חן בדיחי

איך מטילים ביצים ברעש הזה?

מרץ 3, 2021

מחקר חדש ממחיש את השפעתם של זיהומי רעש ואור על רבייתן של ציפורי שיר. מה אפשר ללמוד מכך על השפעות הגורמים האלה על בריאות האדם ואיך אפשר לצמצם את הנזק?


למשבר העולמי שגרם נגיף הקורונה יש תופעת לוואי בלתי צפויה, המגפה השקיטה אזורים שבדרך כלל נחשבים רועשים מאוד. "כתוצאה מהסגרים של COVID-19, קרה משהו ייחודי, אנשים רבים מכירים כעת שקט", אומר אקולוג האקוסטיקה גורדון המפטון, שמסתובב ברחבי העולם בחיפוש אחר צלילי הטבע הנדירים ביותר של כדור הארץ, ההולכים ונעלמים בגלל רעש מעשה ידי אדם.

זיהום רעש וזיהום אור שכיחים במאה ה-21 וגדלים בעולם בקצב מהיר יותר מאוכלוסיית האדם עצמה. זיהומים חושיים כאלה יכולים להשפיע על התנהגות בעלי החיים ובני האדם ועל הפיזיולוגיה שלהם.

במחקר אמריקאי חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, נמצא שלמפגעי אור ורעש יש השפעה משמעותית לא רק על בני האדם – אלא גם על ציפורי השיר.

רמות רעש סביבתיות גבוהות מוגדרות כרמות רעש במהלך היום של מעל 55 דציבל ורעש לילי של מעל 50 דציבל. זיהום אור הוא מכלול ההשפעות השליליות של תאורה מלאכותית. הוא מתבטא בהארה במקום, בזמן או בעוצמה שאינם נדרשים ובהארה של מערכות אקולוגיות שאינה חלק מדפוס התאורה הטבעי בהן (זיהום אקולוגי).

מטילות ביצים לפני הזמן

במחקר החדש הסתמכו החוקרים על לא פחות מ-58,506 תצפיות של 142 מינים שונים של ציפורי שיר באזורי קינון בשטחים סגורים או פתוחים בארה"ב שתועדו במשך 14 שנה. הנתונים נאספו בזכות שיתוף פעולה עם צפרים מתנדבים בפרויקט מדע אזרחי, בו נעזרו באזרחים לדיווח מידע. "מדובר במספר אדיר של תצפיות, שאי אפשר להגיע אליו בדרך אחרת", אומרת פרופ' נגה קרונפלד-שור, ראש המעבדה לפיזיולוגיה אקולוגית ואבולוציונית בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמונתה לאחרונה לתפקיד המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה.

החוקרים השוו את הנתונים שהתקבלו מהתצפיות למפות של זיהום הרעש וזיהום האור בארה"ב. הם מצאו שזיהום רעש השפיע בעיקר על ציפורים באזורי קינון סגורים, כמו יערות. במקומות אלו, זיהום רעש גרם  לירידה של כ-12 אחוזים בגודל התטולה (מספר הביצים בהטלה אחת). "השערת החוקרים היא שמיני ציפורים שחיות באזורים סגורים וחשוכים יותר, כמו יערות, משתמשות בעיקר בקולות כדי לתקשר", מסבירה קרונפלד-שור. "הזכרים משמיעים קולות כדי למשוך את הנקבות, הנקבות צריכות לשמוע אותם כדי להגיע לזכרים – והרעש מקשה על כך".

זיהום אור מלאכותי בשעות הלילה באזורי קינון בשטחים סגורים גרם להקדמה של כ-18 ימים במועד הטלת הביצים ולעלייה של כ-16 אחוז בגודל התטולה. באזורי קינון בשטחים פתוחים, זיהום אור גרם להטלת ביצים כחודש לפני הזמן, ללא השפעה על התטולה. "כנראה שהציפורים התייחסו לזיהום אור כמו יום ארוך (הזיהום מדמה יותר שעות אור, כפי שמתרחש בעונת הקיץ ח.ב.) והתרבו מוקדם יותר. באזורים הפתוחים לא הייתה לכך השפעה על גודל התטולה", אומרת קרונפלד-שור.

"באזורים הסגורים נמצאה גם עליה בגודל התטולה – ציפורים שחיות באזורים סגורים הן בדרך כלל בעלות חוש ראייה טוב באור נמוך, הן מצליחות למשל לצוד באור ירח ולא תלויות בעוצמה החזקה של אור יום. לכן זיהום אור, גם ברמות נמוכות, אפשר להן כנראה להמשיך לצוד גם במהלך הלילה ולהגדיל את התטולה".

"כשבוחנים את ההשפעה ברמת המין קשה לפעמים לשפוט אם מדובר בפגיעה, אבל אין ספק שהמחקר החדש מראה שמתרחש שינוי גדול במערכות האלה, שרגישות מאוד להפרעות", מסבירה קרונפלד-שור.

marty southwell – unsplash

הציפורים של הכותל המערבי

השפעתו של זיהום האור על ציפורים תועדה גם בישראל, במחקר שנערך על ידי קרונפלד-שור וערן עמיחי. המחקר בחן את פעילותם של סיסים, ציפורים קטנות נודדות המגיעות לישראל בעונת הקינון שלהן (אמצע פברואר עד סוף מאי-יוני). הן מבלות את רוב זמנן באוויר – באכילה, שתייה, הזדווגות ואפילו שינה. למעשה, רק בעונת הקינון הן נוחתות כדי לדגור, לנוח ולהאכיל את הגוזלים.

הסיסים מקננים בחורים שבין האבנים בכותל המערבי בירושלים, אשר מואר בתאורה מלאכותית במשך כל הלילה. הקנים עצמם אינם נגישים, מכיוון שרק חורים גבוהים יותר מהישג ידם של האדם מנוצלים. המחקר הראה שהסיסים בכותל המערבי, פעילים במהלך כל הלילה. זאת בניגוד לסיסים שחיים במקומות בטבע שבהם אין זיהום אור, ומפסיקים את הפעילות סביב השקיעה.

לדברי קרונפלד-שור, לכל הפרה של האיזון הטבעי עלולות להיות השלכות רחבות היקף. "אפשר היה לחשוב ששינויים כמו עליה בגודל התטולה או הגדלת מספר שעות הפעילות הם חיוביים, אבל הם עלולים להוציא מערכת אקולוגית מאיזון", היא אומרת. "הרחבת הפעילות אל תוך הלילה, למשל, עלולה לפגוע בדגירה על הביצים והגוזלים ולפגוע בהתפתחותם, או לגרום לעלייה במספר החרקים שייטרפו, מה שייפגע לאורך זמן באוכלוסיית החרקים. ירידה כזו במספר החרקים עלולה לפגוע בציפורים שניזונות מהם ובצמחים שהם מאביקים, מה שעלול לשנות את הרכב הצמחים באזור, ולהתחיל תהליך שייפגע במערכת האקולוגית כולה".

האור מבלבל את השעון הביולוגי

בעיות זיהום הרעש והאור לא פוגעות בציפורים בלבד, והן עלולות להשפיע באופן משמעותי גם על בריאותם ורווחתם של בני האדם. חשיפה כרונית לרעש נקשרה בהפרעות שינה, כאבי ראש, עליה בלחץ דם, בעיות לב, משקל לידה נמוך (פחות מ-2,500 גרם) ועוד.

גם עבור בני האדם תאורה עלולה להפוך ממשאב למטרד. לא רק בחוסר היכולת לראות את הכוכבים בשמיים אלא בפגיעה ממשית בבריאות האדם. חשיפה לאור מלאכותי בשעות הלילה עלולה לפגוע בתפקודו של השעון הביולוגי שלנו ולשבש תהליכים פיזיולוגיים בגופנו, בין השאר משום שהיא מפריעה לייצורו של ההורמון מלטונין, שלו תפקיד חשוב בתזמון המקצבים היומיים ובשינה. "פגיעה בתפקודו של השעון הביולוגי עלולה לגרום לבעיות רפואיות, ביניהן סכרת, השמנה, סרטן ובעיות לב, ולפגוע בתפקוד הקוגניטיבי", מסבירה קרונפלד-שור.

מעבר לכך, במהלך העשורים האחרונים דווח על ירידה משמעותית בספירת הזרע במדינות מערביות ומתועשות, כשאחת משלל הסיבות הנקשרות לכך היא חשיפה של גברים לאור מלאכותי שנפלט ממכשירים דיגיטליים בלילה. בנשים, חשיפה מוגברת לאור מלאכותי עלולה להשפיע על מהלכם התקין של ההיריון והלידה ואפילו על הפוריות עצמה.

sleepdr

להימנע מאור כחול

ישראל חוקקה לאורך השנים מספר חוקים להתמודדות עם רעש בלתי סביר ומניעתו, ביניהם איסור גרימת רעש בשעות מנוחה והגבלת מהירות המכוניות בסביבה עירונית, שבנוסף להצלת חיים גם מפחיתה את רעש התחבורה בסביבה. בנוסף, במקרים מסוימים, תושבים שמתגוררים בסמוך למקור רעש חיצוני עשויים להיות זכאים למיגון אקוסטי של דירתם.

ברמה האישית כדאי להימנע מרעש בלתי סביר ככל הניתן. כשמשתתפים באירועים או בהופעות, להביא ולהשתמש באטמי אוזניים, להשתדל לא לחרוג מרמת הווליום המומלצת המסומנת על הצג במכשירים דיגיטליים. ואנשים שעבודתם כרוכה בחשיפה לסביבה רועשת צריכים להתמגן בהתאם ולעבור בדיקות והדרכות שנתיות.

לסביבה רועשת יכולים להיות גם סיכונים עקיפים. נהיגה במכונית עם עוצמת מוזיקה גבוהה למשל, מורידה את ערנות ויכולת קליטת הסביבה של הנהג ומגבירה את הסיכוי למעורבות בתאונה.

קרונפלד-שור ממליצה על מספר דרכים להפחתת זיהום האור שכל אחד ואחת מאיתנו נחשפים אליו בחיי היומיום. הראשונה היא לעמעם את האורות בשעות הערב ולהשתדל ככל האפשר שלא להיחשף לאור בלילה. "כדאי להיחשף לאור יום בעצמה גבוהה במהלך היום ולחושך במהלך הלילה, לסייע לגוף שלנו להסתנכרן לסביבה ולפעול באופן תקין ובריא", היא אומרת.

המלצה נוספת היא להימנע מחשיפה לאורכי הגל הכחולים בתחום האור הנראה לעין (אורכי גל של 420 עד 500 ננומטר) – או בקיצור אור כחול, בשעות הערב והלילה.

"השפעתו של האור הכחול על השעון הביולוגי היא הגדולה ביותר בהשוואה לצבעי אור אחרים, וכשאנחנו מחזיקים מול העיניים מכשירים דיגיטליים שהמסך שלהם פולט אור כחול, הם משנים את הסנכרון של השעון הביולוגי שלנו ומפסיקים את הפרשת המלטונין", מסבירה קרונפלד-שור. "לכן, כדאי להשתמש באופן קבוע באופציית ‘מצב לילה’ במכשירים הדיגיטליים בשעות החשיכה או להוריד אפליקציה שמאפשרת מצב כזה".

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ננו-שרשרת וסוכה לתפארת נמאס לכם מקישוטי הסוכה הרגילים? אין בעיה: השיגו מעט גרפן וצרו בעזרתו קיריגמי דקורטיבי

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?