רחלי ווקס

כך הצלנו את נחל זמרי

07/04/2019

עד לפני כמה שנים, נחל זמרי היה אזור נשכח ומוזנח בצפון ירושלים. כיום, בעקבות יוזמה של תושבי פסגת זאב ותמיכה עירונית הוא נהפך לנקודת מפגש ייחודית בין הקהילה לטבע


 

יום אחד, באביב 2015, החליטה מורן בביאן, תושבת שכונת פסגת זאב שבצפון ירושלים ומדריכת טיולים במקצועה, לצאת עם אחיותיה לפיקניק בוואדי שמתחת לביתה, שבו היא לא ביקרה מעולם. שם, הן פגשו במראה מפתיע. "ישבנו בוואדי כשפתאום ראינו להקה של צבאים שפשוט רצו וקיפצו מולנו", היא מספרת. "כולנו היינו בהלם".

בביאן גילתה שהאזור הלא-מוכר שצמוד לשכונה, שנקרא נחל זמרי, הוא פנינת טבע אמיתית, והחליטה לקדם את המקום. המאמץ הפך למיזם קהילתי בהובלת תושבי השכונה, שבזכותו אתר הטבע העירוני נחנך לאחרונה רשמית, ונמצא כיום בתהליכי תכנון לקראת הפיכתו לנקודת מפגש ייחודית בין הקהילה לטבע.

נחל זמרי הוא נחל אכזב, שיבש במהלך השנה ומלא במים בחלק מימי החורף, והוא מתפרס על פני 1,080 דונם. הנחל הוא חלק מסְפר המדבר – האזור הגאוגרפי שמפריד בין האזורים המדבריים לאזורים בעלי האקלים הים-תיכוני בישראל. "ספר המדבר הוא בית גידול נדיר ומיוחד מאוד בירושלים", אומר עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. "רבים מהדברים החשובים בהיסטוריה של עם ישראל קרו בספר המדבר, יש לנו כאן שורשים עמוקים. כאן, למשל, דוד רעה את הצאן שלו וירמיהו ניבא את הנבואות שלו".

בעל החיים הבולט ביותר בשטח הוא הצבי הארץ-ישראלי: פעילי הנחל מעריכים שחיים בו כ-80-60 צבאים, זאת מתוך כ-300 צבאים שחיים בירושלים כולה. "וזה לא נגמר בצבאים", אומר בלבן, "יש שם גםשפני סלע, שועלים, גיריות, המון זוחלים, חרקים מיוחדים, צמחים יוצאי דופן, ועופות דורסים כמו העקב העיטי". באתר התגלו גם ממצאים ארכיאולוגיים שונים: מבנים, מאגרי מים, גת ובית בד, שמתוארכים החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הביזנטית.

צבאים בנחל זמרי. תצלום: יעקב בן בונן

 

מ"ואדי המקקים" למוקד קהילתי

בביאן מספרת שקידום הנחל לא היה פשוט. כשהיא החליטה לשפר את הנגישות והמודעות לאתר, אנשים לגלגו על כך שהיא משקיעה במקום שחלק מהתושבים כינו באותם ימים "ואדי המקקים". בביאן בעצמה לא הייתה בטוחה האם תושבי השכונה יתחברו למיזם. "רוב התושבים של פסגת זאב מעדיפים לטייל בקניון ולא לצאת לטבע", היא אומרת. "בהתחלה, הסתובבתי כל הזמן עם תחושה צינית, לא האמנתי שאנשים יבואו לפעילויות כמו סיורי צפרות, צחקתי על עצמי קצת – אבל החלטתי לעשות את זה למרות הכול". מעבר לחיבור לטבע, היה לבביאן חשוב לקשר את התושבים למקום שבו הם חיים. "הרגשתי שאנשים בשכונה בכלל לא קשורים אליה, אל עצמנו", היא אומרת.

בסיור הראשון שארגנה בביאן במקום, שאליו הגיעו 60 איש, היו מעורבים חברים בקהילה – כמו רב מהשכונה שסיפר על ההקשר התנ"כי של המקום, שנקרא על פי הסברה על שם ראש משפחה משבט בנימין.

כשהסיורים המשיכו מספר המשתתפים הלך וגדל, ויותר ויותר תושבים הראו נכונות לתרום – והם התגבשו לכדי צוות פעילים פורה. עם צמיחת הפעילות בקהילה גם גופים חיצוניים הצטרפו למאמץ: עיריית ירושלים, שמתקצבת את הפרויקט זו השנה השלישית, וכן המנהל הקהילתי השכונתי, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

פעילות של תושבים בנחל זמרי. תצלום: הילה בביאן

 

כיום, נחל זמרי הוא מתחם קהילתי וטבעי פורה. במקום סומן מסלול לטיולים על ידי הוועדה לשבילי ישראל, ונערכים בו אירועים וסיורים על ידי ולמען תושבי השכונה. פעילי הנחל גם מנטרים את הטבע במקום: הם מתעדים את פעילותם של בעלי החיים הליליים השונים בעזרת מצלמות לילה מיוחדות שהושאלו מהחברה להגנת הטבע, ומתכננים לבצע ספירה מסודרת של הצבאים בנחל.

