לטרוף את החיים

אוקטובר 26, 2015


 

טורף העל המדהים ביותר שארב לטרפו על פני האדמה הוא ללא ספק האדם. כוח ההמצאה, הערמומיות, וההסתגלות שלנו משאירים את כל שאר הטורפים הרחק מאחור. האדם הצטיין כל כך בציד עד כדי הכחדת מינים רבים – אירוע נדיר בין טורפים “רגילים”.

צייד צבאים בארה"ב. תצלום: Kevin Chang.flickr
צייד צבאים בארה"ב. תצלום: Kevin Chang.flickr

אנו שונים משאר הטורפים בשלל תכונות: אין לנו שיניים או ציפורניים חדות, יש לנו ראיה ממוצעת, שמיעה גרועה וחוש ריח עוד יותר גרוע. אך אנו מפצים על חסרונות אלה בעזרת המוח האנושי. היכולת לייצר כלים כמו סכין וחנית ייתרה את השימוש בשרירים חזקים, ציפורניים ושיניים חדות. כלי ציד כמו חץ וקשת, רובה, וחכה מונעים מאתנו את הסכנה בקרב פנים אל פנים עם הטרף. מלכודות ורשתות דייג מאפשרות לנו לצוד בלי בכלל צורך להיות נוכחים במקום הציד ומשחררים אותנו לבצע משימות אחרות. הסימביוזה שלנו עם חיות מבויתות אפשרה לנו לרוץ מהר כמו סוס ולהריח ולשמוע טוב כמו כלב. ההתפשטות שלנו אל כל קצוות הגלובוס אפשרה לנו לקצור טרף נאיבי שאינו חושש מפני האדם.

המעבר לחקלאות אמנם הסיט את רוב תזונתנו הלאה מטריפה, אך בפועל אפשר לאוכלוסייה שלנו להמשיך ולגדול גם אם כמות הטרף הלכה וירדה, זאת בניגוד לטורפים אחרים, שמספרם יורד אם חלה ירידה בכמות הטרף.

מחקר חדש התמקד בטרף מסוג יונקים יבשתיים ובדגים וממסקנותיו עולה שלמרות שאנו מזמן מסתמכים על חקלאות כמקור המזון העיקרי שלנו, האדם עדיין צד פי 14 יותר חיות ודגים בוגרים ומתרבים (חיות ודגים גדולים עם הרבה בשר) מאשר כל שאר הטורפים יחד. חלק הארי של שלל זה מקורו בדיג.

רוב הטורפים האחרים מתמקדים בעיקר בחיות ובדגים צעירים או זקנים וחולים. לכן, הנזק שלנו כפול – לא רק שאנו צדים הרבה יותר מכולם, אלא אנחנו גם פוגעים בשכבות האוכלוסייה שבהן הושקעה הכי הרבה אנרגיה ושלה יש סיכוי גדול להגדיל את מספר הפרטים באוכלוסייה. בנוסף, אנו צדים פי תשעה יותר טורפים, מאשר טורפים אחרים. התוצאה של הרג טורפים גדולים הוא פיצוץ אוכלוסין של חיות צמחוניות שעלולות לכלות את הצמחייה וכך להזיק מאוד למערכת האקולוגית. תוצאה נוספת היא עליה בכמות הטורפים הבינוניים (כי טורפי העל לא מדכאים אותם), שמעמידה בסכנה את הישרדותם של מינים קטנים.

מחקר זה יכול לעזור בניהול הדיג העולמי והציד יבשתי, זאת על מנת למנוע מצב של קריסת אוכלוסיות טרף והכחדות, תוך מקסום התוצרת לאדם. מסקנותיו הן שיש לבחון מעבר לדפוסי ציד דומים לאלה של טורפים אחרים: התמקדות בפרטים צעירים, למשל, כדי להציל אוכלוסיות טרף בסיכון.

 

לקריאת המחקר המקורי באתר Science  לחצו כאן.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


ביות הכחדת מינים

מערכים קשורים

thumbnail

ממה מיוצר הדבש שאנחנו אוכלים? מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?

thumbnail

ארבה על הקרח במשך קרוב למאה שנה, היעלמותו של מין ייחודי של ארבה שחי בהרי הרוקי שבארה"ב נותרה בגדר תעלומה. עד שיום אחד, מצבורי ענק של חגבים מתים החלו להתגלות בקרחונים, וחשפו את גורלם העגום של החרקים הנעלמים