יהונתן שר

כשהים טובע

13/08/2021

מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים


החיים בים נמצאים כיום תחת מתקפה מתמשכת. לאחרונה הוביל גל חום חסר תקדים למראות אפוקליפטיים לאורך חופי קולומביה הבריטית שבקנדה, כשמיליוני צדפות שמתו בעקבות החום הקיצוני מילאו את האזור. גל החום פגע גם בבעלי חיים ימיים רבים אחרים, כמו חלזונות וכוכבי ים, והערכה של מעל מיליארד בעלי חיים ימיים שמתו כתוצאה ממנו נחשבת לשמרנית.

מבין שלל הגורמים השונים שמאיימים על המערכת האקולוגית הימית, עליית מפלס פני הים לא קיבלה עד כה התייחסות משמעותית בהקשר זה. עם זאת, במחקר חדש נחשף שאחד האזורים העשירים ביותר מבחינת מגוון ביולוגי בישראל, שמהווה בית גידול ייחודי ונדיר, עלול להיעלם לחלוטין בעשורים הקרובים בעקבות התופעה.

מדובר בטבלאות הגידוד: שוניות סלעיות שמצויות לאורך החוף ושמתקיימות בקו התפר של הגאות והשפל, כך שהן מצויות מתחת למים חלק מהזמן – ומעליהם בזמנים אחרים. אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל, ובעיקר בצפון הארץ: בראש הנקרה, באכזיב, בעכו, בשקמונה, בחוף הבונים, במכמורת ובנווה ים, אבל הן קיימות גם במרכז הארץ ואף בפלמחים. הטבלאות מתקיימות בחופים סלעיים שעשויים מגיר או מכורכר – סוגי סלע רכים שנשחקים על ידי הגלים.

אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל. צילום: מעבדת רילוב

את שטחי הטבלאות הייחודיים מאכלסים מאות מינים של בעלי חיים, שביניהם מתקיים מארג מורכב של קשרי גומלין: אצות, שושנות ים, חסרי חוליות, סרטנים ומגוון יצורים קטנטנים – רבים מהם ייחודיים לבית הגידול. בנוסף למערכת האקולוגית הייחודית שמתקיימת בהן, טבלאות הגידוד משחקות תפקיד בהפחתת השחיקה של קו החוף, שעלולה להביא לקריסת מצוקים, בכך שהן בולמות חלק מאנרגיית הגלים.

כשהים יעלה ב-50-40 סנטימטר

במחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתבה העת המדעי Science of The Total Environment, בחנו החוקרים את השפעת עליית מפלס הים העולמי על טבלאות הגידוד. בעקבות הפשרת הקרחונים באנטארקטיקה, הקרח היבשתי בגרינלנד והקרחונים בפסגות ההרים מסביב לעולם, וכן בשל התרחבות מי הים כתוצאה מהתחממותם בכמעלה אחת צלזיוס, מפלס פני הים העולמי עלה בקרוב ל-25 סנטימטר ב-150 השנה האחרונות – מתוכם כתשעה סנטימטרים ב-25 השנה האחרונות בלבד. "בתחזית האופטימית ביותר צפויה עלייה של לפחות 50-40 סנטימטר עד סוף המאה", מסביר פרופ' גיל רילוב, חוקר במכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של חקר ימים לאגמים לישראל ובחוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר החדש.

את שטחי הטבלאות הייחודיים מאכלסים מאות מינים של אצות ובעלי חיים, שביניהם מתקיים מארג מורכב של קשרי גומלין. צילום: פרופ' גיל רילוב

את ההשפעות של עליית מפלס פני הים אפשר לראות כבר היום במדינות איים שונות ברחבי העולם, כמו מיקרונזיה שבאוקיינוס השקט, שבה שטחם של כמה מהאיים כבר הצטמצם משמעותית וחלק מהם אף החלו להיעלם לחלוטין מהמפה. עליית פני הים גרמה לרבים לאבד את בתיהם בבנגלדש, והחלה לפגוע גם בחלקים מקו החוף של ארה"ב: העיר מיאמי שבפלורידה, למשל, נאבקת בהצפות שנגרמות בעקבות עליית פני הים. התופעה לא תפסח גם על ישראל, ומפלס הים התיכון בחופי הארץ צפוי לעלות גם הוא.

צניחה משמעותית במגוון הביולוגי

בשלב הראשון של המחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מהטכניון, השתמשו החוקרים בסורק לייזר כדי לקבל מיפוי מדויק של הגובה והטופוגרפיה של טבלאות הגידוד באזורים שונים בישראל. הממצאים הראו שגם עלייה צנועה יחסית במפלס הים, של 30 סנטימטר, תטביע 100 אחוז משטח הטבלאות – כלומר, במקום שפני הטבלאות יהיו בתוך המים חלק מהזמן וחשופות לאוויר בשאר הזמן, הן יהיו שקועות בתוך המים לכל אורך היממה.

בשלב הבא של הניסוי ביקשו החוקרים לברר את ההשפעה שתהיה לשקיעה כזו של טבלאות הגידוד על המגוון הביולוגי שמאכלס אותן. החוקרים הציבו דגימות של טבלאות משגשגות בעומק מעט גדול מהרגיל, כך שהן היו תחת המים לכל אורך היממה. חלק מהדגימות הללו הושמו בתוך כלוב מגן, כדי למנוע מדגים אוכלי אצות גישה אליהם, ובכך לבודד את השפעתם.

לאחר מעקב של 99 יום התגלה שללא כלוב מגן, כמעט שלא נשאר דבר מבית הגידול העשיר של טבלאות הגידוד. "מהליבות האלה נעלמה רוב הביומסה והמגוון הביולוגי עליהן צנח מאוד", אומר רילוב. הסיבה לכך היא כנראה פעילותם של דגי הסיכן (Rabbit Fish), שני מינים פולשים (Siganus rivulatus ו-Siganus luridus) שהגיעו לחופי ישראל דרך תעלת סואץ ושידועים בתור מחסלי אצות מקצועיים.

ממצאים המחקר הראו שגם עלייה צנועה יחסית במפלס הים, של 30 סנטימטר, תטביע 100 אחוז משטח הטבלאות. צילום: מעבדת רילוב

הדגימות שהושמו בכלוב היו מוגנות מפגיעתם של הדגים, אך גם בהן נצפתה פגיעה ברבים מהמינים שאופייניים לטבלאות הגידוד, שלא הצליחו לשרוד את השקיעה אל מתחת למים. "הפטמית, סוג אצה שאופייני לאיזור הגאות והשפל בחוף הסלעי, נעלמה לאורך הניסוי מהליבות שהיו מוגנות מרעיית דגים על ידי כלובים, ובמקומה הופיעו מינים אחרים של אצות, שמאפיינים יותר את השוניות מתחת למים", מסביר רילוב. כיוון שבלתי אפשרי לבנות כלובי מגן עבור כל טבלאות הגידוד הקיימות, מסקנת המחקר היא שצפויה צניחה משמעותית במגוון הביולוגי שבהן כאשר הן יהפכו לתת-מימיות.

לשקול פתרון מלאכותי

אפשר לתהות – מדוע שלא יווצרו טבלאות גידוד אחרות מעל לקו החדש של מפלס המים, שיחליפו בהדרגה את הטבלאות הקיימות ויישמרו את בית הגידול? התשובה לכך נעוצה בעובדה שהטבלאות נוצרו בזכות פעילותו של חילזון קטן וייחודי שחי בהן, בשם צינוריר בונה. הצינוריר הבונה הוא מין "מהנדס סביבה": כלומר, הוא יכול לעצב במידה רבה את בית הגידול שלו, ובכך להשפיע גם על מינים אחרים. בטבלאות הגידוד, הצינוריר הבונה בלם את שחיקתו של הסלע וייצר את המשטחים האופקיים המיוחדים, שנמצאים בדיוק בגובה מפלס פני הים.

הבעיה היא שהצינוריר הבונה הולך ונכחד מחופי מדינת ישראל. למרות שהסיבה לכך לא ידועה בוודאות, ההשערה היא שהדבר נעוץ בכך שטמפרטורת המים עלתה בכ-3 מעלות צלזיוס ב-3 העשורים האחרונים – מה שגרם להיעלמותם של עשרות מינים של יצורים ימיים מישראל (כמו קיפודי המים).

מעבר למאמצים למתן את עליית מפלס פני הים בעשורים הקרובים, ייתכן שקיים פיתוח טכנולוגי שיוכל לאפשר את הצלתם של המינים הייחודיים של בית הגידול מפני הכחדה. "צריך לשקול לספק לבעיה פתרון הנדסי, שמבוסס על בנייה אקולוגית ימית", אומר רילוב. הפתרון שהוא מציע הוא בנייה של טבלאות מלאכותיות מביטון אקולוגי – למשל, באמצעות המוצרים של חברת ההזנק האקולוגית "אקונקריט", שהוקמה על ידי ד"ר שמרית פרקול-פינקל ז"ל, שהמחקר החדש מוקדש לזכרה, ביחד עם ד"ר עדו סלע. החברה מתמחה בבניית מבנים ידידותיים לחיים ימיים – מהסוג שעשוי לאפשר את יצירתן של טבלאות גידוד מלאכותיות, שייבנו בכל פעם בגובה מפלסי פני הים הגבוהים יותר, ויהוו בית גידול חלופי שאותו יאכלסו המינים שנמצאים בסכנת היעלמות. "בהינתן מצע מתאים קצב ההתחדשות של המינים השונים מהיר מאוד, ותוך כמה שנים הם יכולים להתבסס היטב", מסכם רילוב.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר לתחלואה בקורונה בישראל במחקר חדש אספו חוקרים ישראלים נתוני זיהום אוויר ונתונים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על 279 ישובים בישראל ובדקו כיצד הושפעה בהם התחלואה בקורונה בגלים הקודמים של המגפה. התוצאות מעוררות דאגה

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

מה עושים כשהקרקע מפשירה לנו מתחת לרגליים? משבר האקלים גורם לכך שמבנים ותשתיות בצפון רוסיה נפגעים באופן קשה כתוצאה מהפשרת קרקעות שהיו עד לא מזמן קפואות-עד. כיצד מתמודדים שם עם התופעה ומה גם ישראל צריכה לעשות כדי להיערך להשפעות שינוי האקלים?