ד"ר דניאל מדר

אכול ושתה כי אתה קוף

28/07/2015


רבות דובר ונכתב על הקשר של בני האדם אל השימפנזים, היצורים החיים שהכי קרובים אלינו גנטית אחרי שהאדם והשימפנזה התפצלו מאב קדמון שחי לפני כשמונה מיליון שנים. כעת, שני מחקרים התנהגותיים חדשים מראים לנו שאנו חולקים גם כמה מנהגים קולינריים דומים עם בני דודנו השעירים.

במחקר אחד, נתנו לשימפנזים תפוחי אדמה לא מבושלים, והם היו יכולים להחליט האם לאכול אותם או לא. אם השימפנזים לא אכלו את תפוחי האדמה הנאים, החוקרים שמו אותם בכלי שדימה תנור, שקשקו אותו בפעולה שנועדה לדמות בישול, ואז החליפו בחשאי את תפוחי האדמה הלא מבושלים בתפוחי אדמה מבושלים. השימפנזים העדיפו לאכול את תפוחי האדמה המבושלים, והבינו שניתן "לבשל" את תפוחי האדמה אם שמים אותם "בתנור". בשלב שני, השימפנזים העדיפו לשמור את לא לאכול את תפוחי האדמה הלא-מבושלים אם לא היה "תנור" בנמצא, ולחכות שהחוקרים יביאו אליהם "תנור".

מחקר שני דיווח על שימפנזים פראיים בגינאה שבמערב אפריקה שנתפסו גונבים אלכוהול. התושבים המקומיים נוהגים לנקב חורים בעצים מסוג עץ דקל הראפייה (Raphia hookeri) ולתלות מכלים לאיסוף המוהל התוסס הניגר מהחורים הללו. המחקר גילה שהשימפנזים נוהגים לטבול עלים במשקה המשכר ולצוץ אותם. נוהג שימפנזי זה קיים לפחות משנת 1995. זה המקרה הראשון שמדווח על פרימאטים לא-אנושיים שיכולים לעכל אלכוהול ושעושים זאת מרצון. הוא מראה לנו כי יתכן ואבותינו נהנו מאתנול כבר לפני מיליוני שנים.

לקריאת המחקרים באתר "Proceedings B" לחצו כאן וכאן.

 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מדע אזרחי

מערכים קשורים

thumbnail

הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר לתחלואה בקורונה בישראל במחקר חדש אספו חוקרים ישראלים נתוני זיהום אוויר ונתונים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על 279 ישובים בישראל ובדקו כיצד הושפעה בהם התחלואה בקורונה בגלים הקודמים של המגפה. התוצאות מעוררות דאגה

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

הגפנים שמצליחות לנצח את הקיץ מחקר ישראלי חדש חושף כיצד מצליחות גפנים לשרוד היטב בתנאי היובש של הקיץ הישראלי – אך האם הן יצליחו לשגשג גם כשהתנאים יחמירו משמעותית בגלל משבר האקלים?