רן בן מיכאל

לשטוף או להדיח?

30/04/2020

מה יותר טוב יותר לסביבה – שטיפת כלים ביד או במדיח? מאמר חדש מנסה לתת תשובה סופית לדילמה המוכרת


בטח שמתם לב שבימים האחרונים הכלים מצטברים בכיור בקצב מהיר יותר מאשר בעבר. ברור למה. כולנו בבית בעקבות יישום מדיניות ההתגוננות להאטת קצב התפשטות מחלת הקורונה (COVID-19). אוכלים, מנשנשים, או רק טועמים. כתוצאה מכך, אחת השאלות שעולה אצל מי שהסביבה חשובה להם היא: האם לשטוף כלים בכיור או להכניסם למדיח.

מאמר מדעי שפורסם לאחרונה מנסה להציג תשובה עדכנית לקושיה טורדנית זו.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-41 אחוז ממשקי הבית בישראל יש מדיח כלים (נכון לשנת 2016). כמו במדדים אחרים קיים הבדל משמעותי בין העשירון התחתון (עם 10.5 אחוז) לעשירון העליון (73 אחוז).

בשנים האחרונות, עם שיפורים נוספים ביעילות האנרגטית של מכשירי חשמל ביתיים ובצריכת המים של מדיחים, נראה היה שבהשוואת צריכה, למדיחים יש יתרון מובהק על פני שטיפה ידנית. לכן, קראו לאחרונה באירופה לתמרץ צרכנים לעבור לשטיפה במדיח או לשדרג למדיחים יעילים.

המאמר החדש ניתח את מחזור חיים המלא של שתי גרסאות ניקוי הכלים. תצלום: catt – unsplash

מחקר במימון התאגידים

אולם, יש לשים לב שאחד השותפים למחקר ולהמלצה היא ההתאחדות האירופית של יצרני מכשירי החשמל הביתיים, גוף עם העדפה ברורה לנוכחות של יותר מדיחים חדשים במטבחי האיחוד. לא מדובר בפעם הראשונה שזה קורה. ב-2007 פורסם מחקר של אוניברסיטת בון (כנראה אחד מהראשונים בנושא), שהציג ממצאים לטובת המדיחים – גם מחקר זה מומן על ידי יצרנים מגרמניה, איטליה וטורקיה.

גם המחקר החדש, אותו פירסמו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, התבצע בשותפות עם יחידת הקיימות של חברת וירלפּוּל, יצרנית מכשירי החשמל הענקית. החברה תרמה לצורך המחקר את מדיחי הכלים וגם את הזמן של 38 מעובדיה.

אז כיצד בודקים איזו שיטה יעילה יותר מבחינה סביבתית? השוואת החותם הסביבתי של הרגלי ההדחה נוטה להתמקד בצריכת אנרגיה ומים, אבל כדי לעשות זאת נכון יש לבחון גם את החותם הסביבתי של הייצור והאשפה, את המחיר הכלכלי (עלויות המדיח ותחזוקתו), ואת הזמן המושקע בהדחה – שגם לו יש עלויות או חלופות. זה בדיוק מה שנעשה במאמר החדש, שניתח את מחזור חיים הסביבתי המלא של שתי גרסאות ההדחה.

כדי לוודא שהממצאים מבוססים על המתרחש בעולם האמיתי, המחקר החל בסקר של הרגלי ההדחה וערך מעקב אחר ביצוע בפועל. גם כאן הממצאים היו ברורים לטובת המדיח, (בתנאי שיש לו דירוג אנרגטי גבוה).

אולם, במחקר עלה שכדי לחסוך צריך לדעת איך להשתמש במדיח (או, לחילופין, איך לשטוף נכון ידנית). שימוש נכון במדיח מחייב למלא אותו עד תום, לוותר על שטיפה מקדימה בכיור ועל ייבוש בחום: שני הסעיפים האחרונים יחסכו 14 אחוז מפליטות גזי החממה בתפעול.

על פני עשר שנות שימוש של הדחת כמות כלים זהה מדי שבוע, שטיפת כלים בכיור במים חמים (שחוממו ע”י שריפת גז טבעי) אחראית לפי2.7  יותר פליטות של פחמן דו-חמצני וכמות המים היא יותר מכפולה – גם כאשר מביאים בחשבון את ייצור המדיח. חשוב לציין שבמדינת ישראל בה ברוב הבתים מותקנים כבר עשרות שנים דודי שמש, הנתון של פליטות גזי חממה שנובע בחלקו הגדול מחימום המים באמצעות גז טבעי, אינו רלוונטי והפערים בסעיף זה בין שטיפה ידנית למדיח צפויים להצטמצם משמעותית.

