נטע נסים

זהירות, יש פלסטיק בבריזה

01/07/2020

חוקרים מצאו כי האוקיינוסים פולטים חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בפסולת שלנו ושעלולים לחדור דרך מערכת הנשימה לגופנו


בשבועות האחרונים הישראלים חזרו לים – ובגדול. גל החום של מאי והימים החמימים שבאו אחריו שלחו אותנו להתענג על המים הצוננים ועל הבריזה המלטפת מהים, אך מחקר מדעי חדש מראה שהבריזה הזו עלולה להכניס לגופנו לא רק מלח ים, אלא גם חלקיקי פלסטיק זעירים.

באוויר שאנו נושמים, צח ונקי ככל שיהיה, נמצאים חיידקים, וירוסים, חלקיקי אבק ואירוסלים (גרעינים התעבות לאדי מים שמקורם יכול להיות טבעי או בשל נוכחות מזהמים שונים), אך על פי המחקר החדש לכל אלו צריך להוסיף גם מיקרופלסטיק, חלקיקי פלסטיק זערוריים, שמצויים במי האוקיינוסים ומגיעים אליהם בעיקר דרך התפרקות פסולת הפלסטיק שלנו שמגיעה לים כגון שרידים של בקבוקי פלסטיק, שקיות ניילון, בגדים מבדים סינטטיים כגון פוליאסטר שפולטים בכביסה חלקיקים זעירים הנשטפים אל הביוב ועוד מוצרים רבים אחרים כולל מוצרי קוסמטיקה שמכילים כדוריות פלסטיק זעירות הנשטפות מגופינו אל הביוב. מחקרים שנערכו בתקופה האחרונה מראים שחלקיקי מיקרופלסטיק נמצאים בכל מקום בכדור הארץ, ממעמקי הים ועד להרים הגבוהים ביותר.

136 אלף טון של מיקרופלסטיק

במחקר החדש של קבוצת חוקרים מאירופה ומדרום אפריקה הצליחו החוקרים להדגים במעבדה כיצד בועות הקופצות מתוך האוקיינוסים יכולות לשחרר חלקיקי מיקרופלסטיק לאוויר. ראשית, צוות החוקרים בדק את כמות חלקיקי מיקרופלסטיק באוויר מעל חוף ים בצרפת. הם גילו שבתוך מטר מעוקב של אוויר נמצאים כ-10-3 חלקיקי מיקרופלסטיק בקוטר ממוצע של 20 מיקרון (אלפיות המילימטר). ממצא זה מדאיג  במיוחד, משום שנתונים אלו נמדדו במים אטלנטיים נקיים יחסית. זאת אומרת שבחופי ים מזוהמים יותר, כמו בחופי הים התיכון, כנראה יופצו הרבה יותר חלקיקי מיקרופלסטיק לאוויר ומשם לחוף.

באופן כללי, החוקרים מעריכים כי 136 אלף טון של מיקרופלסטיק עלולים להגיע לחוף מדי שנה על ידי הרוח שמעיפה רסס מהים.

שריכוז חלקיקי המיקרופלסטיק גבוה יותר דווקא באזורים הרחוקים יותר מן החוף. תצלום: michael olsen – unsplash

“אחד הנתונים שנמצאו במחקר הוא שריכוז חלקיקי המיקרופלסטיק גבוה יותר דווקא באזורים הרחוקים יותר מן החוף, בתוך הערים ובסביבה הבנויה”, אומר ד”ר נועם ואן דר האל, חוקר מיקרופלסטיק ועמית בתכנית ממשק המשמש כיועץ מדעי במינהל הפיתוח במשרד הפנים. “זאת אומרת שהפוטנציאל של אותם החלקיקים לנוע מעל לים ולהגיע אלינו, גם כאשר אנחנו לא נמצאים בחוף הים, הוא גדול. יש לערוך מחקר נוסף על מנת להבין עד כמה אותם החלקיקים מסוגלים לעלות באטמוספירה ולהיכנס גם אל פנים היבשה לאזורים מיושבים כמו שקורה גם עם הערפל, העננים והלחות”

על מנת לאשש את ממצאי המחקר בתנאי שטח שונים, בחרו החוקרים ברצועת חוף מחוספסת וסוערת במיוחד לאורך מפרץ ביסקאיה במערב צרפת. שם הם הקימו שני סוגים של אספני חלקיקים מהאוויר: אחד שאסף את החלקיקים מטיפות המים המגיעות עם הרוח  שנושאת את הרסס ימי, ואחר שסינן רק את האוויר היבש של רוחות היבשה.

