חזרה לרשימה >


טל דהן-מאיר

דוקטורנטית במחלקה למדעי הצמח והסביבה, במכון ויצמן

01/10/2019 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-אוקטובר-2019.pdf thumbnail


מהם תחומי המחקר שלך? “אני חוקרת אוכלוסיית חיטת בר שנאספה באזור הכנרת באופן עקבי במשך 35 השנה האחרונות. זה מיזם שהתחיל בשנות ה-80 של המאה שעברה על ידי פרופ’ יהושע אניקסטר מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ’ משה פלדמן ממכון ויצמן וכעת נחקר במעבדה של פרופ’ אבי לוי במכון ויצמן.

“מחיטת הבר, המכונה גם אם החיטה, הנפוצה באופן טבעי באזור הסהר הפורה וזוהתה על ידי אהרון אהרונסון בתחילת המאה הקודמת, התפתחו הזנים המבויתים – חיטת הלחם וחיטת הפסטה (דורום). חקר זני בר כגון חיטת הבר באזור התפוצה הטבעי שלהם הוא בעל חשיבות רבה מכיוון שבאזור זה תימצא השונות הגנטית הגבוהה ביותר של המין – שונות שמכילה גנים שיכולים לאפשר עמידות לעקות חום ויובש ולמזיקים, שניתן להעביר לחיטה המודרנית. מכיוון שהחיטה היא הגידול הנפוץ ביותר בעולם (מבחינת שטחי גידול) ומהווה מקור מזון מרכזי בתזונת האדם, מציאת גנים אלו היא הכרחית כדי למצוא מנגנונים שיובילו להגדלת היבול ולהתאמת החיטה לשינוי האקלים.

“במחקר שבו אני לוקחת חלק, אוכלוסיית חיטת הבר נאספה כל חמש שנים בממוצע, מ-100 נקודות איסוף מדויקות שסומנו ביתדות ובנתוני GPS. כך נוצר בנק זרעים ייחודי שכולל כ-800 דוגמאות ושמאפשר לחקור את השפעת האקלים על אוכלוסיית הבר, זאת משום שבשנים אלו הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה בכ-1.5 מעלות צלסיוס, וריכוז הפחמן הדו-חמצני עלה בכ-17 אחוז.

“בעזרת שיטות ריצוף חומר גנטי מתקדמות אנחנו בוחנים את השינויים הגנטיים באוכלוסייה במרחב ולאורך השנים. גילינו כי האוכלוסייה עברה התאמה גנטית לנישות האקולוגיות השונות באזור האיסוף, וראינו שלאורך השנים נוצרו שינויים במאגר הגנטי. כעת אנחנו חוקרים לעומק את הבסיס לשינויים הללו כדי למצוא אילו תהליכי הסתגלות עברה האוכלוסייה למיקום ולסביבה”.

מדי עבודה: “כרגע עיקר העבודה שלי נעשית על המחשב אז אין לי מדים מיוחדים. כשהפקתי את החומר הגנטי והרצתי את פרוטוקול הריצוף – נעליים סגורות, כפפות וחלוק”.

איך הגעת לתחום? “את התואר הראשון עשיתי בפקולטה לחקלאות ברחובות ואת התואר השני בשיתוף פעולה בין הפקולטה לחקלאות ומכון ויצמן, במעבדה של פרופ׳ אבי לוי במחלקה למדעי הצמח. חקרתי שיטות יעילות להנדסה גנטית מדויקת בעגבנייה, שיכולות לאפשר הכנסה של רצף מסוים לאזור ידוע בגנום. עניינו אותי במיוחד נושאי הביטחון התזונתי, הקיימות והצורך להתאים את המזון שלנו לגידול באוכלוסיית העולם, צמצום שטחי החקלאות ושינויי האקלים. פרויקט עבודת הדוקטורט שלי בנושא חיטת הבר מרתק אותי ומאפשר לי לעסוק בדיוק בנושאים שהכי מעניינים אותי”.

בונוסים בעבודה: “העבודה במחקר מספקת מאוד משום שכל יום אתה יכול לעבוד על הנושא שהכי מעניין אותך – לדעתי זה הבונוס העיקרי ואני נהנית מכל רגע.

“בנוסף, במסגרת הדוקטורט אני חברה בקבוצת מלגאי היוזמה לחקר קיימות ואנרגיה במכון ויצמן. יחד עם דוקטורנטים נוספים אנחנו דנים בנושאים העכשוויים בתחום, מעלים רעיונות חדשים, פועלים לשיפור איכות הסביבה במכון ובעיר רחובות ומעבירים הסברה בנושאי שימור טבע סביב רחובות, בדגש על בריכת החורף במזרח העיר”.

טרנד עכשווי בתחום המחקר שלך: “חקר שינוי האקלים והתאמתן של אוכלוסיית בר, בין אם של צמחים, חיידקים, פטריות ובעלי חיים לסביבה המשתנה הוא מאוד חשוב בתקופה שבה אנחנו צריכים להתמודד עם השלכות האדם המודרני על איכות חיינו. פרויקט חיטת הבר הוא אוסף יחיד במינו שאין שני לו והוא טומן בחובו תשובות לשאלות חשובות שלא ניתן היה לענות עליהן עד עכשיו”.

עובדה מפתיעה על… חיטה: 
“אורך גנום חיטת הלחם הוא 17 מיליארד בסיסים – כמעט פי 6 (!) מגודל גנום האדם”

רוצים ללמוד עוד על שימור המגוון הגנטי של צמחי מאכל? קראו את הכתבה הבאה: ​​בנק הזרעים הבינלאומי הראשון

תוכלו לעשות זאת באמצעות תכנית “מדען ברשת” של מכון דוידסון לחינוך מדעי.
התכנית אינה כרוכה בעלות.כדי להשתתף בתכנית הירשמו כאן להדרכה חד פעמית קצרה און-ליין.



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית