רן בן מיכאל

יש לכם עודף מגופייה יד שנייה?

יולי 7, 2018

רשת חנויות כלבו באנגליה תתחיל לשלם ללקוחות עבור הבגדים המשומשים שלהם. האם מדובר בגימיק שיווקי בלבד או בפתרון מעשי לבעיה סביבתית רצינית?


 

אנחנו קונים המון בגדים, מכל מיני סיבות (רגשיות, כלכליות, ועוד), ולכן הארונות והמגירות שלנו עולים על גדותיהם. באנגליה, למשל, מושלכים 300 אלף טונות של פסולת בגדים למטמנות מדי שנה. מדובר בכ-75 אחוז מהבגדים שנקנים בשנה שם ועלות ההטמנה שלהם היא מעל 80 מיליון ליש"ט (כמעט 400 מיליון שקל).

כדי לתרום את חלקה להתמודדות עם הבעיה השיקה רשת בתי הכולבו הבריטית "ג'ון לואיס" אפליקציה שבאמצעותה יכולים לקוחות הרשת לתאם איסוף של בגדים שנקנו דרכה – בלי קשר למצבם הנוכחי – ולקבל בעבורם זיכוי. הלקוחות מסמנים באפליקציה את הפריטים שהם מבקשים להחזיר – מתוך רשימת הקניות שלהם בחמש השנים האחרונות – ומקבלים עדכון על ערכם הנוכחי. חולצה בת שנתיים, למשל, תזכה את הלקוח ב-11 ליש"ט. כאשר השווי הכולל של הפריטים מגיע ל-50 ליש"ט (כ-240 שקל) יגיע שליח של החברה לאסוף את החבילה. את הזיכוי הכספי אפשר להסב לנקודות במועדון הלקוחות או לתרומה עבור ארגון חברתי.

מייצרים יותר ומשתמשים פחות

האפליקציה פותחה על ידי חברה בשם Stuffstr, מיזם חברתי שמאפשר לאנשים פרטיים לקבל תשלום מחברות סחר עבור חפצים שנמצאים אצל כל אחד מאתנו בבית ללא שימוש. ב-2011 הוערך השווי הממוצע של חפצים ללא שימוש בבית אמריקאי ב-7,000 דולר (כ-24 אלף שקל). כיום מעריכים בג'ון לואיס כי השווי הממוצע של בגדים משומשים בלבד במשק בית אנגלי הוא כ-4,000 פאונד (כ-19 אלף שקל). בכ-33 אחוז מהם לא נעשה שימוש למעלה משנה (לרוב משום שהם כבר לא במידה המתאימה). בכלל, מספר הפעמים שבגד נלבש נמצא במגמת ירידה, שהיא הפוכה לכמות הבגדים המיוצרים – כלומר, אנו קונים יותר פריטים שכל אחד מהם נלבש מספר מועט יותר של פעמים.

בכ-33 אחוז מהבגדים שאנחנו קונים לא נעשה שימוש למעלה משנה. תצלום: Photo by Artem Bali on Unsplash

בג'ון לואיס כבר מנוסים באיסוף מוצרים משומשים. החברה אספה בשנים האחרונות 27 אלף מכשירי חשמל ביתיים, 2,000 ספות ו-55 אלף מזרנים. בהתאם למצבם, הפריטים נתרמים, משופצים למכירה חוזרת, או מפורקים לרכיבים ולחומרי גלם. מיזם הביגוד של ג'ון לואיס הוא חדשני בעיקר בגלל השימוש בפלטפורמה טכנולוגית ובנכונות לאסוף כל בגד בכל מצב. מיזם דומה מתנהל בשנים האחרונות בשותפות בין רשת מארקס אנד ספנסר לבין הארגון החברתי אוקספאם. מיזם זה, שנקרא shwopping, מעודד לקוחות להביא פריט לבוש משומש בכל פעם שהם קונים פריט חדש בכלבו. ניתן למסור פריטים של כל חברה, אבל עבור פריט מקורי של הרשת יקבלו הלקוחות זיכוי כספי. הבגדים נמכרים אחר כך בחנויות יד שנייה שמפעיל אוקספאם, או שהם מועברים לשימוש חוזר בתכניות של הארגון למלחמה בעוני.

גם רשתות אחרות, שפועלות בישראל, – כמו ליוויסH&M, ו-זארה – מארגנות מערכים דומים של איסוף פריטים כנגד זיכוי או הנחות. בניגוד לשאר הרשתות, בג'ון לואיס חוסכים את הטרחה הכרוכה בהגעה לחנות.

אפליקציה בשם reGAIN מאפשרת למשתמשים דרך שלישית להיפטר מבגדים שאין בהם שימוש ולהרוויח: בשיטה הזאת הלקוחות מכניסים לפחות 10 פריטים לקופסה – כולל בגדי תינוקות, תחתונים, נעליים, חגורות ותיקי יד – ומוסרים אותה בנקודת איסוף (או שולחים בדואר שליחים) ואז מקבלים קופון הנחה ברשתות גדולות.

מה הבגד שלנו עשה היום?

הרשתות והאפליקציות שמאפשרות להחזיר באמצעותם בגדים משומשים עושות זאת גם כדי לאזן ולו במעט את ההשפעה השלילית של תעשיית האופנה על הסביבה (בעיקר ניצול אדמה ושימוש בחומרי הדברה, שימוש חומרים מסוכנים ובזבוז מים, בזבוז חומרי גלם, שימוש יתר בניילון ובפלסטיק, טביעת הרגל הפחמנית של השינוע וההשפעות על הסביבה אחרי ההטמנה של הבגדים באתרי אשפה), אבל גם מסיבות כלכליות: לבגדים יד שנייה יש מסתבר שוק לא-קטן במדינות עניות במזרח אירופה ובאפריקה וערכם הכספי הולך ועולה. גם אוקספאם עצמה מוכרת חלק מהתרומות למפעל בסנגל, אף שכאן מדובר במיזם חברתי מפוקח.

הרשתות והאפליקציות שמאפשרות להחזיר באמצעותם בגדים משומשים עושות זאת גם כדי לאזן ולו במעט את ההשפעה השלילית של תעשיית האופנה על הסביבה, אבל גם מסיבות כלכליות. תצלום: Keagan Henman on Unsplash

 

השווי הגלובלי של תעשיית האופנה הוא כמעט 2.5 טריליון דולר והיא מספקת פרנסה למיליונים – והנאה למיליארדים אחרים – אבל איסוף ביגוד הוא רק אחד בשורה של צעדים שתעשייה בזבזנית זו צריכה לעשות. כשבוחנים את שרשרת הייצור כולה, תעשיית הביגוד נמצאת במקום הרביעי מבחינת ההשפעה הסביבתית שלה, אחרי בנייה, תחבורה ומזון. סקטור האופנה ממעט מאד למחזר או לנצל מקורות מתחדשים, הוא מזהם בדרכים שונות והוא צרכן אינטנסיבי של מגוון משאבי סביבה. הבעיות הללו מוכרות מזה זמן ובוועידה הבינלאומית לקיימות באופנה שמתקיימת מדי שנה מאז 2009 בקופנהאגן הוקם פורום חדשנות כדי למצוא פתרונות להיבטים שונים של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של התעשייה.

אחד מפתרונות אלו היא האפליקציה להציל את המלתחה, שיוצרת תפריט דיגיטלי של הבגדים שנמצאים בארון של המשתמש ומאפשרת ניצול מיטבי של המלאי וכך להימנע מקנייה מיותרת.

כמו תעשיות אחרות, גם תעשיית האופנה חייבת שנקנה כמה שיותר סחורה. לכן, השינוי החיובי המשמעותי שיתחולל בה יקרה לא רק באמצעות אפליקציות, אלא בעיקר בזכות צרכנות מבוקרת.

 

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לעצור את הסחף איך הצליחו האירופאים לצמצם את סחף הקרקע החקלאית ב-20 אחוז בעשור האחרון, וכך לחסוך מיליארדים?

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?