עד כה, חוקרים דימו את האוקיינוסים והימים למבלע (sink) של מיקרופלסטיק, שאליו מגיעים שפכים ופסולת המכילים סיבים סינתטיים פלסטיים המתפרקים בים לחתיכות קטנות יותר ויותר. אולם, המחקר החדש מראה כיצד חלק מהמיקרופלסטיק גם עוזב את הים ונישא באוויר.

לפי החוקרים, המיקרופלסטיק נאסף במי הים על ידי בועיות אוויר שפועלות למעשה כמו ספוג הסופח גם מלח ים, וירוסים וחיידקים. כאשר הבועיות עולות דרך עמודת המים, חלקן החיצוני מצופה בחלקיקים. מחצית מהבועה בולט מעל קו המים וחציה השני חבוי מתחתיו. בשלב מסוים הבועה פוקעת, כאשר מתרחשת שבירת גלים, והמים בתחתיתה פולטים במהירות חלקיקים זעירים של החומרים האצורים בבועית לאוויר.

המיקרופלסטיק נאסף במי הים על ידי בועיות אוויר שפועלות למעשה כמו ספוג. תצלום: engin akyurt – unsplash

“אחת הנקודות הכי חשובות בכל הסיפור הזה היא שהמחקר מהווה עדות לכך שחלקיקים של פלסטיק, שהגיעו לשם על ידי הפעולות שלנו, כעת חוזרים אלינו לא רק דרך מזון מהים, אלא גם דרך האוויר שאנחנו נושמים”, מסביר ואן דר האל. “פלסטיק שמקורו מהים, חוזר אלינו לאחר שעברו תהליך של ספיחת רעלנים הידרופוביים (דוחי מים, נ.נ), הנמצאים בתוך המים ומתחברים לחלקיקי הפלסטיק, שגם הוא חומר הידרופובי. כל אלו יחד יוצרים מעין פיסה רעילה שנפלטת מהים. מחקרים מראים שכמות המזהמים שנספחים לפלסטיק גדולה עד פי  מיליון יותר מאשר בריכוז שלהם בתוך המים”.

מהמחקר עולה גם שחלקיקי המיקרופלסטיק מופצים לאוויר לא רק על ידי רסס של בועות, אלא גם כאשר הגלים נשברים על החוף ורסס הגלים נישא ע”י הרוח אל פנים היבשה.

לצמצם את צריכת הפלסטיק

“אחת התגליות החשובות בעולם הפלסטיק היא הימצאותם של חלקיקים הקטנים ממיקרון – ננופלסטיקים שהתפרקו לחלקיקים זעירים כל כך, שהזיהוי שלהם מצריך שיטות מחקר מורכבות ביותר”, אומר ואן דר האל. “יחד עם זאת, מחקרים מראים שחלקיקי ננופלסטיק מסוגלים לחדור אל מערכת הדם, ולכן, השפעתם עלינו מעלה הרבה שאלות. ככל שחלקיקי הפלסטיק קטנים יותר כך הם מוסעים יותר בקלות ע”י הרוח ובריכוז גבוה יותר. כיום אנו יודעים שחלקיקי מיקרופלסטיק יכולים להימצא בגשם ובשלג. השאלה היא האם הם נאספים מהאוויר ע”י הטיפות או השלג בדרך למטה,  או שכחלק מתהליכי האידוי שמתרחשים באוקיינוסים הם נישאים אל העננים ומצטברים שם בטיפות המתעבות.

“כך או כך, הנקודה החשובה היא שעל מנת לצמצם את הפגיעה בנו ובסביבה עלינו להפחית את השימוש בפלסטיק”, מוסיף ואן דר האל. “ב-2019 יוצרו בעולם כ-360 מיליון טון של פלסטיק, 40 אחוז מהפלסטיק הזה מיועד לאריזות ולמוצרים חד-פעמיים שנזרקים מייד אחרי השימוש. אני חושב שצריך להשתמש בפלסטיק בצורה מושכלת, רק ליישומים שבהם הוא באמת משמעותי, כמו שינוע ושימוש ברפואה”.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מיקרופלסטיק פלסטיק

מערכים קשורים

thumbnail

מזג אוויר אופייני לעתיד גל החום שפקד את חצי הכדור הצפוני בקיץ 2019 היה מהקשים בהיסטוריה. שיאים נשברו, קרחונים נמסו ובני אדם מתו. האם זה שמצפה לנו מעתה והלאה?

thumbnail

החיפושית שזוללת קלקר מחקר חדש מצא שזחלי חיפושיות מסוגלים לאכול קלקר, מה שעשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם בעיית פסולת הפלסטיק העולמית

thumbnail

אסטרטגיית יציאה מהחד-פעמי בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה?