ב-11 בספטמבר 2001, זמן קצר אחרי נפילת מגדלי התאומים, כשהאומה האמריקאית היתה המומה והלומת צער, אחת העצות של הנשיא דאז ג׳ורג׳ וו. בוש לעמו כיצד להתמודד עם המצב היתה ״לצאת ולקנות עוד״. לקנות, לקנות, לקנות – הדרך הקלה להיות מאושר, להתמודד עם הצרות שלנו, להצמיח את הכלכלה ולדאוג לביטחון המדינה. זו הפילוסופיה האמריקאית השלטת מאז שנות ה-50 ושנהפכה גם לדרך חיים ישראלית לכל דבר.
לחגיגת הקניות הזאת יש תוצאות שלא נמדדות רק במינוס בבנק: העולם מתמלא בפסולת, כי את רוב מה שאנחנו קונים אנחנו גם משליכים. למעשה, האנושות מייצרת כה הרבה זבל, עד שגרמנו להיווצרותה של שכבה גאולוגית חדשה שמומחים מכנים בשם טכנוספירה – כלומר שכבה המורכבת בעיקר מחפצים שיוצרו באמצעים טכנולוגיים שונים שפותחו על ידי האדם.
בישראל, למשל, על פי נתונים של המשרד להגנת הסביבה מ-2014, מושלכים מדי שנה 5.4 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית, שרק כחמישית ממנה היא פריקה ביולוגית (כלומר, מתכלה). אם לא די בכך, כמות הפסולת שלנו גם גדלה בממוצע ב-1.8 אחוז מדי שנה. ומה קורה עם כל הזבל הזה? כ-20 אחוזים מהפסולת בלבד מועברים למחזור, ואילו 80 האחוזים הנותרים מוטמנים באדמה ומצטרפים לאותה שכבה גאולוגית בלתי מתכלה, שהחלק הארי שלה עתיד להישאר במצב דומה מאוד עוד מאות אלפי שנים, לכל הפחות.
גם מי שלא רוצה רק לקנות ולקנות, ומבקש להפחית את כמות הפסולת שלו, נתקל כיום בקושי בדמות תופעה שנקראת "התיישנות מתוכננת" – מחקרים מראים שהמוצרים של היום אינם עמידים כמוצרים שיוצרו בעבר. רבים מהם עשויים מחומרים זולים שאינם מחזיקים מעמד לאורך שנים, ושמטרתם בין היתר להוזיל את מחיר המוצר כדי לעודד צריכה מוגברת שלו וכן את קנייתו מחדש כאשר הוא מתקלקל או נשבר. בדרך אלינו, החולצה החדשה, הסלולרי שהוחלף אחרי שנה או המכשיר החשמלי שבו השתמשנו בדיוק חודש לפני שהתקלקל ומצא את דרכו לאשפה, עברו תהליכי ייצור ושינוע רבים (מוצר אחד יהיה מורכב לרוב מחלקים שהגיעו מיעדים שונים רבים בעולם) שגובים מחיר כבד – גם כלכלי, גם חברתי וגם סביבתי.
קפה תיקונים
אז איך אפשר לשבור את מעגל הצריכה הזה? הרי קניית המוצרים האלה, בניגוד למה שהפרסומות מנסות למכור לנו, לא עושה אותנו מאושרים ליותר מחמש דקות, ושולחת אותנו שוב מהר מאוד לחפש את הריגוש הבא. את החולצה החדשה שקנינו אנחנו לובשים בממוצע שבע פעמים בלבד לפני שהיא או נהרסת או מוצאת את דרכה לאחורי הארון שלנו ולא נלבשת שוב לעולם, ובהמשך מגיעה לאשפה ומצטברת בשכבות הפסולת הנטמנות מתחת לרגלינו.
אחת האפשרויות היא לא למהר כל כך לוותר על הישן מפני החדש – ולתקן מכשירים ופרטי לבוש שהתקלקלו/נשברו/נקרעו. אחת היוזמות שתומכת בגישה כזו היא סצינת ה-Repair Cafe (קפה תיקונים) – שנולדה במטרה לגרום לאנשים לחשוב רגע לפני שהם זורקים וקונים חדש, ולנסות להציל את החפצים הישנים שלהם. קפה התיקונים נולד בבית קפה קטן באמסטרדם ב-2009 וכיום פועלות יוזמות כאלו ב-1,259 בתי קפה ב-33 מדינות שונות. איך זה עובד? לבתי הקפה האלה תוכלו להגיע עם החפצים שלכם הזקוקים לתיקון ושם תמצאו ערכת כלים לתיקונם, לצד מומחים-מתנדבים שיעזרו וייעצו לכם כיצד לתקן את שהתקלקל. על הדרך תוכלו גם לשתות כוס קפה ולהכיר קצת אנשים מהאזור.