"אני אוהב טבע, וחיפשתי מקום שהאהבה הזו תוכל להתפתח בו", מספר יעקב בן בונן, תלמיד י"ב מהשכונה, מפעילי הנחל. "הגעתי במקרה לסיור בנחל וקפצתי על ההזדמנות הזאת להשקיע, לקדם את המקום וללמוד איך אפשר לעזור לטבע". 

בביאן מדגישה את חשיבותה הרבה של הקהילה בקידום הנחל. "מה שהחזיק את המיזם לכל אורכו זה אנחנו, התושבים", היא אומרת. "בעונות שבהן אנשים היו פחות באטרף היו פחות פעילויות, וככל שיש יותר מעורבות אנחנו מצליחים לעשות יותר דברים ביחד".

רפרף הדבקה. תצלום: יעקב בן בונן

 

עמק הצבאים, גרסת צפון ירושלים

חשוב לציין שעל אף הפעילות הענפה באזור, כיום נחל זמרי לא מוגדר כשמורת טבע ולכן לא נהנה משום הגנה רשמית. בעיה אחת שתוקפת את המקום היא כלבים משוטטים מהכפר הפלסטיני הסמוך שטורפים את הצבאים (בעיקר את העופרים הצעירים). בנוסף, האזור נפגע ממי הנגר שמגיעים מפסגת זאב (שנוצרים כשגשמים יורדים על שטחים אטומים, כמו גגות או כבישים, כך שהמים לא מחלחלים אל תוך האדמה), שסוחפים את הקרקע בנחל זמרי ופוגעים בדפנות הנחל ובשבילים.

עם זאת, לפני כשנה החל מהלך שעשוי לטפל בבעיות אלה, שמתבסס על ידע שנצבר בעמק הצבאים. העמק שבלב ירושלים הפך משטח שהיה מיועד לבנייה, שאוכלוסיית הצבאים הטבעית בו מנתה בשיאה השלילי שלושה פרטים בלבד – לאתר הטבע העירוני הגדול בישראל, שבו נכון לזמן כתיבת שורות אלה חיים 37 צבאים, ושתושבים רבים פוקדים אותו כדי לטייל, לערוך פיקניק, להשתתף בשלל הפעילויות שנערכות במקום ולפגוש את הטבע באמצע העיר.

"בעקבות ההצלחה של עמק הצבאים מיפינו אזורים נוספים שרלוונטיים לפיתוח, ומשלבים טבע וקהילה", אומר רני רוזנהיים, מנהל אגף חברה בעיריית ירושלים. נחל זמרי נבחר מבין האתרים השונים, והעירייה הקצתה כמיליון שקלים לתכנון פיתוח האזור. לאחרונה נבחר משרד האדריכלים שיעסוק בתכנון, שצפוי לארוך כשנתיים. נכון להיום שלב הביצוע טרם תוקצב.

שפני סלע בנחל זמרי. תצלום: יעקב בן בונן

 

התכנון הוא להנגיש את נחל זמרי למבקרים, עם פינות ישיבה מוצלות, פינות תצפית, בוסתן, שלטי מידע על החי והצומח בנחל וייתכן שגם שביל אופניים. לצורך הטיפול בבעיית הנגר תוקם מערכת מים, שתהפוך את מי הנגר לאגמים או למאגרי מים, שיוסיפו ליופיו הטבעי של המקום. רוב האתר יישמר במצבו הטבעי, ללא מגע יד אדם, ויהיה פתוח לטיולים.

"תושבי פסגת זאב פנו אלינו ואמרו שיש אצלם משהו מיוחד, ושהם רוצים להנגיש אותו, לחיות אותו ולחיות בו – ואנחנו עוזרים להם, במימון, בדחיפה ובייעוץ", מסכם רוזנהיים. "החיבור בין טבע לעיר הוא מאוד ייחודי, והוא הופך את החוויה העירונית להרבה יותר נעימה, פתוחה וטבעית".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


שמורת טבע

מערכים קשורים

thumbnail

לתפור תיק מנתניהו וארנק מגנץ לאורך כל השנה שלטי חוצות קוראים לכל מי שמביט לקנות, ללבוש, לצפות, לתת קול למפלגה כזו או אחרת ואף ללכת ולמחזר – אבל מה קורה אתם אחרי הבחירות או בסוף מבצע המכירות? חברות ומעצבים בישראל ובעולם מעניקים להם חיים חדשים ומפחיתים את הנזק לסביבה

thumbnail

השנה בחגים – מצמב״זים חמש עצות שיעזרו לנו לצמצם את בזבוז המזון בחגים (וגם בשאר ימות השנה)

thumbnail

בין אדם לעולם יום הכיפורים הוא זמן טוב לערוך חשבון נפש שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. זה גם הזמן המתאים לבדוק כיצד המעשים שלנו השפיעו על העולם שבו אנחנו חיים בשנה שחלפה