רחלי ווקס

למה אנחנו קונים כל כך הרבה בגדים?

מרץ 30, 2017

מיכל לוי-ארבל, עיתונאית אופנה לשעבר שחוקרת היום את הקשר בין אופנה לסביבה, אומרת שהפכנו לצרכנים בולימיים ואגרסיביים של בגדים. האם אפשר לעצור את זה?


shopping

אם תציצו לרגע בארון שלכם סביר להניח שתראו שם הרבה בגדים שלא פגשתם מזמן, כאלה שאתם כמעט ולא לובשים, כמה בגדים שקניתם פעם ושכחתם מהם ולא מעט פריטים שאתם לא בטוחים מה הם בכלל עושים שם. אתם בהחלט לא לבד, רובנו כבר מזמן לא קונים רק את הבגדים שאנחנו צריכים וגם לא רק את אלה שאנחנו ממש רוצים. וגם אם אין לנו מקום בארון – אנחנו עדיין רוצים עוד.

אז למה בעצם אנחנו קונים כל כך הרבה בגדים?

"משפחה אמריקנית מוציאה 1,700 דולר על ביגוד מדי שנה, סכום שמהווה 3.5 אחוזים מסך ההוצאות למשפחה", מספרת מיכל לוי-ארבל, כתבת אופנה לשעבר שחקרה את התחום וכיום עוסקת בקידום המודעות להיבטים של קיימות באופנה. "הצרכן האמריקני רוכש בממוצע 68 פריטי לבוש בשנה, כשנשים קונות פי 7 יותר מגברים. זה מתחיל מוקדם מאוד. בישראל, כבר בגילאי 17-12 הצרכנים הצעירים מוציאים כ-200 שקל בחודש על בגדים". כמו בתחומי צרכנות אחרים, גם בביגוד יש עלייה מאוד חדה בקניות דרך הרשת, בעיקר באתרים סיניים זולים.

"כל סדרי העולם השתנו. ערכים של כמות, עדכניות והתחדשות דחקו לחלוטין ערכים של איכות וייחודיות. חשוב להיות כמו כולם, וכולם קונים הרבה ובזול", אומרת לוי-ארבל. "אנחנו פחות מתנהגים לפי הצורך שלנו ויותר מגיבים למה שקורה סביבנו. מעבר לזה, הגלובליזציה שינתה את המציאות הכלכלית של האופנה. היום, כשפריט עולה כמו סנדוויץ', קניית בגד הפכה למשהו מאוד שולי שלא דורש תכנון, וזה ביטל את תחושת החשיבות שלה. אנחנו קונים הרבה למרות שאנחנו לא צריכים הרבה – פשוט כי אנחנו יכולים".

לוי-ארבל מספרת שגורמים שונים בתרבות שלנו מעודדים את התופעה. "התקשורת מזינה אותנו בעוד טרנדים חדשים ורעיונות. אפשר לראות את זה למשל כשבתקשורת, בעיקר האמריקאית, יורדים על סלבריטאים אם הם חוזרים על אותן בחירות בגדים". התקשורת, כמובן, היא רק חלק מהמשחק. "לרשתות החברתיות יש חלק מאוד משמעותי בתופעה. למי שמצטלמת ומעלה תמונה לאינסטגרם הרבה פעמים ברור שלאירוע הבא היא תגיע עם בגד אחר, ידוע מחקרית שזו הציפייה של צעירים היום".

קניות. תצלום: Firelknot
קניות. תצלום: Firelknot

אופנה מהירה מדי

גורם חשוב נוסף שמזין את טירוף הקניות המשתולל הוא תעשיית האופנה בעצמה ובעיקר תעשיית "האופנה המהירה" (fast fashion), אופנה זולה ונגישה שנמכרת בזול ברשתות ביגוד בינלאומיות גדולות. באופנה המהירה, טרנד שמוצג במסלולי התצוגה הגדולים הופך במהירות לפריט לביש ופרקטי, שאפשר למצוא ברשתות, לקנות וללבוש מיד למסיבה או לאירוע. "זה הביטוי הכי מובהק של תרבות הצריכה המערבית", אומרת לוי-ארבל. "יש רשתות אופנה שיוצרות כ-52 קולקציות בשנה: קולקציית חג, פרה-סאמר, אפטר-סאמר, סאמר, אביב, סתיו, חורף, נשף, חגים, דמויות של דיסני, דמויות של חגים ועוד ועוד. כל הזמן נכנסות יותר ויותר קולקציות כדי לגרום לנו להרגיש שיש משהו חדש יותר שאנחנו צריכים להשיג כדי להיראות הכי טוב ולהיות מעודכנים. הספרות המקצועית מדברת על כך שבתוך שלושה-ארבעה שבועות 75 אחוז מתכולת חנות בגדים מתחלפת בפריטים אחרים. התחושה היא תמיד שאי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ולכן צריך לקנות את זה עכשיו".

גם השימוש שלנו בבגדים, אומרת לוי-ארבל, מתאים לקצב הקנייה שלהם. "לא מנסים למכור לנו שמלה שתישאר אצלנו חמש שנים, משדרים לנו משהו חד פעמי. בספרות האקדמית מדברים על כך שצרכן ילבש בגד כשבע פעמים עד שהוא יחליט למסור או לזרוק אותו. זה לא אומר שהבגד לא ישרוד יותר, אבל כשהקניות מאוד פזיזות ייתכן שנלבש חולצה פעמיים-שלוש ואז לא נרצה אותה יותר".

מעבר להיבט החברתי, לקנייה האינטנסיבית יש גם מניעים פסיכולוגיים. "יש אנשים עם בעיות בביטחון העצמי ואנשים שחסרה להם תחושת סיפוק או תחושה של שלמות, שצריכים את הדבר הפיזי שימלא אותם", מסבירה לוי-ארבל. באספקט הביולוגי, דופמין, מוליך עצבי הקשור למערכת התגמול במוח, שמשחק תפקיד משמעותי גם בהתמכרויות, משתחרר במוח בשלבי הקנייה השונים, וכך מקשר את החוויה להרגשה טובה.

ירוק הוא השחור החדש

לייצור הבגדים המסיבי ישנן השפעות סביבתיות שליליות. "הבגדים עשויים ממשאבים שנלקחו מכדור הארץ שלנו", מספרת לוי-ארבל, שתדבר עוד על הקשר ביו אופנה לסביבה באירוע "ירוק הוא השחור החדש" (יום ראשון, 26 במרץ, 21:00, בטוקהאוס, נמל ת"א). "כשמדובר בחומרים טבעיים, כמו כותנה ופשתן, הגידול שלהם צורך המון מים, שטחי אדמה וגם הרבה חומרי הדברה. מעבר לכך, כימיקלים מעורבים בייצור של כמעט כל בגד, והפליטות של כל המפעלים שמעורבים בתהליך מזהמות מאוד את האוויר, את האדמה ואת מקורות המים שלנו. גם בהיבט האנושי, הייצור מתבצע על ידי פועלים שעובדים מאוד קשה בתנאים בלתי אפשריים. קשה להתעלם מההשלכות השליליות של טירוף הייצור והקנייה הזה. זו מערכת שיצאה מאיזון. יש כאן צריכה בולימית מאוד אגרסיבית – אנחנו צורכים מהר וזורקים מהר, ומתנערים לחלוטין מהאחריות שלנו למצב".

כבר היום יש ניצנים ראשונים של התנגדות לתופעה רחבת ההיקף הזו, במקביל למודעות העולה לנזקים הסביבתיים של תעשיות אחרות, כמו הבשר, הנפט והפלסטיק. "אנחנו שומעים קולות שמבקשים להרגיע, לאזן, ולקנות פחות בגדים", אומרת לוי-ארבל. "זה משהו שמתחיל לחלחל מהשוליים, במקביל להרבה מיאוס בבגדים זולים ולא איכותיים".

אז מה כל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות כדי למזער את הנזק? "עדיף לקנות מעט ואיכותי יותר, לקנות את הבגד האחד שיהיה טיפה יותר יקר אבל נאהב אותו ונתייחס אליו בכבוד", אומרת ארבל-לוי. מעבר לקנייה עצמה, יש לה גם טיפים לטיפול טוב יותר בבגדים שכבר יש לנו. "60 אחוז מהאנרגיה שיוצאת על בגד היא לא בתהליך הייצור והשינוע שלו אלא דווקא בשלב השימוש בו – הכביסות והייבוש, שגם שוחקים מאוד את הבגד. ממש לא חייבים לכבס את הבגדים אחרי כל לבישה. מעבר לזה, לא חייבים לכבס תמיד ב-50 מעלות כשהבגד יכול להיות מספיק נקי גם ב-30. כל שינוי קטן כזה יוצר אפקט חיובי".

"אני לא אומרת לא ללכת לרשתות המהירות בכלל, או להפסיק לקנות בגדים", מסכמת לוי-ארבל, "אלא להתחבר יותר לצורך הפנימי האמיתי שלכם, לא להתפתות למבצעים אלא לקנות את מה שאתם באמת צריכים".

 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


הדברה כימית משאבים

מערכים קשורים

thumbnail

לעצור את הסחף איך הצליחו האירופאים לצמצם את סחף הקרקע החקלאית ב-20 אחוז בעשור האחרון, וכך לחסוך מיליארדים?

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?