אולם, יש שיטת שטיפה אחת ביד שפולטת פחות פחמן דו-חמצני: שימוש בכיור כפול: צד אחד מלא מים חמים ובו מקרצפים את הכלים, והשני מלא במים קרים לשטיפת הסבון. שיטת השטיפה הידנית גם עולה לנו פחות כסף פר שטיפה מאשר השטיפה במדיח, גם כאשר בודקים את עלות השטיפה לאורך 10 שנות שימוש במדיח שנרכש. אולם, כאשר נכנס לחישוב העלויות גם מרכיב הזמן התמונה מתהפכת. בשטיפה בכיור מושקעת יותר זמן עבודה שיש לה חלופות של עלויות: על פי החוקרים, אם מעניקים ערך לזמן שטיפת הכלים, ההשקעה במדיח מחזירה את עצמה תוך שנה. מצד שני, כשהמדיח עובד ניתן כמובן לבצע פעולות אחרות.

כדאי למלא את המדיח עד תומו – אך לא להעמיס, כדי לא לפגוע בפעולת הניקוי

מה עושים עם המחקר?

“הסוגיה המעניינת כעת היא לא הוכחה נוספת כי מדיח הוא יעיל יותר, השאלה היא מה עושים עם העובדה הידועה הזאת”, אומר יאיר אנגל, מנכ”ל קיימא – מרכז לתכנון ועיצוב מקיים ונציג Cradle to Cradle בישראל. “מדיח כלים הוא אמצעי זול וזמין יחסית לחיסכון במים וחשמל, ולכן נכון לתמרץ את הכנסתו למטבחים רבים (באמצעות הפחתת מיסוי, למשל) ואף לחייב את השימוש בו במקומות ציבוריים (בתי-אוכל, בתי-ספר וכדומה), תוך כדי הסברה והנחיה לגבי דרכי השימוש הנכונות. הצעדים הבאים יהיו הרחבת אחריות היצרנים על המכשירים ומשם קצרה הדרך למעבר מצריכת מוצרים לצריכת שירות על פי מודל כלכלה מעגלית, כפי שמתחיל לקרות באירופה ובארה”ב. על פי הגישה הזאת, המדיח הוא בבעלות היצרן והתמריץ יהיה פיתוח מוצרים עמידים ואיכותיים יותר, הניתנים לתיקון, שדרוג, ותפעול מתוחכם. אפשרות מעניינת היא גם שילוב פתרונות IOT (האינטרנט של הדברים), ושימוש בחיישנים לשם תפעול ותחזוקה טובים יותר”.

תנו לילדים לשטוף

אז אם החלטתם להשתמש במדיח, כדאי להקפיד על ההנחיות: למלא את המדיח עד תומו (אך לא להעמיס, כדי לא לפגוע בפעולת הניקוי), לקרצף לפני (אבל לא לשטוף), להימנע מלהכניס כלים גדולים במיוחד (כדי לא לתפוס מקום רב), לוותר על ייבוש בחום (פשוט לפתוח את המדיח לייבוש באוויר) ועל תכניות “אינטנסיביות”, שהיעילות השולית שלהן נמוכה.

רגע לפני שאתם רצים לקנות מדיח חדש כדאי להביא בחשבון את העובדה המעניינת הבאה: מחקר מבוסס שאלונים שנערך בשוודיה מצא ב-2015 כי ילדים בני 8-7 ממשפחות ששטפו כלים ביד בבית נטו פחות לפתח מחלות אלרגיות. החוקרים השבדים שיערו כי הגורם להבדלים הוא חשיפה גבוהה יותר לחיידקים בשימוש בכלים שנשטפו ידנית, זאת בשל היותה של שטיפה ידנית יעילה פחות בהסרתם מהכלים מאשר השטיפה במדיח.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

השמות החדשים של המדוזות בקיץ הזה רוב המדוזות שתפגשו בים יהיו קצת שונות מהרגיל. הכירו את ביצת העין הים תיכונית, ירחית ארבע הקשתות, השייטת הארגמנית ואת שאר חברותיהן

thumbnail

לחפש את הקורונה בביוב בהולנד ובמדינות אחרות כבר החלו לחפש אחר הימצאות קורונה במי השפכים העירוניים. צעד זה יכול לכאורה לחסוך הרבה בדיקות פרטניות ולקדם התמודדות יעילה יותר עם הנגיף. האם גם בישראל יאמצו בקרוב את המודל?

thumbnail

זיהום בחסות הקורונה ארצות הברית מאפשרת לחברות לפגוע בסביבה בתירוץ של הקלות בימי הקורונה. ומה המצב בישראל?