לשמור על הטבע מפני יצורים מהונדסים גנטית

מרץ 5, 2015


AJ Cann.flickrבספר המדע הבדיוני "פארק היורה", שפורסם ב-1990, מדענים של תאגיד עשיר יצרו דינוזאורים משרידים של ד-נ-א של דינוזאור. כדי לשמור שהדינוזאורים לא יצליחו לחמוק ולהתרבות בטבע, מדעני התאגיד הרסו לדינוזאורים שהקימו לתחייה את היכולת לייצר חומצה אמינית חיונית. בדרך זו, הדינוזאורים לא היו מסוגלים לחיות ללא אספקה מלאכותית של אותה חומצה אמינית חיונית והיו יכולים לחיות רק בשליטה אנושית.

את אותו קו מחשבה נקטו מדענים אמריקאים שמנסים לוודא שיצורים מהונדסים גנטית (GMOs – genetically modified organisms) לא יחמקו מהמעבדות, יתרבו מחוץ להן ויזהמו עם ד-נ-א סינתטי את עולם הטבע. הרעיון הוא להשיג שליטה על שלל היצורים המהונדסים גנטית שנוצרו בעשורים האחרונים: החל מיצורים שמשמשים למחקרים במעבדות, דרך שמרים בבירה ובלחם שלנו או צמחים בתעשיית המזון והביו-דלקים, ועד לסטייקים סינתטיים.

כעת רק נותר לחכות ולראות אם גם לסיפור הזה יהיה סוף שמח.

 

לקריאת כתבה על המאמר לחצו כאן

 

למאמר המקורי לחצו כאן.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מה אוכל הדג שבצלחת במהלך אפריל, חודש חג הפסח, הישראלים צורכים בממוצע כ-1.4 קילוגרם דגים טריים, עלייה של כ-75 אחוז לעומת שאר חודשי השנה. מחקר חדש מגלה שאם נמשיך לגדל בחקלאות המים דגים טורפים, שצורכים דגי בר רבים, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית באוכלוסיית הדגים בים התיכון

thumbnail

המקרה המוזר של מזון מהונדס גנטית בישראל תחום המחקר של הנדסה גנטית של צמחים משגשג בישראל, עם כ-100 קבוצות מחקר שמנסות להגביר את התפוקה החקלאית ולשפר את איכותה. מצד שני, בשנים האחרונות הוגשו שתי בקשות בלבד לשימוש מסחרי במוצרים שפותחו באמצעות הנדסה או עריכה גנטית. האם הפער הזה קשור לפחד בציבור מפני צריכת מזון מהונדס גנטית, או לביורוקרטיה הישראלית?

thumbnail

מדענים הוסיפו אותיות לקוד הגנטי