Repair Cafe:
אפשרות נוספת היא לקנות מוצרים שאורך החיים שלהם הוא ארוך יותר, ושלא יאלצו אותנו לרכוש אותם שוב מחדש בכל שנה-שנתיים. יוזמה שכזאת מספק האתר BuyMeOnce (קנו אותי פעם אחת), שמהווה פלטפורמת מכירה וקניה של מוצרים איכותיים ביותר, שאינם מתבלים, מתקלקלים או נשברים לאורך שנים. היצרנים שמוצריהם מפורסמים באתר נדרשים להשתמש בחומרים איכותיים במיוחד ולייצר מוצרים שיחזיקו לאורך זמן רב, כשבמקרים מסוימים האחריות שניתנת לקונה היא אף לכל החיים.
במדינות מסוימות לא מסתפקים ביוזמות פרטיות, ומציעים חוקים שיעודדו את התושבים לתקן או לקנות מוצרים עמידים: בצרפת עבר לפני כשנתיים חוק שמחייב יצרנים של מוצרי חשמל לציין את אורך החייםשלהם לצד מידע נוסף על עמידות רכיבי המכשיר, וכן לתת אחריות של שנתיים על כל מכשיר ולתקנו או להחליפו בחינם אם הוא התקלקל בטווח הזמן הזה. בשבדיה החליטה הממשלה בחודש ספטמבר האחרוןלהפחית את המע״מ על תיקוני מוצרים שהתקלקלו ב-12-15 אחוז, כדי להפוך קניית מוצרים חדשים לכדאית פחות.
עשו זאת בעצמכם
אז מה עושים? בישראל עדיין אין קפה תיקונים (אלא אם כן מישהו מכם יחליט להרים את הכפפה ולפתוח אחד פה בישראל, בתמיכת הארגון המקורי, ולאפשר גם ללקוחות ישראלים להגיע לשם עם החפצים המתפרקים שלהם ולצאת כמו חדשים), לא הקלות מס או סובסידיות ולא הרבה מוצרים שיצרניהם מתחייבים על אריכות ימים. ובכל זאת, גם בעידן הצריכה המהירה עדיין ניתן למצוא בעלי מקצוע שישמחו לתקן מכשירים שהתקלקלו או בגדים ונעליים שנקרעו. אפשר גם למצוא קבוצות פייסבוק (כמו למשל קבוצת ע.ז.ב באמאשך), שבהן ניתן ללמוד ולהתייעץ כיצד לתקן בעצמכם פריטים שניזוקו, או לחפש סרטוני הדרכה שונים באינטרנט שילמדו אתכם לעשות זאת.
ולבסוף, כשבכל זאת קונים מוצר חדש נסו לחפש פריטים איכותיים ואמינים שישרתו אתכם נאמנה שנים רבות, כאלה שעשויים מחומרים חזקים ועמידים. וגם כשקונים, יש אופציות שמאפשרות לחסוך בפסולת: אפשר לחפש מוצרים יד שניה, או לקנות בעסקים בעלי אג׳נדה בת קיימא. דוגמה ליוזמה מקומית שמאפשרת לקנות חדש שהוא גם ישן, ועל הדרך לתמוך בעסק חברתי מקומי, היא ״אקומיוניטי: אקולוגיה לקהילה מוגנת״. באקומיוניטי אוספים את הפסולת האלקטרונית שלנו מרחבי הארץ, מפרידים את החלקים לפי טיבם למיחזור, גריסה או תיקון ושימוש מחדש – ובחלקים הללו משתמשים לייצור מוצרים מחודשים אותם הם מוכרים במחירים אטרקטיביים. וכבונוס, הם מעסיקים עובדים בעלי צרכים מיוחדים – כך שאם בכל זאת בחרתם להחליף את המחשב הישן בחדש, לפחות תדעו שעל הדרך תרמתם גם לסביבה וגם לחברה.
ובכל זאת – לפני שאתם קונים, נסו לשאול את עצמכם: האם אני באמת צריכ/ה את זה? האם באמת יש לי עוד מקום בארון בשביל זה? כמה פעמים אשתמש בזה לפני שאשכח שזה קיים? האם עוד אפשר להשתמש בישן?