זהו זיהום אור. לעומת זאת, בסביבה הטבעית כל מקור תאורה שאיננו טבעי מהווה זיהום אור”.

כאמור, גם בעלי החיים והצמחים נפגעים מזיהום האור המשפיע על תהליכים רבים דוגמת מטאבוליזם ושעות פעילות, מחזורי חיים ירחיים ועונתיים, איתור משאבים ואויבים טבעיים וניווט והתמצאות במרחב. “דוגמה טובה לכך ניתן לראות בהתקבצותם של עשים המעופפים בתנועה מעגלית סביב תאורת הרחוב. העשים נמשכים לאור ויכולים להיצרב ולמות מהחום שנפלט מהמנורה או לחילופין להיטרף על ידי טורפים כגון עכבישים, שממיות או עטלפים המנצלים את הסיטואציה”, מוסיף לוי. “זליגת האור למרחב הפרטי שלנו היא אומנם בעייתית, אך לנו לפחות קיימת האפשרות להתגונן מפניה ולסגור את התריסים או להתקין וילונות. לעומתנו, בעלי החיים והצמחים שחיים בסביבה העירונית אינם יכולים לעשות זאת וזיהום האור עלול לפגוע במחזורי הפעילות וההזנה שלהם, לשבש להם את מחזורי הרבייה ואף לחשוף אותם לטורפים ולהפוך קטלני עבורם”.

הפתרון – תכנון תאורה חסכונית וממוקדת

נוסף על כל אלו, שימוש עודף באור גורם לבזבוז רב של אנרגיה. כ־19 אחוז מייצור החשמל העולמי משמש לתאורה חשמלית. האנרגיה הנדרשת לתאורה מייצרת מדי שנה 1.9 מיליארד טונות של פחמן דו–חמצני מתוך כ־40 מיליארד טון, וכרוכה בעלות שנתית של 360 מיליארד דולר. לדבריו של לוי, “יש מספר דרכים לצמצם את זיהום האור: ראשית, יש לבחון קודם כל את נחיצות התאורה בכלל, את העוצמה הדרושה להארת האובייקט (מדרכה, כביש או תשתית כלשהי) שרוצים להאיר ואת שעות הפעלת התאורה הנדרשות (למשך כל שעות החשיכה או בחלקן). שנית, מבנה גוף התאורה הינו משמעותי. חשוב למקם בתוך העיר ובטח שמחוצה לה בשטחים הפתוחים, תאורה הבנויה כך שהיא מאירה באופן ממוקד ומדויק ומונעת את הארת השמיים ואת פיזור האור אל מחוץ לאזור שהוא מיועד אליו. שלישית, חשוב לשים לב לסוג התאורה, תאורת לד היא אומנם חסכונית באנרגיה, אך את השימוש בתאורה חיצונית יש להגביל לנורות שבהן טמפרטורת ההארה הנומינלית לא תעלה על 3,000 מעלות קלווין (אור חם צהוב) ושהמרכיב של האור הכחול (זה שנפלט גם משימוש במסכים, פוגע בהפרשת מלטונין אצל בני אדם ובעלי חיים ומשבש את השעון הביולוגי) לא יעלה על 55% מהעוצמה המרבית הנפלטת בכל תחום האור הנראה”.

ב-2017 ריכזה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים מיוחדת שבה לקחו חלק חוקרים מהאקדמיה, המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות, רשות הטבע והגנים והאגודה הישראלית לתאורה. “המלצות הועדה הוכנסו למגוון מסמכי מדיניות ואנחנו רואים שיש כבר לא מעט רשויות שמיישמות אותן”, אומר לוי. “כך, למשל, העיר אשדוד עתידה להחליף את תאורת הרחוב לתאורת לד חסכונית בהתאם להמלצות הוועדה. גם בחברת נתיבי ישראל מיישמים את ההמלצות וברשות הטבע והגנים, פועלים לצמצום נזקי זיהום אור ומלווים גופים מתחום התשתיות, תוך קידום תכנון נכון ויעיל של תאורת רחוב וכביש בשטחים הפתוחים”.

מחקרים על זיהום אור דורשים איסוף נתונים נרחב. תצלום: mehmet kursat deger – unsplash

על אף הפגיעה הרבה של זיהום האור והצורך לבדוק את השלכותיו, מחקרים על זיהום אור דורשים איסוף נתונים נרחב ומצריכים השקעה משמעותית של זמן וכסף. כמו כן, על מנת לקבל תמונה מהימנה החוקרים צריכים למקם חיישנים בתוך בתי התושבים כיוון שהשימוש בלוויינים חושף רק את האור המשתקף בשמים ולא מספק תמונה מלאה של זיהום האור במרחב הציבורי. הפרויקט הנוכחי באיטליה והירתמות האזרחים למחקר אפשרו לחוקרים לבצע מדידות אור גם מתוך הבתים ואף סייע לאזרחים בכל רחבי איטליה להעביר את זמן ההסגר עקב מחלת הקורונה. לפי החוקרים, לפרויקט גם יתרונות נלווים פרט לאיסוף נתונים למחקר. מגפת הקורונה והעיסוק התקשורתי סביבה מייצרים הרבה חדשות כזב ומידע מוטעה המובילים להעלאת ספקות ושאלות. דרך שיתוף הניסוי בקרב האוכלוסייה נחשפו האזרחים לטכניקות מדידה בשיטה המדעית ולתהליך המחקר, המורכב לעיתים קרובות, ובכך אי וודאותם בנוגע לתהליכי מחקר מדעיים פחתה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


זיהום אור מדע אזרחי

מערכים קשורים

thumbnail

לשטוף או להדיח? מה יותר טוב יותר לסביבה – שטיפת כלים ביד או במדיח? מאמר חדש מנסה לתת תשובה סופית לדילמה המוכרת

thumbnail

יש חג בלי אש ההחלטה לבטל השנה את מדורות ל"ג בעומר בגלל איום הקורונה יכולה לשמש הזדמנות למציאת דרכים חדשות, ומזיקות פחות לבריאות ולסביבה, לחגוג את החג

thumbnail

כל הנחלים זורמים למסך "זורמים" היא מיני-סדרה חדשה של ניקלודיאון שעוסקת בחשיבותם האקולוגית של נחלים בישראל. זה אולי לא נשמע מבדר כמו ספוג שחי בתוך אננס מתחת לים אבל הסדרה מצליחה ליצור קשר רגשי בין הנוער הישראלי לסביבה